ישראל בונה כ"צט

 

לצערי למרות שאינני מאמינה לנתניהו, האמנתי גם אני שביקורו בוושינגטון יניב עסקה לשחרור חטופים. לא האמנתי לנתניהו ואנשיו, אבל כן האמנתי לטראמפ ולאנשיו שעסקה להפסקת אש ולשחרור חטופים קרובה. האמנתי שהממשל האמריקני יפעיל לחץ כבד על נתניהו לסיים את המלחמה בעזה, כפי שלחץ עליו, בהצלחה, לסיים את המלחמה באיראן, ולהשיב אחורה מטוסים שכבר יצאו להפצצה באיראן. אבל לחץ כזה לא היה. כל הדיבורים על עסקה קרובה היו מזימה להפחית את הלחץ על נתניהו. במקום הפגנות זועמות נגד הפקרת החטופים שהיו צריכות לקבל את פניו בכל מקום, נסעו משפחות חטופים אומללות לחלות את פניו בתחנונים לכלול את קרוביהם בין המשתחררים, כאשר הוא עצמו לא התכוון כלל לשחרר איש מהחטופים, אלא רק להמשיך את ההתעללות בהם ובמשפחותיהם, כשכולו זחוח ומדושן עונג מהחיבוק שהוא זוכה לו מצד טראמפ ואנשיו, שמסיבותיהם שלהם אינם מפעילים את הלחץ שהיו יכולים להפעיל כדי לסיים את הסיוט של עזה וישראל גם יחד. כנראה שכפי שאמר טראמפ בקריאתו לבטל את משפטו של נתניהו, חשוב לו יותר להציל את נתניהו מסכנת אובדן השלטון, מאשר לסיים את המלחמה בעזה. פרס נובל הוא לא יקבל על ההעדפה הזו, אם היה לו בכלל אי פעם סיכוי כלשהו לקבל את הפרס (לדעתי לא היה ואין שום סיכוי לכך שמנהיג שדרש להעביר את השליטה בגרינלנד מדנמרק לארצות-הברית יקבל פרס ממדינות סקנדינביות, וכל הדיבור על פרס נובל לטראמפ הוא קשקוש, כמו הטענה שלחץ צבאי ישחרר חטופים).

השיטה שבה מטרפד נתניהו עסקאות עם חמאס פשוטה מאד: הוא מביא למשא-ומתן מפות שבהן מסומנת ישראל כשולטת בעזה או בחלקים נרחבים ממנה, ואילו תושבי עזה מסומנים בהן כמיועדים לעקירה ממקומות מגוריהם. כמובן שחמאס מסרב להסכם שכולל מפות כאלה, שהן למעשה תכניות גירוש ורצח של תושבי עזה, ועצם העלאתן הוא פשע מלחמה, אפילו אם אין היתכנות להוציאן לפועל. אסור ליזום גירוש המוני של מאות אלפי אזרחים, ומי שמתכנן גירוש כזה מקומו בכלא לפושעי מלחמה. העובדה שטראמפ, שהוא קשקשן גדול, השמיע אמירות הזויות על העברת תושבי עזה למקום אחר, איננה מכשירה את תכניות העקירה והגירוש של בצלאל סמוטריץ' ואנשיו, ששר הביטחון ישראל כ"ץ מורה ליישם ונוזף בכל מי שמעז לומר שמדובר בהזיה שהיא גם פשע מלחמה. נתניהו וכ"ץ הזחוחים, שהמחמאות שקיבלו על המתקפה באיראן, שהישגיה מפוקפקים ונזקיה מרובים וקשים, ניפחו את יוהרתם המרושעת לממדים לא טבעיים, מדברים על העברת תושבי עזה בכפייה לעיר אוהלים שתוקם על חורבות רפיח, פשע מלחמה נורא שצה"ל איננו מוכן לשתף אתו פעולה, מה שגורם לשרים הפושעים לתקוף את הרמטכ"ל, שאיננו מוכן לתת את ידו למימושם של פשעי מלחמה כאלה.

לנתניהו המנוול אין די בכך שהוא מפקיר את החטופים ומתעלל במשפחותיהם ללא מעצורים לצורך שרידותו הפוליטית ודחיית משפטו. בשפלותו האינסופית הוא איננו מתבייש לטעון שהמלחמה נמשכת בגלל החטופים, כאשר ההיפך הגמור הוא הנכון: הנבל נתניהו מונע את שחרור החטופים כדי להמשיך את המלחמה, שכן מלחמה בלתי נגמרת היא האמצעי שבחר כדי להתיש ולשבור את מתנגדיו ולשרוד בשלטון, המטרה היחידה שלמענה הוא פועל, במחיר חייהם של חיילים וחטופים שהם בעיניו כקליפת השום. מקומם של נתניהו וממשלתו בכלא – לא רק על קבלת שוחד וטובות הנאה, אלא על הפקרה נפשעת והמתה בקלות דעת, גם של תושבי עזה, וגם של אזרחי ישראל.

אינני מאמינה להם

 

הבעיה היא שאינני מאמינה להם. לאף מלה שלהם. אינני מאמינה לאף מלה של נתניהו, לאף מלה של ישראל כ"ץ, לאף מלה של שר כלשהו בממשלת הטבח. גם אינני מאמינה לרמטכ"ל, שמצא לנכון לומר שהתקיפה באיראן היא לצורך בטחוני, משפט שהושמט מהציטוטים המודפסים של דבריו, מפני שהדגיש דוקא את ההיפך – שהסיבות לתקיפה באיראן הן בראש וראשונה פוליטיות, ומטרתה לחזק את התמיכה בנתניהו לקראת הבחירות הצפויות, כי למרות שנראה כאילו נתניהו לגמרי שולט במצב ומסובב את החרדים ואת כל מתנגדיו על האצבע. ברור שדוקא נתניהו עצמו מרגיש עד כמה מעורער שלטונו, שבעיני למעלה ממחצית אזרחי ישראל איבד את הלגיטימיות שלו לאחר שהמיט על ישראל את אסון שמחת-תורה, והוא מנסה להחזיר לעצמו את התמיכה שאיבד על ידי תקיפת איראן, ודוקא הניסיון הזה לזכות בתמיכה על ידי יציאה למלחמה נגד איראן, מוכיח עד כמה איננו ראוי להחזיק בשלטון, שבמהלכו המיט עלינו אסון אחר אסון, מרצח רבין ואילך.

אני חרדה היום לחטופים שעדיין בעזה – מה יהיה עליהם? מדוע הכשיל נתניהו את שלב ב' בעסקת וויטקוף, שבו היו אמורים לשוב לישראל כל החטופים החיים? אם תיכנן לתקוף באיראן, מדוע לא סיים את המלחמה בעזה ולא השיב לפחות את החטופים החיים? רק כדי לרצות את סמוטריץ' ובן-גביר הנאלחים, החולמים עדיין לגרש את תושבי עזה ולהקים בה התנחלויות? הם ותומכיהם אדישים לחיי יהודים כשם שהם אדישים לחיי ערבים. ואכן הדם נשפך בכל מקום, גם בעזה, גם ביהודה ושומרון, גם בערי ישראל, דם ערבי ודם יהודי נשפכים, והמלים פלילי או לאומני הן רק הגדרות יבשות. הדם נשפך כי לממשלת הדמים לא אכפת מהדם השפוך, לא של גברים, לא של נשים, לא של ילדים ותינוקות, לא של יהודים, לא של ערבים, לא בגבולות ישראל ולא מעבר לגבולותיה.

הד"ר רונן ברגמן הסביר שאיראן חצתה קווים אדומים כבר מזמן, אבל ישראל לא תקפה אותה כי חששה מתגובת חיזבאללה, כאשר הארגון היה עדיין במלוא כוחו. אבל גם את ההתקפה על חיזבאללה עיכב נתניהו במשך כמעט שנה, בטענה שאי אפשר להילחם בשתי חזיתות, למרות שבפועל נלחמה ישראל בכמה חזיתות, ועדיין הניחה לחיזבאללה להרוס את ישובי הצפון ולגרום להם נזק שיידרשו שנים רבות לתקן. לדעתי צדק יואב גלנט בדרישתו לתקוף את חיזבאללה כבר בתחילת המלחמה בעזה, תקיפה שלא קרתה כי נתניהו החליט כבר בשביעי באוקטובר 2023 שמלחמה מתמשכת תהיה אסטרטגיית ההישרדות שלו, ולכן איחר מאד לתקוף את רפיח מצד אחד, ואת לבנון מצד שני. גם אם היו סיבות ביטחוניות לתקיפות כאלה, העיתוי תמיד נבחר מטעמים פוליטיים. כעת, כשגרירת הרגליים בעזה תוך הפקרת החטופים כבר לא הספיקה כדי להדק את החרדים לממשלת נתניהו, והוא חש שהלבנים בחומת מבצרו מתחילות ליפול, ולפחות האדמו"רים החסידיים לוחצים בעניין חוק ההשתמטות שהבטיח לחרדים, כמובן אחרי שיממש את ההפיכה המשטרית במטרה ליירט את משפטו ולהסיר כל איום להמשך שלטונו, החליט נתניהו על תקיפה באיראן, כאמצעי אולטימטיבי למנוע את התפרקות ממשלתו לפחות בכמה חודשים. כאשר הדבר משרת אותו פוליטית, אין לו מניעה לצאת למלחמה בכמה חזיתות, גם בעזה וגם באיראן, תוך סיכון חיי החטופים והחיילים גם יחד.

האם איראן באמת היתה תוקפת את ישראל בנשק גרעיני, או האם היתה אפשרות לעצור את איראן בעזרת ההסכם שחתם עליו אובמה ושטראמפ ביטל? או אולי היה אפשר למנוע מאיראן נשק גרעיני בדרכים דיפלומטיות אחרות? ואם היה צורך בתקיפת איראן, האם היה צריך לחולל תקיפה כזו כבר מזמן? את התשובה לשאלות המציקות האלה כבר לא נוכל לדעת. אני כאמור, אינני מאמינה לנתניהו, ומבחינתי עיתוי התקיפה ואולי גם עצם התקיפה נועדו לספק לו שקט פוליטי עד סוף מושב הכנסת ובמשך הפגרה וגם כשהכנסת תחזור לפעול. נכון שלא האמנתי ולא הייתי מאמינה לו גם קודם שהמניעים שלו ביטחוניים טהורים. אבל סופית איבדתי את האמון כשהעירו את כל המדינה בשלוש לפנות בוקר, לא חלילה כדי להתריע מהתקפת טילים או כטב"מים על ישראל, אלא כדי להודיע לנו שישראל תקפה באיראן. מי שמעיר את כל המדינה בשלוש לפנות בוקר בלי שום סיבה, רק כדי להגיד לנו שישראל תקפה באיראן, בתירוץ המגוחך שאולי תהיה בתגובה התקפת טילים על ישראל שבאמת מחייבת לשלוח את כל המדינה למרחבים מוגנים, מי שמעיר את כל המדינה בשלוש לפנות בוקר כדי שכולם ידעו שנתניהו הנחה לתקוף באיראן, שלא יצפה שמישהו יאמין שהמניעים שלו טהורים, וכשהוא מכריז שהמלחמה היא קיומית, שלא יתפלא אם לפחות חלק נכבד מהאזרחים יחשוב שכוונתו היא שזו מלחמה על קיומו בשלטון, ולא על קיומה של מדינת ישראל, שייטב לה מאד בלעדיו.

 

ישראל כץ, אנא הקרן את סרט זוועות החמאס לממשלה

 

שלום לך השר ישראל כץ. הלילה השתלטה שייטת 13, יחידת קומנדו מיומנת, על ספינה קטנה עם 12 פעילי מחאה נגד המלחמה בעזה. אין טעם לשאול למה נשלחה שייטת 13 לעצור את הספינה ולהובילה לנמל אשדוד. מה כבר היה קורה לו הניחה ישראל לספינה הקטנה עם הפעילים הבלתי חמושים לרדת בחוף עזה ולחלק ממתקים לילדי עזה. האם התמונות האלה היו גורמות לישראל יותר נזק תדמיתי מההפצצות הבלתי נגמרות שהורגות נשים וילדים בעזה בכל יום ויום? אינני חושבת. אולי היה עדיף להניח לספינה הזו להגיע ליעדה. אבל ממשלות נתניהו תמיד בחרו בכוח, אם בגלל מחסור כרוני במוח, ואם מסיבות אחרות. אמנם אמר הנביא לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי, אבל רוח איננה הצד החזק של ממשלות נתניהו. ובכן השתלטו בכוח, וכפי ששמענו בתקשורת, ממשלת נתניהו מאד מרוצה מעצמה ומפיצה תמונות של חיילים מחלקים לפעילי המחאה כריכים. אם קיווה מישהו בממשלה שזה מה שישכיח מהעולם את תמונות הילדים ההרוגים בעזה, חוששני שתקוות שוא תקוותם.

אבל בעצם לא בכך רציתי לעסוק, אלא בהצעתך הגאונית להקרין לפעילי המחאה שנתפסו את סרט הזוועות שמתעד את טבח תושבי העוטף בידי מחבלי חמאס, לדבריך כדי שהפעילים שאותם כינית אנטישמים, ואולי הם אכן אנטישמים ושונא ישראל, יש רבים כאלה בעולם, יראו באיזה מין ארגון הם תומכים, כי לדעתך יש זהות בין התנגדות להמשך המלחמה בעזה לבין תמיכה בחמאס, שגם על כך אפשר להתווכח, אך לא זה העניין. העניין הוא, שמאחר שלצערי עסקתי באנטישמיות קצת יותר ממך, חוששני שהקרנת הסרט בכפייה לא תשנה הרבה. אני מניחה שהם יטענו שהסרט הוא זיוף שהתקינה ממשלת ישראל כדי להצדיק את רצח העם שהיא מחוללת בעזה. משהו מעין זה. לו היה קל כל כך להפוך את שונאי ישראל לאוהביה, היו לנו הרבה פחות בעיות. אני כמובן מציעה משהו אחר, שאותו אני מציעה כבר יותר משנה: לסיים את הלחימה בעזה, להפסיק להפציץ את בתי עזה ותושביה, ולהגיע להסדר, עדיף עם הרשות הפלשתינית שעל פי הסכמי אוסלו עזה שייכת אליה, ובתמיכת מדינות ערב המתונות, בראש וראשונה שכנותינו מצריים וירדן, להפסקת אש קבועה, וכמובן להשיב את כל החטופים, בראש וראשונה את החטופים החיים שסובלים יסורי גיהנום, וכאן בדיוק הגעתי לנקודה שרציתי להעלות. יפה שהגית את הרעיון הגאוני לכפות על פעילי המשט שנתפסו לצפות בסרט הזוועות של חמאס, אבל מה בדבר שרי הממשלה? למיטב ידיעתי סירב שר האוצר ושר הביטחון לענייני התנחלויות בצלאל סמוטריץ' לצפות בסרט הזוועות של חמאס, מאחר שחשש שהצפייה תפריע את שנתו השלווה בלילות, בעודו מתנגד בתוקף לעסקה לסיום המלחמה ושחרור החטופים ודן את החטופים להמשך יסוריהם ואפילו למוות, ואת משפחותיהם לסיוט בלתי נגמר. האם לא כדאי שלפני שאתה מושיב את  פעילי המשט למען עזה לצפות בסרט הזוועות, שתושיב לצפות בסרט את השר סמוטריץ', והשרה אורית סטרוק, והשר הנכבד לבטחון לאומי איתמר בן-גביר, שמוכר לירושלמית זקנה כמוני יותר כבריון ופורע חוק, ומוכר לכל עם ישראל כמי שהתנגד אפילו לשחרורם משבי החמאס של ילדים רכים ואמותיהם, ואת כל שרי וח"כי מפלגתו ההולכים אחריו, שאולי גם הם יצפו בסרט הזוועות ויראו בידי מי הם מפקירים את האזרחים והחיילים שאת בטחונם כבר הפקירו בשביעי באוקטובר הנורא, כשדאגו הרבה פחות להציל אותם מידי המחבלים הרוצחים מכפי שדאגו כעת לתפוס את פעילי המחאה הבלתי חמושים שרצו להצטלם מחלקים ממתקים לילדי עזה, ולא יזיק גם אם שאר שרי הממשלה וראשה, המפקירים את חטופינו ושבויינו לזוועות החמאס כבר למעלה מעשרים חודש, שבו הם מעונים עד מוות בכל יום ויום, אולי תקרין לכולם את סרט הזוועות של החמאס שיראו ואולי אפילו יבינו בידי מי הם מפקירים את אזרחינו ושבויינו. לא שיש לי ציפיות גדולות שישנו את עמדתם, שהרי לו היה אכפת להם כהוא זה מסבלו של הזולת, ולו גם בן-עמם, לא היינו נמצאים במקום שאנו נמצאים בו להוותנו. אבל בכל זאת אינני יכולה להימנע מלהציע לאדוני השר מעומק לבי: אנא הקרן את סרט הזוועות לממשלה. ואם אפשר הקרן אותו לממשלה שוב ושוב, מסביב לשעון.

הממשלה מתעללת בציבור

 

בבוקר יום חמישי האחרון התארח בתכניתו של יואב לימור בערוץ 12 פסיכיאטר מהחברה  הפסיכואנליטית, לרגל אירוע משותף לחברה ולמטה המשפחות שהתקיים ביום ששי בכיכר  החטופים, והוא דיבר דווקא על הציבור בכללו ולאו דווקא על משפחות החטופים. יואב לימור אמר שמאז ה-7 באוקטובר הוא לא ישן לילה אחד רצוף, וחשבתי שגם אני וגם הבת הגדולה שלי לא ישנו שינה טובה מאז ה-7 באוקטובר. אני יודעת שהרבה אנשים בארץ סובלים מקשיי שינה מאז ה-7 באוקטובר, וכמו שאמר פסיכיאטר אחר בהזדמנות אחרת, אנחנו לא בפוסט-טראומה אלא בתוך הטראומה, כי הטראומה שלנו בכלל לא נגמרה, היא עוד נמשכת ועוד לא היתה לנו הזדמנות לצאת ממנה ולהיות או לא להיות בפוסט-טראומה. אנחנו גם לא ממש מרשים לעצמנו לחשוב על מה שעובר עלינו אישית, כי עדיין החטופים עוברים שבעה מדורי גיהנום בעזה, והמשפחות שלהם עוברות שבעה מדורי גיהנום בצפיה לשובם ובאי ודאות ואי-ידיעה לגביהם, וכשהם מקבלים ידיעות על מצבם הקשה הם סובלים עוד יותר, במיוחד בגלל הצורך להיאבק בממשלה שמעדיפה להפקיר את החטופים לרעב ועינויים ומוות מאשר להודיע על סיום המלחמה, לסגת מעזה ולהשיב אותם הביתה. הפסיכיאטר מהחברה הפסיכואנליטית, שלצערי לא קלטתי את שמו, דיבר דווקא על המצוקה של הציבור הרחב, שאי החזרת החטופים שוברת את רוחו. לרוב לא נעים לנו לדבר על המצוקה שלנו, שנראית חסרת חשיבות לנוכח הסבל הנורא של החטופים ומשפחותיהם, אבל הצער וחוסר האונים ותחושת אי הוודאות והפחד מכים בנו ואוכלים בנו בכל פה, והפסיכיאטר אמר שאם לא יחזירו את החטופים הציבור לא יחזור לעצמו ויישאר פצוע. הוא אמר שאנחנו כמו ילדים במשפחה מתעללת, ואני באמת מרגישה כל הזמן שהממשלה מתעללת בכולנו, ומכריחה אותנו לשבת בחוסר אונים גמור ולצפות בחטופים מעונים עד מוות. אפשר להרגיש את הסאדיזם כלפינו בצורה שבה מדברים חברי הכנסת של הליכוד כמו גלית דיסטל אטבריאן, שאמרה "תחלמו שתקום וועדת חקירה ממלכתית". אפשר לא להקים וועדה, אבל למה הצורך ללעוג לדרישה הכל כך מובנת מאליה של רוב מכריע בציבור, למה לזרות מלח על הפצעים? וגד"א עוד התגאתה שהדברים שלה היו מחושבים. מחושבים לצורך מה? התעללות בציבור?

וכל הזמן מאיימים עלינו בחזרה ללחימה כאילו אין די במספר העצום של חיילים שנפלו גם בשביעי באוקטובר וגם במלחמה שנמשכת ללא קץ וללא צורך, מבלי לשנות שום דבר מהותי במצב, רק מפני שהממשלה יכולה להמשיך את המלחמה ומפני שמצב המלחמה משרת את הישרדותה בשלטון ולא שום דבר אחר. אני אחוזת אימה מהתחדשות המלחמה ומהתוצאות הנוראות בהכרח של התחדשות המלחמה: אי השבת החטופים וסיכון חייהם התלויים ממילא על בלימה. גם הדיבורים על התחדשות המלחמה הם התעללות בציבור המותש שמייחל לשקט ושלווה, לריפוי הפצעים ולשיקום.

גם פיטוריו של דובר צה"ל דניאל הגרי הם מכה לציבור, וכך הציבור מקבל אותם. עם ראש ממשלה ששונא את עמו וכמה אך ורק להכאיב לו, כי הוא יכול, שמסרב להתראיין לתקשורת הישראלית ולענות על שאלות, ומתראיין רק לתקשורת הזרה, בעיקר תקשורת אמריקנית רפובליקנית שמתרפסת לפניו, שמנהל מלחמה בלתי נגמרת תוך שהוא נמנע מלדבר אל עמו, להסביר לו, לתת לפניו דין וחשבון, שלא לדבר על לנחם ולעודד את העם. זו התנהגות שאין דומה לה: כל שליט, במדינות דמוקרטיות או בדיקטטורות, מדבר אל עמו בשפתו, ועל אחת כמה וכמה בעתות מלחמה. נתניהו מסרב לכך, ומתראיין רק למלחכי פנכה וחנפנים, ואת החלל העצום בהתייחסות מצד השלטון לאזרחים מילא דניאל הגרי ברגישות ובאומץ. הוא זה שעלה לשידור כדי לספר לנו על כל המחדלים והבושות, הכשלים והמבוכות: על רצח שלושת החטופים ששחררו את עצמם אלון שמריז, סמאר טלאלקה ויותם חיים בידי חיילי צה"ל, על חילוץ גופותיהם של חיים פרי, אלכס דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר, נדב פופלוול ויגב בוכשטאב שנחטפו חיים ונרצחו בידי חמאס, כנראה בגלל התקרבות צה"ל למקום שִׁבְיָם, על מציאת גופותיהם של הרש גולדברג-פולין, כרמל גת, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ואורי דנינו, שאף הם נחטפו חיים ונרצחו בידי חמאס במנהרה הנוראה שבה הוחזקו כשצה"ל פעל באיזור. הגרי עמד במנהרה הנוראה ההיא והראה לציבור היכן הוחזקו ונרצחו יקיריו החטופים, שהממשלה דאגה לטרפד שוב ושוב את שחרורם מהשבי. הגרי היה העוגן שהחזיק את הספינה המיטלטלת, שקברניטיה התעלמו בכל כוחם מחובתם כלפי נוסעיה אחוזי-הבעתה. כמנהג עלובי הנפש והפחדנים, שמתחמקים ממילוי חובתם ואז מתנכלים למי שנאלץ למלא אותה במקומם, וזכה לתודת ואהדת הציבור על כך שהיה שם למענו, מיהרו מי שבגדו ובוגדים בכל יום במילוי חובתם כלפי הציבור להיפטר מהגרי, לאחר שנפטרו מהרמטכ"ל שעליו ניסו להפיל את כל אשמתם, לאחר שסירבו לתחנוניו להקשיב לו ולחדול מלקרוע את העם בהפיכה המשטרית שאינם חדלים ממנה למרות האסון והחורבן שהביאו על העם והמדינה. סילוקו של דניאל הגרי הוא מכה לציבור שנתן בו אמון ומצא מעט נחמה באדם היחיד שדיבר אל העם, ועשה זאת באומץ, בכנות ובאנושיות. כרגיל אבחנה ארץ נהדרת את המצב היטב: מפטרים את מי שפופולרי יותר מראש הממשלה.

ולמרות מאמציה האינסופיים להתעלל בציבור ולדכאו הממשלה איננה מצליחה במטרתה העיקרית, לגרום לציבור לרחוש לה הערכה. למגינת לבו של נתניהו פדויי השבי אסירי תודה לדונלד טראמפ שלוחץ לשחרורם ולא למטרפד העסקאות הסדרתי נתניהו, למגינת לבו של נתניהו הציבור אסיר-תודה לדניאל הגרי ובז לנתניהו, לשר לבטחון נתניהו ישראל כץ וגם לרמטכ"ל שמיהר מדי לספק את נקמנותם הקטנונית. הורים מתעללים יכולים לעשות לילדיהם המעונים הכל, אבל לגרום להם לאהוב אותם ולהכיר להם תודה הם אינם יכולים. הכוח לא יענה את הכל.

 

 

לא יעזור לך, ישראל כץ

לא יעזור לך, ישראל כץ. ההצהרה היומרנית על "הגבורה" שבה חולצו עוד גופות של חטופים שעד לפני כמה חודשים עוד היו בחיים, והיו צריכים לשוב לביתם בחיים, לא תעזור לך. גם לא ההתגוללות על הרמטכ"ל ודובר צה"ל. הדם על ידיך ועל ידי נתניהו, ומדמם השפוך של החטופים שהפקרתם ביום הטבח ומאז ואילך לא תינקו. איש בממשלת הדמים שלכם לא יינקה מהדם ששפכתם, אם בהפקרת עוטף עזה לידי החמאס, ואם בהפקרת החטופים והשבויים מאז ואילך, כאשר אתם מכשילים כל עסקה אפשרית כדי להמשיך במלחמה ללא מטרה מלבד הישארות בשלטון.

גלנט חשב שפוטר כדי להעביר את חוק ההשתמטות עבור החרדים, ועבור הישארותכם בשלטון על חשבון הציבור המשרת בצבא שהעול עליו כבד מנשוא. אבל הוא פוטר בראש וראשונה מפני שתמך בעקשנות בסיום המלחמה ובשחרור החטופים, ואתה החלפת אותו כדי לסייע לנתניהו למנוע את סיום המלחמה ולשפוך את דם החיילים והחטופים כדי להישאר בשלטון. אם חשבת שהאחריות על המשך המלחמה תביא לך תהילה, אתה טועה טעות מרה. כל חייל וכל חטוף שיוקרב למען הישארותכם בשלטון – דמו על ידיכם, ולא תינקו ממנו. לא יעזרו לנתניהו דברי תנחומים ריקים והצהרות ש"נעשה הכל למען שחרור החטופים". השקר צף מעלה מעלה. הדרישות הנוספות שמעלה נתניהו בכל עת שיש סיכוי לעסקה של סיום המלחמה ושחרור החטופים גלויות לעין. תמיד יש משהו חשוב יותר משחרור החטופים. פעם זה ציר פילדלפי, פעם זה מיטוט החמאס, שאתם טיפחתם וחיזקתם כדי להחליש את הרשות הפלשתינית, ומעולם לא התכוונתם לחסל.

כדי להרשים את בוחריך, הצטלמת ליד תותחים, התותחים שהועברו מעוטף עזה ללבנון וליהודה.ושומרון, והותירו את ישובי העוטף חשופים לחמאס. "כַּוֶּנֶּת תֶּרמִית" נכתב על התותחים המשוכללים, אבל ראוי היה לקרוא "כַּוָּנַת תַּרְמִית". כל כהונתך כשר ביטחון היא תרמית, ניסיון לחמוק מאשמה שצרובה בדם על פניכם ועל ידיכם של כל שרי ממשלת הדמים, ומתוקף תפקידך שלך במיוחד, ולהחזיק בשלטון במחיר דמים בלתי נסבל. ששת החיילים הצעירים שנהרגו השבוע לשוא, וכל חטוף נוסף ששב בארון במקום על רגליו, דמם על ידיך. רצת לדווח לתקשורת על מות חטוף שטרם אושר רפואית. מה בדיוק חשבת לעצמך? שנתפעל מחילוץ גופות של אנשים ששרדו בשבי זמן רב, עד שנהרגו ככל הנראה בידי צה"ל, בגלל ההתעקשות להמשיך את המלחמה עד אין קץ ולפעול במקומות בהם הוחזקו חטופים, במקום להכריז על סיום המלחמה ולחתום על הסכם לשחרור החטופים והשבויים כולם, שלא יצריך שום סיכון של חיילים והפקרתם למוות יחד עם החטופים. כמה דם עוד תשפכו לשוא? מתי תשימו קץ למלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, שביחס הפוך לכך הישגיה הם הדלים ביותר, והם ילכו וידלדלו, כי המשך המלחמה והקזת הדם מערער ומחליש אותנו, והפקרת החטופים למוות שוברת את האמונה בערבות הדדית ובאנושיות הבסיסית ביותר. מיטוט החמאס הוא מליצה ריקה על לשונכם, לשון של שקר ורשעות. המשך קיומו של החמאס הוא חלק בלתי נפרד מתכניתכם להמשיך את המלחמה עד הבחירות הבאות, כדי לדכא את המחאה נגדכם, כדי להישאר בשלטון. אבל לא יעזור לכם. אתם תיזכרו לדיראון עולם כמפקירי האזרחים והחיילים, השבויים והחטופים, לטבח ולמוות, והאשמה תידבק בכם לנצח, כל עוד יהיה באדם זיכרון.