לגברת הנכבדה אתי כרייף

 

לגברת הנכבדה אתי כרייף,

 

מכיוון שבחרת לדבר גם בשמי, אני בוחרת לומר לך את דעתי.

החמאת לעצמך שאת מדברת כדי שאשה לא תואשם עוד שהתקדמה דרך מיטתו של גבר.

הפוך, גברת כרייף, הפוך. בגללך נחשדות שופטות מכובדות, וכך תחשדנה גם בעתיד, שהן התמנו לתפקידן דרך המיטה. קודם לכן היה קשה להעלות בכלל על הדעת שהדבר אפשרי. גם אני התקשיתי להאמין, אבל דברייך בראיון לתכנית עובדה שכנעו אותי שאכן שכבת עם אפי נוה בתמורה לתמיכתו במינויך לשופטת, ויש לך חוצפה להתעקש שאין בכך כל פסול.

לא הפרקליטות ביזתה אותך ולא התקשורת. לא הדס שטייף ולא שי ניצן אשמים בבזיונך. את זו שביזית את עצמך בהתנהגותך, כאשר קפצת למיטתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. אפילו אינך מבינה שבלתי נסבל המצב שאפי נוה תמך במינויך לשופטת ואולי אף הכריע את הכף לטובתך, מבלי להכריז על היותו מנוע מכך בשל "קשר מיני חברי" ביניכם, כפי שהגדרת זאת. עוד יש לך חוצפה לשאול: מה ההבדל בין קשר מיני לבין קרבת משפחה?

ובכן גברת כרייף, יש כמה וכמה הבדלים. קרבת משפחה היא עניין ידוע ומוצהר ולא סוד אפל שמסתירים, וברור לכל שחבר הוועדה למינוי שופטים איננו יכול לקדם את בן משפחתו. את זו שטענת שאסור היה שבן זוגך יידע על בגידתך בו עם אפי נוה הנאלח. די בפחדך שהסוד האפל יתגלה כדי לאסור עלייך לעסוק בשיפוט. אסור לשופט להיות סחיט, ואת בקלות דעתך הפכת את עצמך לסחיטה.

כמה ליהגתם, את ועורך-דינך, על הפריצה לטלפון, כאילו פריצה לטלפון חמורה ממינוי שופטת בעקבות "קשר מיני חברי" עם יו"ר לשכת עורכי הדין. והרי בגידה יכולה להתגלות בדרכים רבות. מישהו יכול היה לראות אותך יוצאת ממפגש, או לראות את מאהבך יוצא מן הווילה המפוארת שלך, או לראות את שניכם יוצאים ממקום מפגשכם, או לצפות בסרטונים ממצלמות אבטחה, כפי שקרה לשר בריטי במשרדו, או לשמוע שיחה ביניכם באקראי. רעייתו של אפי נוה יכלה לשכור בלש פרטי שהיה עוקב אחריו ומצלם אותו נפגש איתך, ואיש לא היה מגנה אותה על כך. את זו שנהגת בהפקרות ונתפסת, מכיוון שאשתו הנבגדת של מאהבך רצתה לדעת מה מעשי בעלה, וקשה להאשים אותה. אז אל תייללי עכשיו כמה עוול גרמו לך. לא גרמו לך שום עוול, רק חשפו את החרפה שהמטת על עצמך, וכמאמר עורכי הדין, אין לך להלין אלא על עצמך בלבד.

אני מאמינה לך שלא היה לך קשר אינטימי עם השר כחלון, אבל לא מפני שלא רצית בכך. ההודעות שלך אליו הן הודעות מפלרטטות, ולא אצטט את המשפט הידוע שעורר גיחוך, רק שאיני מבינה מה עניין "אני לבד עכשיו" שדיווחת לו. מה יש לך לדווח שאת לבד לאדם שהכרת זה עתה כדי לבקש שיתמוך בך לתפקיד שופטת, וכלל לא הכרת אישית קודם לכן? כחלון נשמע כמי שמנסה לחמוק ממך: "אני רחוק". אכן, גם תשובותיו אינן ראויות לשבח. את שואלת מדוע לא חקרו אותו. אבל הרי זו את שרצית להתמנות לתפקיד שופטת, ואין טיעון עלוב יותר מ"למה דוקא אני?" ו"מה עם כל האחרים". את ולא האחרים רצית להיות שופטת בישראל ולגזור את גורלם של אנשים אחרים, ויש לך חוצפה לשאול "מי אתם שתשפטו אותי?" אבל כפי שענה לך מישהו בתגובה הולמת: "מי את שתשפטי אותנו?" כיצד פלרטטנית עלובה כמוך, שהיא בושה וחרפה למין הנשי כולו, מרהיבה עוז לחפוץ בתפקיד אחראי כזה, כשאינך מסוגלת לסגור את רגלייך מול גברים רבי עוצמה שיכולים להפוך אותך לשופטת ולהעניק לאשה בלתי ראויה כמוך סמכות כה רחבת היקף לחרוץ את דינם של אנשים לשבט או לחסד. המטת חרפה על עצמך ועל כל שופטת ומועמדת לשיפוט, ואינך רשאית לדבר בשם כל הנשים שביזית והשפלת בהתנהגותך המאוסה ובדיבורך המופקר.

ולא, הפרקליטות לא רדפה אותך כדי ללכוד את אפי נוה. אפי נוה הצליח להסתבך עוד קודם לכן בעקבות התגנבותו בנתב"ג שהיא עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר. הפרקליטות הורתה לחקור אותך כי קניית מינוי לשופטת בשוחד מיני היא פשע, ואת צריכה להודות מעומק לבך לפרקליטות שלא העמידה אותך לדין על מתן שוחד מיני כדי להתמנות לשופטת, כי אינני מאמינה כלל לטענתו של המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר שסגר את התיק שלכם בטענה שאין סיכוי להרשעה. לדעתי הוא סגר את התיק כי מערכת המשפט חרדה מהבושה שתמיטי עליה בבית המשפט, כשהציבור ייחשף לאופן שבו מונית, מה שקרה ממילא. היית ראויה לשבת בכלא הרבה יותר משהיית ראויה לכהן כשופטת. ואת בעזות מצחך דחית את עצתו הטובה של עורך-דינך החכם לשים מחסום לפיך והצגת את עצמך לעיני כל כפי שהינך, מצח נחושה. תתביישי לך.

הרהורים בעקבות פרשת נוה וכרייף

פעם נשים חשבו שאם יתאפשר להן לעסוק במקצועות שנחשבים גבריים, הן תזכינה למעמד של גברים בחוגי המקצוע ובחברה בכלל. מהר מאד התברר שנשים נשארות נשים, כלומר נחותות-מעמד, בחברה שממשיכה לקדש את הגבריות. לקדש זאת המלה הנכונה, בוודאי אם מקשיבים לרבני המכינה בעלי, שנדמה שביזוי נשים ורמיסת כבודן הם עיקרי הדת שלהם, ושמעולם הם לא קראו את בראשית פרק א' ולא העלו בדעתם שאלהים ברא את האדם בצלמו זכר ונקבה, ולא רק זכר. בדרך כלל נדמה שאצל הגברים היהודים התנ"ך מתחיל בפרק ב': הגבר הוא אמנם מאדמה אבל הוא אדם. האשה היא רק עצם. חשיבה מהותנית על גברים ונשים כל כך מושרשת בתרבות האנושית, שלא פעם היאוש גובר על התקוה שנשים תקבלנה יחס שוה.

המצב איננו שונה בחברה החילונית. מקצועות שנחשבו מכובדים בהחלט הפכו מבוזים כאשר הפכו למקצועות נשיים. הוראה שהיתה פעם, ועדיין הינה במקומות רבים, מקצוע מכובד ומתגמל, הפכה בישראל למקצוע מבוזה שהעוסקים בו, שהם בעיקר עוסקות, מבוזים ואפילו קורבן לאלימות מצד תלמידיהם והורי התלמידים. שהרי המורות הן כמעט כולן נשים, ומי בחברה היהודית מכבד נשים? מי את שתוציאי אותו מהכיתה, אמרה אם התלמיד המפריע למורה וכמעט היכתה אותה. האם היתה מעזה לנהוג כך במורה גבר? אינני מאמינה. בעידן נתניהו הפכו רבות מהמורות, כמו גם רבות מהאחיות והעובדות הסוציאליות, לעובדות קבלן מבוזות ועשוקות. רבות מהן עוזבות את המקצוע שלמדו שנים ומעדיפות לעסוק בעבודות לא מקצועיות, אבל פחות תובעניות ומתגמלות יותר. קשה להאמין שמשהו ישתנה כל עוד נחיה בעידן נתניהו וליצמן, אבל האם מפלגת כחול לבן משדרת משהו שאינו רווי התבשמות עצמית של חבורת גברים, שאינם מסוגלים להתייחס לנשים אלא בהתנשאות מדושנת עונג מעצמה?

גם עורכות דין יש כבר רבות, ואפילו מחצית מהשופטים הן שופטות. לכאורה עמדת שיפוט, שהיא סמל מסמלי השלטון, מעניקה מעמד מובן מאליו בחברה. אבל ממש לא. קשה לבלות עם עורכי-דין גברים, כל שכן לעבוד איתם, מבלי לשמוע אותם מדברים בשפה מבזה על שופטות. תמיד אלה השופטות הנשים, שעורכי הדין הגברים מסבירים שאינן מבינות דבר, מפני שהעובדה הדומיננטית בתודעתם היא שהן נשים, ולא שהן שופטות.

כשראש ממשלת איטליה הגזען והשוביניסט סילביו ברלוסקוני רצה לבזות נשים, הוא מינה דוגמניות שהיו מאהבות שלו לכהן כשרות בממשלה. הן כיהנו כשרות בממשלה, אבל איש לא התייחס אליהן כאל שרות אלא כאל דוגמניות שהיו מאהבות של ברלוסקוני. כך ביטא ברלוסקוני את דעתו על נשים שמכהנות כשרות, כפי שקליגולה ביטא את דעתו על הסנאטורים במנותו את סוסו לסנאטור.

גם אפי נוה פעל למנות שופטות ולקדם שופטות. בתכנית עובדה נראו שופטות מחלות את פניו ומחניפות לו. היו גם פרקליטים שהחניפו לו. משום מה השופטות המחניפות לו משכו את עיני, כי היה קשה לברוח בתמונות האלה מהסיטואציה של הזכר אלפא, איל הצפון עטור הקרניים, מסתובב בין האיילות הנאות. גם איילת שקד נראתה כמו עוד איילת שמסתובבת מסביב לזכר האלפא ומוחמאת מתשומת הלב שלו. הוא נהיה ממש חבר, היא אמרה. שופטות, פרקליטות, עורכות דין, וגבר אחד שסביבו הן חדלות להיות נשות מקצוע ואפילו בנות אדם, הן רק נקבות.

האם כשזו האווירה אפשר להימנע מכך שיחסי מין הופכים לאמצעי תשלום סחיר? האם כאשר גבריות דורסנית היא חלק בלתי נפרד מהעוצמה המימסדית, ניתן למנוע מצב שבו נשים יתמנו לשופטות משום שבעל העוצמה חמד אותן לעצמו? ומה יהא על סמכותן של שופטות, כאשר ולו רק אחת מהן, התמנתה לתפקידה בתמורה ליחסי מין, כפי שנמצאה, כך התבשרנו, תשתית ראייתית בפרשת אפי נוה והשופטת אתי כרייף, בחשד שנוה פעל למינויה בתמורה ליחסי מין? וכיצד אפשר לטעון, כפי שטענו, שיחסי מין אינם מטבע עובר לסוחר, אלא יחסים הדדיים בין שווים, כאשר המסחר במטבע יחסי המין הוא עובדה קיימת, חלק מן המציאות שבה אנו חיים?

כמה קיוויתי שהפרשה הזו תתגלה כשמועה פורחת בלבד. אבל כנראה שאיננה כזו. וגרוע מכך, גם כאשר שופטות מתמנות בניקיון כפיים, האם אין שיקולים אחרים שאינם ממין העניין? האם קל יותר להתמנות לשופטת כאשר יש לך בעל שיש לו מהלכים, או אולי בלתי אפשרי אחרת? האם מקרה הוא שפרופסוריות באוניברסיטה ושופטות הן לרוב רעיות של פרופסורים, או שופטים, או אנשי עסקים מצליחים, או עורכי דין ידועים? האם אשה יכולה להתמנות רק בזכות עצמה, בלי להיות בת של, רעיה של, קרובת משפחה של גבר בעל עוצמה? האם בלי קשר למה שאנו מצליחות לעשות בעצמנו, בעבודה קשה, בחריצות, בנחישות, חוזרת החברה ומחזירה אותנו למקום הזה, שבו אנו אנוסות לרצות גברים, ובו אנו אנוסות, ללא מוצא?

ואלה הרהורי העצובים בעקבות פרשת אפי נוה והשופטת אתי כרייף.