כמה רוע

 

אתמול בהפגנה ליד בית הנשיא היה שלט שאהבתי: "אחים אנחנו" ומתחת חתימה: קין. זה היה שלט שמבטא היטב את הצביעות והרשעות של אנשי הקואליציה שדורסים – פשוטו כמשמעו – את הציבור בעודם מתחסדים: "אחים אנחנו", "אנחנו עם אחד". נתניהו, שמאד משתדל להיראות טוב בתקשורת האמריקנית – מהישראלית הוא מתעלם כידוע, מאחר שאיננה מתחנפת אליו די הצורך – הסביר למראיין האמריקני שאחרי שהאופוזיציה ראתה שהעבירו את ביטול עילת הסבירות, היא תבקש הסכמה על המשך החקיקה, כלומר: הראינו להם שאנחנו יכולים לדרוס אותם, אז עכשיו הם בוודאי ישמחו להיכנע ולהלבין את המשך ביטול שלטון החוק בישראל וביסוסה כדיקטטורה של נתניהו-סמוטריץ'-בן-גביר. אפילו כשנתניהו מתאמץ להיראות פייסני, הדורסנות והזחיחות מתפרצות ממנו. כשהוא מדבר על הסכמה רחבה, הוא מתכוון שהוא יתעלל באופוזיציה עד שתיכנע ותסכים לתמוך בחוקים שיבטיחו את שלטונו הדיקטטורי. הסכמה אמיתית שתגובש במשא ומתן בין הצדדים איננה עולה כלל על דעתו.

אינני יודעת מדוע נשמעו קולות החוששים שלאחר ביטול עילת הסבירות המחאה תיחלש. הרי הכעס והזעם בקרב המוחים רק גדלו. ההפגנות אתמול היו סוערות וזועמות עוד יותר מקודם, והן תהיינה כאלה גם בהמשך. היכולת להגיע להסכמות רק תלך ותקטן. קשה לדעת מה יהיה. ברור לכולם שצפויה תקופה קשה ביותר שבה תשתולל הקואליציה, כי נתניהו רוצה להחזיר את אריה דרעי לממשלה ולבטל את משפטו לא כדי לפרוש אלא כדי להישאר ראש ממשלה לנצח – אחרת היה מגיע להסדר טיעון מזמן. זו היתה התכנית מרגע שחזר לשלטון והיא לא השתנתה – השופטות אסתר חיות וענת ברון שנחשבות בלתי נוחות לקואליציה עומדות לפרוש בקרוב מבית המשפט העליון, ונתניהו רוצה למנות במקומן שני שופטים מקורבים שיזכו אותו בערעור. איך הוא יסדר שדוקא המקורבים שהוא מתכוון למנות ישבו בערעור שיגיש על הרשעתו הצפויה במחוזי במרמה והפרת אמונים, גם אם לא בשוחד, קשה לדעת. נתניהו כבר מינה את מי שחשב למקורביו, רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה ואביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, במחשבה שיסגרו את התיקים נגדו. זה לא צלח. עכשיו הוא רוצה למנות שופטים כלבבו במחשבה שהפעם השופטים שימנה יפעלו כשלוחיו. לא בטוח  שכל היוזמות של נתניהו להשתלטות על מערכת המשפט יביאו לתוצאה הרצויה לו. בטוח שהנזק שכבר נגרם ושעוד ייגרם ממעלליו לאופי המשטר בישראל, לביטחון, לכלכלה, לחברה ולתדמיתה של ישראל עצום ורב וקשה מאד לתיקון.

הדיבורים על אחים ועם אחד חביבים כל כך על קואליציית נתניהו מכיוון שהם מרמזים בדרכם לכוונתה האמיתית, לצמצם עד כדי ביטול את מעמד הערבים כאזרחים שווי זכויות, כדי לאפשר את קיום חזונם של בן-גביר וסמוטריץ' ואנשיהם, למרר את חיי הערבים ולהסיר מהם כל הגנה חוקית כדי לגרום להם להגר מהארץ או אף לגרשם בכוח. אם חשב מישהו שאנשים מסוכנים אלה ימתנו את חזונם השטני עם כניסתם לממשלה, נראה כי ההיפך הוא הנכון. כמובן שיחסם לשמאל ולכל מתנגדיהם איננו שונה בהרבה מיחסם לערבים, ואי אפשר היה להתעלם מעליצותו של בן-גביר לנוכח אלימות שוטרים שכנראה קיבלו ממנו ייעוץ דומה לזה שהוא נותן ללקוחותיו, לא לשאת מצלמות גוף ותגי שם ולהפליא את מכותיהם במפגינים מבלי שיוכלו לזהות את תוקפיהם ולהעיד נגדם.

כמו כל שלטון לאומני גזעני גם גזעני הקואליציה נשענים על מגזר שחונך שנים לגזענות ולאומנות חסרי מעצורים. נורא היה לשמוע את הרב יגאל לוינשטיין בכתבתו של יאיר אטינגר בערוץ כאן, האחרונה בסדרה על הציונות הדתית. לוינשטיין סיפר על תלמידת סיעוד שביקשו ממנה להתנצל על ביטויים גזעניים כלפי סטודנטים ערבים, אבל הוא הצהיר שהם גמרו להתנצל. מעכשיו הגזענות היא מדיניות מפורשת של הציונות הדתית והיא יושבת ליד שלוחן הממשלה. אם חשבתם לתומכם שגזענות היא תופעה מזעזעת שאין לה מקום בחברה מהוגנת, ואם חשבתם שליהודים יש סיבה מיוחדת להתחלחל מגילויי גזענות, טעיתם. הרב לוינשטיין וחבריו נושאים את דגל הגזענות בגאון, ולכך הם מחנכים את תלמידיהם, במימון המדינה.

באותה כתבה התבשרנו גם על התכנית להושיב בשכונות צפון ירושלים גרעינים תורניים, כדי שמסע השנאה שהם מובילים נגד הערבים בערים המעורבות לא יפסח גם על ירושלים, וכדי להבריח את מעט החילונים שעוד נותרו בעיר. בכתבה גם בישרו לנו שראש העיר ירושלים משה ליאון מאד תומך ביוזמה. בשכונות המרכזיות של ירושלים, רחביה, טלביה וקטמון, כבר הצליחה תכניתם של ליאון ופטרונו נתניהו לסלק את החילונים וליישב את מרכז העיר בחרדים מחו"ל. חלק  מבעלי הדירות מגיעים רק לחופשות: למעלה מעשירית הדירות בירושלים נמצאות בידי תושבי חו"ל, רובם חרדים המצביעים לנתניהו. כשמסתובבים ברחביה בקיץ שומעים אנגלית וצרפתית, העברית כמעט נכחדה משכונות מרכז העיר, ובמערכות הבחירות האחרונות בישרו אנשי הליכוד בגאווה שבשכונת רחביה, שנודעה בעבר בתמיכתה בשמאל, יש כעת רוב לליכוד. זה הפרוייקט הגדול של נתניהו ותומכיו: להבריח את החילונים והשמאל מירושלים ואם אפשר גם מישראל. זה כמעט מצליח להם בירושלים, אבל גם בירושלים מפגינים אלפים נגד ממשלת הזדון, וגם מפגיני תל אביב לא יוותרו על ירושלים. אנחנו במלחמה נגד קין ואנחנו נלחמים כדי לשרוד וכדי שנוכל להמשיך לחיות כאן. כוחנו היחיד הוא העובדה שאין לנו ברירה – אם לא נילחם בשלטון הגזענות לא רק הערבים לא יוכלו לחיות כאן, גם אנחנו לא נוכל לחיות במדינת הלאומנות והגזענות שנתניהו ושותפיו פועלים כבר שנים רבות להקים כאן. אין לנו ברירה, ולכן כוחנו גדול.   

הרוב שאיננו רוב

 

הקואליציה ותומכיה טוענים שזכותם להעביר כל חקיקה שהם חפצים בה מכיוון שהם זכו בבחירות ברוב של שמונה מנדטים ולכן הם מבטאים את רצון העם, אבל מעבר לשאלה מה מותר לממשלה ולכנסת נבחרת לחוקק, ובאיזו מידה מותר לה לשנות את יסודות המשטר, טענת הרוב וטענת ייצוג העם בעייתיות. הרוב של שמונה מנדטים לקואליציה הושג אך ורק מפני ששבעה מנדטים לפחות של האופוזיציה נמצאים מתחת לאחוז החסימה, ואחוז החסימה הועלה באופן שרירותי בשנת 2014 בלחצו של אביגדור ליברמן, בכוונת מכוון לפגוע בייצוגם של השמאל והערבים, מ-2%  ל-3.25% מקולות הבוחרים, כמעט ארבעה מנדטים. לכמאה וחמישים אלף בוחרי מר"צ, וכמאה אלף בוחרי בל"ד, סך הכל כרבע מיליון איש, אין כלל ייצוג בכנסת, ולו היה להם ייצוג בכנסת, היתה תוצאת הבחירות יותר קרובה לתיקו מאשר לרוב. נוח לקואליציה להעמיד פנים ששבעה מנדטים אלה אינם קיימים כלל, אבל הם קיימים בהחלט, ומצביעי מר"צ ממלאים תפקיד משמעותי במחאה נגד ההפיכה המשטרית, ומבחינה זו המחאה היא ביטוי יותר נאמן ויותר מייצג לרצון העם מאשר הרכב הכנסת, וכך עולה בבירור מכל סקרי דעת הקהל שנערכים הן בנושא החקיקה והן בנושאים אחרים.

גם בממשלת השינוי היחס לשמאל היה מחפיר, ומפלגות הימין בקואליציה, למרות שלא עלו בגודלן על מפלגות השמאל, דרשו לעצמן תיקים בכירים יותר, בטענה שהם הרוב בעם, טענה חצופה לאור העובדה שמפלגות הימין זכו לייצוגן המופרז בממשלת השינוי רק הודות לחבירתן למפלגות המרכז והשמאל.

גם בארגוני המחאה יש ניסיון להשתיק את קולם של השמאלנים והערבים במחאה, ולמנוע, אפילו באלימות, הנפת דגלי פלשתין, למרות שאין איסור חוקי על הנפת דגלי פלשתין בישראל. קל לראות כמה רבים שלטי ההתנגדות לכיבוש בהפגנות המחאה, שזוכים לא פעם לגינוי מפי מפגינים ימניים, כאילו לשמאל אין זכות שוה לזו של שאר המפגינים לבטא את דיעותיו, גם אם אינן מוצאות חן בעיני אחרים.

הכעס על תוצאות הבחירות מופנה לרוב ליו"ר העבודה מירב מיכאלי שסירבה לרוץ יחד עם מר"צ, ולעתים גם ליאיר לפיד שפעל להגדלת ההצבעה למפלגתו, גם על חשבון העבודה ומר"צ, אבל היה ראוי להעלות קודם כל דרישה להורדת אחוז החסימה לפחות לשני אחוז כפי שהיה מאז מאי 2004 ועד מרץ 2014, שאז נקבע אחוז החסימה הנוכחי, שמלכתחילה נועד לפגוע בשמאל ובערבים ולחבל בזכותם לזכות בייצוג הוגן. עתירה שהוגשה בזמנו לבג"ץ נגד העלאת אחוז החסימה, בטענה שהדבר יפגע בזכותם של הערבים לייצוג הוגן, נדחתה ברוב קולות נגד דעת המיעוט של השופט הערבי סלים ג'ובראן. הדבר מזכיר את דחיית העתירה נגד חוק הלאום הגזעני שמבסס עליונות יהודית בלתי דמוקרטית, אך אושר ברוב של עשרה שופטים יהודים כנגד קולו של השופט הערבי היחיד בהרכב ג'ורג' קרא. זו היתה פסיקה מבישה של בית המשפט, שהבהירה כמה פסול המצב שבו אין לערבים נציגות מספרית ראויה בבית המשפט העליון ואין הגנה מספקת על זכויותיהם הדמוקרטיות של הערבים. לקואליציה הגזענית המחפירה של נתניהו בכנסת הנוכחית אין די בכך, והם מנסים להשתלט על בית המשפט העליון ולא להסתפק בייצוג ערבי חסר אלא למלא את בית המשפט העליון בשופטים גזענים שיקדמו את דיעותיהם הגזעניות והפוגעות בזכויות הערבים, כפי שהצהיר יריב לוין במפורש כאשר הביע את שאיפתו לשופטים שישללו את זכותם של ערבים להתגורר בשכנות ליהודים. אין די לקואליציה בשופטים יהודים שפוגעים בזכויות הערבים לשוויון, אלא היא רוצה למלא את בית המשפט העליון בשופטים שיבססו אפליה נגד ערבים ונגד לא יהודים בכלל, תוך רמיסת זכויות האדם שלהם החל בזכות לייצוג וכלה בזכות לקניין.

למרבה הצער רבים ממתנגדי החקיקה הבלתי דמוקרטית, וביניהם גם שופטים עליונים בדימוס, עוצמים את עיניהם בפני העובדה הגלויה והמוצהרת, שמטרת החקיקה היא לרמוס את זכויות הערבים והפלשתינים כדי לגזול את אדמות הערבים גם בתחומי הקו הירוק וגם בשטחים הפלשתינים ולכונן כיבוש נצחי בתנאי אפרטהייד, אם לא גרוע מכך, כי מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית תומכות בגלוי בעשיית פרעות בערבים - "למחוק את חווארה" - כדי לגרום לבריחתם או לגירושם ואינן חוששות לבטא את מדיניותן זו בגלוי. מתנגדי החקיקה עושים כל מאמץ כדי לשמור לצדם את אנשי הימין, אך כמו ראשי האופוזיציה בבחירות האומללות לכנסת ה-25, ששכחו שללא מפלגות השמאל הם יאבדו את השלטון, גם הם נוהגים בזלזול במצביעי השמאל שחלקם במחאה כלל אינו מבוטל ומשתיקים את קולם, ולא בטוח שהם נוהגים בחכמה.

כמו מטח אבנים

 

כמו מטח אבנים אינסופי נופלות על ראשינו הצעות החוק הגזעניות להחריד, המרושעות עד אין קץ, הנוטפות שנאה לנשים, לערבים, לעובדים זרים, לכל מי שאיננו נמנה על תומכי קואליציית האסון. לנציגי החרדים עוד יש חוצפה לשאול במה קשור בית הדין הרבני לרפורמה המשפטית, כאילו החזרת הסמכות על מזונות ילדים מבית הדין למשפחה, שמסייע רבות לנשים שהבעל נוטש אותן ואת ילדיהן לאנחות, אל בית הדין הרבני, איננה חלק ממאמצי הקואליציה להחזיר את מעמד הנשים בישראל שנות דור אחורנית. לא רק שהקואליציה דוחקת את הנשים מעמדות בכירות במנהל הממשלתי, אפילו הוצאת מכרזים הפונים לבני שני המינים היא בלתי נסבלת בעיניה: מי שרוצה לשלוח את הנשים הביתה ללדת עשרה ילדים, איננו יכול לשאת מכרזים הפונים שיוויונית לרופא/ה או כלכלן/נית. אפילו סממן סמלי של שיוויון בין המינים חייבת קואליציית החושך למחוק. כמו אחיהם הרוחניים באיראן ואפגניסטאן הם חייבים לדכא נשים עד עפר כדי לכונן את דיקטטורת האבות.

ואמנם ינון אזולאי מש"ס דיבר נגד הפגיעה בערבים, אבל לא נשמעה מכיוון הקואליציה התנגדות גורפת להצעת הזדון של סמוטריץ' להעביר לחרדים כספים שיועדו לקידום המגזר הערבי, וכבר היו אמורים לעבור לרשויות הערביות, וכעת מנסה מפלגת עוצמה יהודית לבטל כליל את העברתם לערבים. ובנוסף מנסה כעת לימור סון הרמלך מעוצמה יהודית לקדם חוק שיאסור על סטודנטים להניף את דגלי פלשתין באוניברסיטאות באיום של עונשים דרקוניים. מיום כניסתם לממשלה פועלים גזעני הציונות הדתית והעוצמה היהודית לפגוע בציבור הערבי בכל דרך אפשרית, ולהעביר מסר שלערבים אין זכויות אדם. כמובן שהבריון הגזען שקיבל מנתניהו את משרד המשטרה, ותאומו הרוחני סמוטריץ', מנסים להעביר את המסר, שפרעות בישובים ערבים, שריפת בתים ומכוניות ושדות ואף רצח ערבים, כל אלה הם מעשים רצויים, ואילו הפגנות נגד ממשלת הפוגרום והגזענות הן מעשה אסור ואפילו פלילי. לא פלא שהדמות שהקואליציה השטנית מתחברת אליה נפשית הוא אדולף היטלר. גם אצלו פשעים מחרידים נגד יהודים נחשבו למעשים שיש לעודד, וגילויי אנושיות כלפי יהודים נחשבו לפשע. זה לא רק איציק זרקא, לא רק עובד חוגי. גם בדרכנו להפגנה מול הכנסת שמעתי, גם כן במבטא מזרחי: "הלואי שתישרפו כמו שהיטלר שרף אתכם בגרמניה". איציק זרקא רק ביטא את הסנטימנט הליכודי, זה שרואה בהיטלר ידיד ומורה דרך. ההזדהות עם השנאה והרצחנות גוברת על כל רגש אחר. ולא, אל תחפשו סיבות רציונליות בעוולות מפא"י או בעוולות אחרות. מי ששונא כמו הנאצים ורואה בנאצים דגם לחיקוי איננו צריך סיבות אמיתיות לשנאה. די בכך שהשנאה מפעילה ומחזקת אותו, ממלאת אותו בדלק של רוע חסר-מעצורים, שמתפרץ על כל סביבותיו. זוהי שנאה של מי שיודע עד עמקי נפשו שהוא נחות ממושא שנאתו, שהוא זוהמה וחלאה, ולכן הוא חייב לשנוא עד מוות, כדי לשחרר את השנאה והרוע האינסופיים, להתחרות בעצמו עד כמה הוא יכול לסלק מליבו כל רגש אנושי וכל טיפה של חמלה, ולהפוך למכונת שנאה חסרת מעצורים וחסרת אבחנה. כמו כל הרעות החולות במדינתנו בשלושת העשורים האחרונים, גם הלגיטימציה להיטלר ומעשיו החלה בבנימין נתניהו, שהסביר שהיטלר לא רצה להרוג יהודים, אלא המופתי נתן לו את הרעיון. הוא ואנשיו מרוממים ומקלסים את כל מכחישי השואה באירופה: ויקטור אורבן רודן הונגריה, שכמו הנאצים מתאר את היהודים כבולשביקים שדיכאו את העם ההונגרי, וכך מצדיק את השמדת יהודי הונגריה, הנהגת פולין מכחישת השואה שמנכסת לעצמה את המספר ששה מיליון וטוענת ש"ששה מיליון אזרחים פולנים נרצחו, שלושה מיליון יהודים ושלושה מיליון פולנים", וגוזרת גזרה שווה בין הפולנים והיהודים, למרות שהעובדות המוכרות להיסטוריונים הן שכמיליון וחצי פולנים נוצרים נהרגו במלחמת העולם השנייה, ויותר משלושה מיליון יהודים פולנים, כפול ממספר הפולנים הנוצרים שנרצחו ובאופן מאורגן ושיטתי, שנרצחו כמובן בשל היותם יהודים ולא משום שהיו כביכול אזרחים פולנים, אזרחות שנלקחה מהם מיד עם הכיבוש הנאצי והפיכת פולין לשטח כבוש. כל אלה הם חבריו של נתניהו, וכך הוא מנסה במשך שנים להכשיר את הנאציזם ואת היטלר עצמו יחד עם מאמציו לדה לגיטימציה של השמאל והערבים ולשלילת זכויותיהם הדמוקרטיות, כמו מאמציו השיטתיים להוציא מחוץ לחוק הפגנות נגדו ונגד מדיניותה הגזענית הדיקטטורית של ממשלתו, בתירוץ של סכנת קורונה וכעת בטענה השקרית שהימין לא חסם כבישים, כאילו שכחנו כיצד נחסמה ירושלים וכמה צמיגים הובערו בדרכים בידי המתנחלים המתנגדים להתנתקות שהגיעו להפגין באוטובוסים של מועצת יש"ע במימון המדינה, והפגינו נגד ממשלת הליכוד של אריק שרון ושר האוצר שלו בנימין נתניהו, שמנסים כעת בדרך השקר האופיינית להם להאשים את השמאל בהתנתקות, באופן דומה להאשמות המוטחות באשכנזים כדי להחמיא להיטלר על השמדתם ולקוות להשמיד את הנותרים. תקשיבו לאיציק זרקא ותאמינו לו, כי בניגוד לכל מחבקיו ומטפחיו בליכוד שמתנכרים לו כעת, הוא אומר את האמת וחושף את הסנטימנט האמיתי של הליכוד בראשות נתניהו: היטלר כאידיאל וכמשאת נפש. אם אתם מתחלחלים וחשים מחנק כאילו דחפו אתכם לתאי הגזים של אושוויץ, יש לכם סיבה טובה.    

בריאות ונראות

 

בעיתון "הארץ" כתבו שבנימין נתניהו איבד את הכרתו ופונה לבית החולים שיבא. גם בערוץ 13 אמרו רביב דרוקר והילה אלרואי שנתניהו איבד את הכרתו. בערוצים 12 ו-11 וגם ב"ידיעות אחרונות" כתבו רק שהוא חש ברע ובערוץ 12 אפילו הכחישו שנתניהו איבד את הכרתו. אמרו שהוא הגיע לבית החולים בשיירת הרכבים של ראש הממשלה ויצא מהמכונית על רגליו. מארק רגב שעבד בעבר עם נתניהו והגיע לתכניתו של ערד ניר "סדר עולמי" כדי לדבר על משהו אחר, אמר שהעברית אמנם איננה שפת אמו, אבל לפי מיטב הבנתו נתניהו לא "פונה" לבית חולים אלא נסע לשם ביוזמתו.

אני כבר לא זוכרת באיזה ערוץ אמרו שנתניהו סבל מכאבים בחזהו ולכן הגיע לבית החולים שיבא. אחר כך, או כמעט במקביל, התחילו לדבר על כך שנתניהו בילה אתמול בכנרת וכנראה סובל מהתייבשות. אחר כך הסיפור הזה התעבה, ונתניה אפילו צילם סרטון שבו הוא אמר שהוא מרגיש מצוין ושאתמול הוא היה בכנרת בלי כובע ובלי מים ולכן הוא חש היום ברע, ושאנחנו בגל חום וכדאי שלא נשהה בשמש ונשתה מים. אני תמיד בעד לשתות מים, אבל כמו שהילה אלרועי אמרה, אם מישהו סובל מהתייבשות הוא סובל ממנה באותו יום, ולא יום אחרי.

אחר כך הודיעו שאישפזו את נתניהו במחלקה הקרדיולוגית ושהזעיקו קרדיולוגים בכירים לטפל בו. אבל יואב אבן הודיע שזה שנתניהו במחלקה קרדיולוגית זה לא בגלל שהוא עבר אירוע לבבי אלא פשוט יש שם חדר מתאים.

אני לא כתבת בריאות כמובן אבל אני רוצה לומר לכם, שאם נתניהו שוכב במחלקה קרדיולוגית, לפחות יש חשש לאירוע לבבי, וזה שהזעיקו קרדיולוגים בכירים לטפל בו אומר כנראה שהיה אירוע לבבי, וזה שהיו לו כאבים בחזה זה סימן מובהק לאירוע לבבי, וזה שמספרים סיפור מגוחך על התייבשות שנגרמה לכאורה יום קודם אבל השפיעה רק אחרי יממה מחזק עוד יותר את החשד שהיה אירוע לבבי שמנסים להסתיר מהציבור. וזה שנתניהו הגיע ברכב שרד ולא באמבולנס ויצא מהרכב על רגליו זה טמטום והפקרות, כי אם היה לו אירוע לבבי או אפילו היה רק חשד לאירוע לבבי, היו צריכים לקחת אותו באלונקה ולהסיע אותו לבית החולים באמבולנס, כי לבוא אחרי אירוע לבבי ברכב רגיל וללכת על רגליך עלול לגרום לך נזק נוסף, ובבית חולים כשיש אפילו רק חשד מביאים כסא גלגלים. אפילו כשהגעתי ללדת את בתי הבכורה הביאו לי כסא גלגלים וזה היה לי מוזר אבל בבתי חולים לא לוקחים שום סיכון, וכשמדובר בראש ממשלה צריכים ללכת אפילו יותר על בטוח, אבל נתניהו הוא קודם כל פוליטיקאי, והוא רוצה שהציבור יראה אותו עומד על הרגלים, גם אם זו אחיזת עיניים, והוא רוצה שיחשבו שהוא רק התייבש, אז עושים לציבור הצגה, וממציאים סיפור על התייבשות וגם עושים סרטון שבו נתניהו מספר איך התייבש ואומר לנו לשתות מים, וגם מספר שהוא מרגיש מצוין, שמרוב שהוא הרגיש מצוין לקחו אותו לבית החולים שיבא, ובקיצור משקרים לנו בפרצוף כאילו היינו מטומטמים.

ומה שהכי עצוב זה לא שנתניהו מפחד מהציבור העצום שמתעב אותו, אלא שהוא מרמה גם את אוהביו ומעריציו, שאני כמובן אינני נמנית עמהם, אבל אני חושבת כמה נתניהו איננו בוטח בהם ומרגיש צורך לרמות אותם ולהעמיד פנים שלא היה לו שום אירוע לבבי. המעריצים של נתניהו כל כך שבויים בקסמו ותמיד מדברים עליו כאילו הוא אלהים, ואומרים שאף אחד לא יכול לנהל את המדינה, רק הוא, שזאת גם צורת מחשבה מאד לא דמוקרטית, כי בדמוקרטיה החלפת המנהיגים  לאחר מספר שנות כהונה היא חלק בלתי נפרד מהשיטה הדמוקרטית, ועל אחת כמה וכמה שנפתלי בנט ניהל את המדינה הרבה יותר טוב מנתניהו, ובמיוחד ראוי לשבח על הצורה שבה הוא התמודד עם גל קורונה מבלי להטיל סגר ומבלי להרוס את חיי האזרחים, בניגוד לנתניהו שהשתמש בקורונה כדי לדכא את הציבור, להטיל עליו גזירות דרקוניות ולהתעלל בו. לכאורה מי שמאמין בנתניהו אמור לחוש כלפיו אהדה ולעודד אותו אם הוא חולה, אבל נתניהו מוותר על האהדה, ובלבד להיראות חזק לעיני תומכיו, כי מי שאינם כאלה כבר מזמן אינם מאמינים לשום הצגה שלו. במקום לומר לאוהדיו שהוא חולה וליהנות מתמיכתם, נתניהו מעמיד פני גיבור, כי הוא מפחד להתגלות לעיני מעריציו בחולשתו, וכך הוא לא רק מרמה אותם, אלא גם שבוי בעצמו בדימוי שהוא מוכר של מנהיג חזק במידה לא אנושית, כפי שאריאל שרון ומקורביו ניסו לעשות בזמנו, ללא הועיל, כי אפילו מנהיג שחושב שהוא גיבור-על, כשהוא חולה הוא נתון בידי הרופאים ובידי שמיים, ככל האדם.  

 

 

 

 

האיום על היועצים המשפטיים

 

היום ערכה ממשלת הדיקטטורה והפוגרום התנפלות מאורגנת על היועצת המשפטית לממשלה ועוזריה בניסיון להטיל אימה על מערכת האכיפה, כדי לדחוף אותה לדכא את המחאה, שהממשלה מודיעה כבר שבועות שהיא דועכת, אבל לצערם של שרי הדיקטטורה המחאה לא דועכת, היא אפילו מתגברת, בוודאי כשהממשלה ממשיכה לקדם את החקיקה, כפי שלדעתי תיכננה מראש לעשות עד סוף מושב הקיץ, בתירוץ כזה או אחר: הרי לרגע לא התכוונו בקואליציה לכנס את הוועדה למינוי שופטים ולמנות שופטים, אלא אם כן העבריין המושחת והמשחית אפי נוה, חביבם של אנשי הקואליציה, היה נבחר לראשות לשכת עורכי הדין וממשיך לשתף איתם פעולה בהשחתת ובהרס מערכת המשפט, מה שלא קרה. עכשיו ממשלת הדיקטטורה והפוגרום מנסה לפרק את לשכת עורכי הדין, וגם בזה היא לא תצליח, כי אם הממשלה תקים לשכת עורכי דין פוליטית בסגנון סובייטי, לא יהיו בה הרבה חברים. עורכי הדין הם ציבור חזק מאד, והממשלה לא תוכל לדרוך עליהם כפי שהיא מקוה ורוצה.

נתניהו נלחם על ביטול עילת הסבירות מסיבה אחת: אריה דרעי לוחץ לחזור לממשלה, ונתניהו מקוה שביטול עילת הסבירות יאפשר לעקוף את פסילתו של דרעי לכהונת שר, מה שבכלל לא בטוח שיקרה. לכן נתניהו מכין במקביל פיצויים אחרים לדרעי: מינוי מקורבו לראשות עיריית טבריה, על חשבון מועמדים של הליכוד כמו עו"ד שני אילוז, ומינוי אחיו של דרעי לרב ראשי, וכך מתנהלת הממשלה כמו בעיירה יהודית בגולה – בפולין או במרוקו, הסגנון היה דומה למדי. אין לכך כמובן שום קשר ודמיון להתנהלות של ממשל דמוקרטי במדינה מסודרת, שבו אמורים להתמנות למשרות ציבוריות חשובות כמו רב ראשי – שמכהן גם כראש בית הדין הגדול, כלומר שזו גם משרה שיפוטית בכירה – על פי כישורים וניסיון, ולא על פי קשרים. במלים אחרות, נתניהו משחית את המערכת המוניציפלית ואת בתי הדין הרבניים, כדי לרצות עבריין בכיר שהוא זקוק לתמיכתו הפוליטית.

היכן היתה האופוזיציה כאשר הועברו חוקי ההשחתה לטובת אינטרסים פרסונליים של אריה דרעי? היא לא היתה במליאה בהרכב מלא ולא נלחמה. המחאה ועוצמתה האזרחית היא דבר משמח ומחזק, אבל היא מבליטה עוד יותר את חולשתה ורפיסותה של האופוזיציה, שראשיה נראים כמי שמפקירים את עמדותיהם, בזמן שהיו צריכים להילחם בכל הכוח נגד כל חקיקה מושחתת של ממשלת הפוגרום, שמרבית החוקים שהיא מעבירה הם חוקים מושחתים לטובת אינטרסים אישיים, החל ממימון בתיו הפרטיים של נתניהו שהוגדרו כמשכנות רשמיים של ראש הממשלה על חשבון אוצר המדינה, המשך בהגדלה שערורייתית של תקציב ההוצאות שלו ושל רעייתו והמשך בשורת חוקי דרעי הנ"ל, שבאמצעותם מבטלים עקרונות יסוד של משטר דמוקרטי כדי לרצות עבריינים מיוחסים. שוב זועקת השבריריות של הדמוקרטיה הישראלית, שהקואליציה הנוכחית מאיימת על קיומה ומערערת אותה בכל יום. האנשים שיוצאים לרחובות, ואני ביניהם, מרגישים שהם נלחמים על חייהם מול גל ענק של שחיתות ורוע שמאיים להטביע את כולנו. אבל ראשי האופוזיציה מתנהלים כאילו הם מעבירים את ימיהם במשרד מנומנם עם הפסקות ארוכות של קפה וקרואסון.

ברור שהממשלה מבינה שהמחאה איננה דועכת ומבקשת לדכא אותה באלימות. המחאה היא המגן היחיד כעת של המערכת המשפטית ולהיפך: המערכת המשפטית היא המגן היחיד של המוחים, שהממשלה מבקשת לדכא באלימות. אולי פעולות המחאה צריכות להיות מופנות בצורה ברורה יותר להגנת היועצים המשפטיים המותקפים, שבאומץ רב מנסים לשמור על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל למול ממשלה שכל מושג דמוקרטי זר לה. אולי גם יאיר לפיד שקרא לגלי בהרב-מיארה לא להתפטר, צריך לעשות יותר מכך: למשל להעלות חוק שיאסור איומים על יועצים משפטיים והסתה נגדם, חוק שהממשלה בוודאי תפיל, אבל תהיה משמעות סמלית והצהרתית לעצם ההעלאה שלו, ולכך שהאופוזיציה כולה כאיש אחד תצביע בעדו, ותיתן בכך ביטוי חזק יותר לרצונה לשמור על ישראל כמדינת חוק וכדמוקרטיה, למול ממשלה שעושה הכל להרוס את אופיה הדמוקרטי של המדינה.

 

גרה בחניון של נתניהו

 

אני גרה בחניון של נתניהו

בין מחסומים ובין גדרות,

אני גרה בחניון של נתניהו

בכל פינה מכוניות שחורות.

 

מאבטחים עומדים בסך

כשהוא יוצא מן המוסך,

ומכל עבר השוטרים

את התנועה ברחוב עוצרים,

בכביש וגם במדרכה

כי זהו חוק הממלכה.

 

אני גרה בחניון של נתניהו

בין מחסומים ובין גדרות,

אני גרה בחניון של נתניהו

בכל פינה מכוניות שחורות.

 

עם תעודת זהות מותר לעלות הביתה,

עם דגל לא – זה סמל מחאה.

אם את גרה בחניון של נתניהו,

עדיף שלא תהיה לך שום דעה.

 

אני גרה בחניון של נתניהו

בין מחסומים ובין גדרות,

אני גרה בחניון של נתניהו

בכל פינה מכוניות שחורות.

 

יש ביביכביש וביבחניון

שמורים היטב מן ההמון

כי אזרחים רק מזיקים

עדיף שהם מרוחקים

וטוב לצפות באנשים

כשהם קטנים כמו פשפשים.

 

אני גרה בחניון של נתניהו

בין מחסומים ובין גדרות,

אני גרה בחניון של נתניהו

בכל פינה מכוניות שחורות.

 

 

 

 

מבצע בטחוני או יחצ"ני

  

היום יום הולדתו של פרנץ קפקא ובימים כאלה הייתי מתרגמת מכתביו, אבל עכשיו אני לא מסוגלת להתעסק בדבר מלבד מה שקורה מסביבנו. הבוקר התעוררתי לחדשות על מבצע צבאי בג'נין, שאמרו שהוא תוכנן לפני עשרה ימים. בוודאי שהיתה איזו תכנית מגירה או כמה תכניות מגירה למבצע בג'נין, אבל העיתוי הפעם נקבע לדעתי רק בימים האחרונים בהתייחס למחאה המתוכננת בנתב"ג נגד תחילת הדיון היום בוועדת החוקה בצמצום עילת הסבירות, כדי להוריד את המחאה, ואולי גם את הדיון בעילת הסבירות, מראש החדשות, וגם לאחר סיום מבצע "להטיל אימה על העד ארנון מילצ'ן" שדרש את שילוב הכוחות של כוח שרה בברייטון וכוח ביבי בירושלים. לכך הקדישו השניים את השבוע שעבר וכעת, לאחר שסחטו ממילצ'ן אישור לכך שאין עוד חברים כמותם בארצנו, התפנו לעניינים אחרים. אין ספק שבני הזוג המפלצתי יודעים לזהות חולשה ולסחוט, וזה מה שאפשר מלכתחילה את מסעות השמפניה והסיגרים ושאר הטובין לביתם מן המיליארדר המפורסם שהתגלה בעליבותו. אולי גם האיום על חיי נתניהו, המכתב על קבר אחיו יוני שטען שהוא גרוע מאריאל שרון ושלא יגיע לגיל 74 – מכתב של מטורף שחושף כדרכם של מטורפים את קרביה של סביבתו התרבותית והאידיאולוגית – ימין על מלא. גם נתניהו, שעלה לשלטון על גופתו של יצחק רבין, חשוף לאיומים מימין, תמיד מימין. המאמץ האינסופי להכפיש את השמאל, את המחאה, להציגם כמאיימים, מסוכנים, עבריינים, תמיד מסתיים באקדח שלוף מימין, שאולי השפיע גם כן על עיתוי המבצע. מי כנתניהו יודע כמה איומים מימין הם מסוכנים.

מדי שעה מדווחת התקשורת על עוד פלשתיני הרוג. האם אלה מחבלים, או חסרי מזל שנקלעו לקו האש? ספק אם נדע. עצורים מפרעות המתנחלים בחווארה אין עדיין. דמיינו לכם מבצע של צה"ל לאיסוף נשק בלתי חוקי מנערי גבעות ומתנחלים פורעים. דמיינו, כי אפשר רק לדמיין יד חזקה כנגד מתנחלים פורעים. יריב לוין ואיתמר בן-גביר עסוקים בלתקוף את היועצת המשפטית לממשלה שלא מורה לעצור ולהשליך לכלא את פעילי המחאה. מהפרעות בכפרים ערביים הם רווים נחת. מהמחאה הם מאד מודאגים. אבל מי שרוכב על נמר כמו אלימות המתנחלים, עלול לגלות שהנמר איננו בררן בבחירת טרפו. גם אצל נמרים מה שקובע הוא העיתוי.

מפלגות האופוזיציה יש עתיד והמחנה הממלכתי מגבות את הממשלה, אבל כמה ממצביעיהם באמת מאמינים שזהו מבצע הכרחי למטרה ביטחונית ללא מניעים אחרים, ולא מבצע של יחסי ציבור לממשלה הכושלת? אינני יודעת. בתגובות באתר "הארץ" מפקפקים רבים במניעי הממשלה, מניחים כמוני שעיתוי המבצע נועד להסיט את תשומת הלב מהמחאה, ואולי בעצם מהסיבה למחאה, מהניסיון לצמצם את עילת הסבירות, שנועדה להגן על האזרחים מחוסר הגינות וחוסר צדק מצד השררה ומהתעמרות השלטון בפרט. המניע של הקואליציה לצמצם את עילת הסבירות הוא כנראה הרצון להשיב את דרעי לממשלה למרות הרשעותיו בעבירות שחיתות, אבל התוצאה היא פגיעה בזכויות הפרט, ביכולתו של הפרט לתבוע מהשלטון לנהוג בו בצדק ולכבד את זכויותיו. אולי ימצאו בתי המשפט עילות אחרות להגן על האזרחים, ואולי לא. קשה עדיין לדעת. האם ביטול או צמצום עילת הסבירות בהכרח ישיב את דרעי לממשלה? גם זה לא בטוח. שופטי העליון לא אהבו את העובדה שדרעי יצר רושם אצל השופט הרבסט שאישר עסקת טיעון בעניינו כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, ושרושם זה היה שיקול חשוב של השופט באישור עסקת הטיעון שפטרה אותו ממאסר. צמצום עילת הסבירות לא ישנה את העילות האחרות שהעלו השופטים להרחקתו של דרעי מהממשלה, על פי דברים שאמר הוא עצמו. והרי שום שופט לא יאמר שמותר להטעות, שלא לדבר על לשקר לבית המשפט. ייתכן שכל המאמץ לצמצם את עילת הסבירות יפגע קשות באזרחים הזקוקים לסעד משפטי מבלי שיועיל דבר לצורך הפוליטי של הקואליציה להלבין את המורשע הסדרתי אריה דרעי ולהשיבו למעמד שר.

כבר שבועות שעולה בתוכי תחושה עזה ובלתי מוסברת שהממשלה תיכשל במזימותיה השפלות לפגוע בזכויות האזרח, להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, לפרק את לשכת עורכי הדין שבחרה במתנגדי הממשלה להנהיג אותה, להנציח את שלטון הימין והשחיתות. אני אומרת לעצמי שאסור להיות שאננים וצריך להביא בחשבון ניצחון של הרעים. הרי בארצות הברית בית המשפט העליון ששליש משופטיו מונו בידי דונלד טראמפ ביטל את הזכות להפלה, את ההעדפה המתקנת, את תכנית ביידן לשמוט חובות של סטודנטים עניים, והגרוע מכל – התיר להפלות הומוסקסואלים ולמנוע מהם שירות בטענה של אמונה דתית שמתנגדת להומוסקסואליות, כנראה על סמך מצג שוא של מקרה שלא היה ולא נברא. איזו רוח גבית לראש וועדת החוקה שמחה רוטמן וחברתו אורית סטרוק, שכבר הביעו את תמיכתם בהיתר כזה שיאפשר לא רק לבעלי עסקים, אלא אפילו לרופאים למנוע טיפול ממי שאינו לטעמם, באופן שסותר אפילו את שבועת היפוקרטס וכל מחויבות מוסרית של רופאים. גם באנגליה נידונה למאסר אשה שהפילה את עוברה באמצעות גלולות לאחר המועד המותר בחוק ונזקקה לטיפול רפואי, ומי שהסגיר אותה לרשויות החוק הוא בית החולים שטיפל בה. לא רק הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. בעולם כולו מתחזקים כוחות מפחידים. בגרמניה גובר כוחה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שונאת הזרים שמשתמשת במונחי שנאה נאצים נגד המהגרים לגרמניה. פולין והונגריה חזרו לקיים שלטון אוטוריטרי מושחת שקעקע את עצמאות מערכת המשפט והשתלט על התקשורת כפי שנתניהו פועל לעשות לא רק בכנסת הנוכחית אלא מאז בחירתו לתפקיד ראש הממשלה באמצעות עלונו "ישראל היום" ושופרותיו בערוץ התעמולה שלו 14 ובערוצים אחרים. לכאורה הכל נגדנו: רוח הזמן היא ריאקציה ודיקטטורה, דיכוי חירויות האזרח, הסגת זכויות הנשים ומעמדן, פגיעה במיעוטים ואלימות חסרת רסן כלפיהם, לכאורה הכל נגדנו, ובכל זאת אני חשה בלבי שאנחנו ננצח, שהצדק ואהבת האדם ינצחו, וצריך להאמין בטוב ולהמשיך להילחם.