התרגום מוקדש לבתי ניצן ליום הולדתה
ת.ס. אליוט / קריאת שם לחתולים
קְרִיאַת שֵׁם לְחָתוּל הִיא עִנְיָן לֹא קָטָן
הִיא אֵינֶנָּה מִשְׂחָק אוֹ הִתּוּל
אוּלַי תַּחְשְׁבוּ שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתִּי כְּמוֹ הַכּוֹבְעָן
כְּשֶֹאֹמַר שֶׁשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת צָרִיךְ חָתוּל.
רֵאשִׁית הַשֵּׁם לְשִׁמּוּשׁ יוֹמְיוֹמִי רָגִיל
כְּמוֹ פִּיטֶר, אוֹגוּסְטוּס, אַלוֹנְזוֹ אוֹ גֵ'ימְס,
וִיקְטוֹר, יוֹנָתָן, ג'וֹרְג' אוֹ בֵּילִי בִּיל –
בְּכֻלָּם הֶגְיוֹנִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ.
יֶשְׁנָם שֵׁמוֹת נָאִים יוֹתֵר אִם לְאָזְנֵיכֶם יַעַרְבוּ,
קְצָתָם לְֱבָנִים וּקְצָתָם לְבָנוֹת:
כְּמוֹ אַפְּלָטוֹן, אַדְמֶטּוּס, אֶלֶּקְטְרָה, דֶּמֶּטֶּר,
כֻּלָּם שֵׁמוֹת הֶגְיוֹנִיִּים לְיוֹם קְטַנּוֹת.
אֲבָל אֹמַר לָכֶם, חָתוּל צָרִיךְ שֵׁם מְהֻלָּל
שֵׁם מְיֻחָד שֶׁמְּכַבֵֵּד אוֹתוֹ,
אַחֶרֶת אֵיךְ יוּכַל לָשֵׂאת זְנָבוֹ אֶל עָל?
לִזְּקֹר אֶת שְׂפָמוֹ? לְטַפֵּחַ אֶת גַּאֲוָתוֹ?
שֵׁמוֹת מִסּוּג מְיֻחָד לָכֶם אַצִּיעַ מְעַט,
כְּמוֹ מוּנְקוּסְטְרַאפּ, קְוַואקְסוֹ אוֹ קוֹרִיקוֹפַּט,
בּוֹמְבַּלוִֹּרִינָה או גֶ'ֶלִילוֹרוּם,
שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ רַק לְחָתוּל אֶחָד.
אַךְ מֵעַל וּמֵעֵבֶר יֶשְׁנוֹ שֵׁם נוֹסָף
הַשֵׁם שֶׁלֹא נִחֵשׁ שׁוּם אִישׁ
הַשֵׁם שֶׁמֶּחְקָר אֶנוֹשִׁי לֹא חָשַׂף
אַךְ הֶחָתוּל עַצְמוֹ יוֹדֵעַ וּמַחֲרִישׁ.
אִם תִּרְאוּ חָתוּל בְּמַחְשָׁבוֹת מִתְעַמֵֵּק
זֶה תָּמִיד מֵאוֹתוֹ טַעַם עַצְמוֹ:
מוֹחוֹ עָסוּק בְּהִרְהוּר מְרַתֵּק
עַל מַחְשֶׁבֶת, עַל מַחְשֶׁבֶת, עַל מַחְשֶׁבֶת שְׁמוֹ:
עַל שְׁמוֹ הַיִּחוּדִי, הֶעָמֹק וְהַסּוֹדִי
שֶׁהַמְּמַלֵּל לֹא יְמַלֵּל
שֶׁאֵין לְמַלֵּל.
מתוך ת.ס. אליוט, "ספרו של פוסום הזקן על חתולים
שימושיים", 1939
T. S. Eliot - 1888-1965
The Naming of Cats is a difficult
matter,
It isn’t just one of your holiday games;
You may think at first I’m as mad as a hatter
When I tell you, a cat must have THREE DIFFERENT NAMES.
First of all, there’s the name that the family use daily,
Such as Peter, Augustus, Alonzo, or James,
Such as Victor or Jonathan, George or Bill Bailey—
All of them sensible everyday names.
There are fancier names if you think they sound sweeter,
Some for the gentlemen, some for the dames:
Such as Plato, Admetus, Electra, Demeter—
But all of them sensible everyday names,
But I tell you, a cat needs a name that’s particular,
A name that’s peculiar, and more dignified,
Else how can he keep up his tail perpendicular,
Or spread out his whiskers, or cherish his pride?
Of names of this kind, I can give you a quorum,
Such as Munkustrap, Quaxo, or Coricopat,
Such as Bombalurina, or else Jellylorum—
Names that never belong to more than one cat.
But above and beyond there’s still one name left over,
And that is the name that you never will guess;
The name that no human research can discover—
But THE CAT HIMSELF KNOWS, and will never confess.
When you notice a cat in profound meditation,
The reason, I tell you, is always the same:
His mind is engaged in a rapt contemplation
Of the thought, of the thought, of the thought of his
name:
His ineffable effable
Effanineffable
Deep and inscrutable singular name.
From Old Possum's Book of
Practical Cats. Copyright © 1939 by T. S. Eliot.
