נכון שאתם חברים?

 

נכון שאתם חברים, נכון שלא ציפית ממנו לתמורה, נכון שהוא עשה רק מה שטוב למדינה ולא לחברים שלו, שאל עו"ד עמית חדד את ארנון מילצ'ן, שענה יפה "אין לו חברים", ושוב חדד: "שרה אמרה שיש לביבי שתי משענות, אתה והיא". עדות אמינה של מי שאין לה שום אינטרס. נכון? נכון. קוראים לשאלות כאלה שאלות מדריכות, שאלות שבאמצעותן מנסה עורך-דין לשים בפי העד את הדברים הרצויים לו. אסור לעורכי-דין לשאול שאלות כאלה, ובמשפטים אחרים השופטים היו מעירים לעו"ד חדד, ששאלותיו מדריכות את העד מה לומר ושיחדל מכך. אבל השופטים במשפט נתניהו שתקו. לאו דוקא מפחד. פשוט אין טעם להתווכח. התמונה כל כך ברורה. אין לנתניהו חברים. זו האמת. ספק אם למילצ'ן יש חברים. העסקה ברורה עד כאב: מתנות לזוג נתניהו, ארגזי שמפניה יקרה, סיגרים קובנים מן המיטב, חולצות איכותיות, מעילים, תכשיטים. התמורה: זמינות. זו התמורה האמיתית: זמינות של ראש הממשלה העסוק לטרדותיו של מילצ'ן. נתניהו בכלל לא עזר לו לקבל ויזה לארצות הברית, רק צלצל לשר החוץ האמריקאי ולשגריר ארצות-הברית בישראל ודיבר איתם בעניין הארכת הויזה של מילצ'ן. ומה בכך? הרי כל אזרח שיש לו בעיה עם הויזה יכול להתקשר לנתניהו ולבקש שידבר עם שר החוץ האמריקאי ועם השגריר בתל-אביב, עניינים של מה בכך, כפי שכל אחד מאיתנו יכול לבקש מנתניהו לסדר לו פטור מתשלום מס. זה כל מה שנתניהו עשה. מעבר לכך הוא לא עזר, וכולנו יודעים שאת הוויזות מוציאים הפקידים ולא שר החוץ והשגריר, נכון? מה כבר נתניהו עשה בשבילו? לא כלום. רק חברות ואהבה.

ההצגה כמובן איננה עבור השופטים שמבינים היטב במה מדובר. ההצגה עבור המצביעים המעריצים: זו רק חברות. הרי כולנו מבקשים מחברינו מתנות, ארגזים של מתנות, וגם אומרים להם מה לשלוח לנו, ואם הם מביאים לנו שמפניה מסוג אחר, מיד אנחנו שולחים אותם להחליף אותה בסוג החביב עלינו (יש לנו סוג חביב עלינו? לא ממש. אצלנו הולך יותר רביעיות של סודה מארגזים של שמפניה, אבל אנחנו באמת לא דוגמה.) זה קצת מזכיר לי סיפור על מנהיג מזרח גרמניה שאמר בראיון שהוא בסך הכל איש פשוט, בערב הוא אוהב לשתות פחית של בירה כמו כולם, וכולם צחקו, כי במזרח גרמניה מכרו פחיות של בירה רק בחנויות המיוחדות של בכירי המנגנון. אזרחים מן השורה יכלו לקנות רק בירה בבקבוקים. אבל מילצ'ן מזמן שכח מה זה להיות אזרח פשוט, ונתניהו כנראה מעולם לא היה. חברה שאתרע מזלה ללדת בהדסה עין-כרם כששרה נתניהו ילדה את יאיר, סיפרה לי שדחסו אותן שמונה יולדות בחדר, ואילו שרה נתניהו שכבה בחדר לבד. נתניהו עדיין לא היה ראש הממשלה אבל מיוחס הוא היה תמיד. אולי זה תלוי לא רק בסביבה. אולי אנשים נכנעים לו כאשר הוא דורש, והוא דורש בלי גבול. מילצ'ן נכנע, שלח סיגרים ושמפניה והתחנף והתחנף ועדיין מתחנף. כל כך הרבה מיליונים ובסופו של דבר – שפוט של ראש ממשלה מושחת. כמעט מעורר רחמים.

לכאורה מה ברור יותר מתיק השוחד המובהק הזה, שבו איל הון משמן במתנות יקרות ערך את ראש הממשלה כדי שזה יטה לו אוזן ויסייע בענייניו. ובכל זאת אנחנו מתקשים לצפות את תוצאת המשפט, וזה לא מפני שהדברים הם דו-משמעיים. הם דוקא לא. חברות אין שם, רק תן וקח אכזרי, תובעני, נטול רגשות. אבל מי רוצה לראות את האמת החשופה והאכזרית הזאת, שעשירי הארץ אינם נושאים את ראשם בגאון ומביטים בבוז אל עניי הארץ, אלא זוחלים על הקרקע כדי לנשק את כפות רגליהם של בעלי העוצמה ואנו העניים מתבוננים בהם ואיננו מרגישים דבר מלבד בחילה. מי בכלל רוצה לדעת את האמת העירומה מאחורי המסכות.

לנשום אוויר נקי

 

פרישתו של עיסאווי פרייג' מהפוליטיקה העציבה אותי מאד, כי הוא אחד האנשים שלמענם הצבעתי למר"ץ, ונראה שמר"ץ עומדת כעת על פרשת דרכים. יאיר גולן רוצה להתמודד על ההנהגה, אבל יש בו משהו מאד תוקפני שמאד מפריע לי, ואני מעדיפה כבר את ניצן הורוביץ עליו, למרות שאני מסכימה עם עיסאווי פרייג' שחסרה להורוביץ מנהיגות. תמיד חשבתי שתמר זנדברג קרבה מאד למר"ץ את הציבור הערבי, ושההתקפה עליה בגלל שהתייעצה עם משה קלוגהפט, שהוא יועץ פוליטי להשכיר,  היתה מטומטמת ומרושעת וילדותית, ובמיוחד הרגיזו אותי אנשים שאמרו שבגללה הם לא יצביעו למר"ץ ואני ידעתי שהם מעולם לא הצביעו למר"ץ ובכלל לא בדעות של מר"ץ. ניצן הורוביץ הצליח להביא למר"ץ ששה מנדטים וזה לזכותו, אבל מספר הערבים שהצביעו למר"ץ מאד ירד וזה מאד מצער, כי מר"ץ מחויבת לפעול למען שותפות יהודית-ערבית ולשמירה על זכויות האדם של הערבים שתמיד מדוכאות בשם הביטחון והלאומיות באמצעות חוקים שפלים ונבזיים כמו חוק הלאום וחוק האזרחות שפוגעים קשות בזכויות האדם של אזרחים ערבים, ומר"ץ לא נלחמה בהם מספיק כפי שהיתה צריכה לעשות, למרות המציאות הפוליטית הקשה, ולמרות שקשה לעמוד בראש מפלגה קטנה שהדעות שלה מאד לא מקובלות, אבל דוקא בגלל זה אין לה תחליף, ואני מאד מתפללת שמר"ץ תתעשת, כי אחרת לא יהיה לי למי להצביע.

ולמרות שאני בקצה השני של המפה הפוליטית גם פרישתו של יובל שטייניץ העציבה אותי, כי למרות שהוא דיבר בנימוס, ולמרות שכל הפרשנים הפוליטים הסבירו את פרישתו בכך שלא היה לו סיכוי להיבחר במקום גבוה בבחירות הפנימיות בליכוד, שגם זה סימפטום למה שקרה בליכוד, אני חשבתי שכשאדם מנומס ומאופק כמו שטייניץ אומר ש"מגיע לי וגם למשפחתי לנשום אוויר נקי", הוא מותח בדרכו המעודנת ביקורת מאד קשה על ההזדהמות וההתבהמות של חברי הכנסת מהליכוד, שהפכו בשנים האחרונות לארגון הפשע של בנימין נתניהו, וזה רק הולך ומידרדר. שטייניץ נשוי לשופטת גילה כנפי-שטייניץ שלפני מספר חודשים מונתה לכהן בבית המשפט העליון. זה לא היה אמור להיות מכשול בפני כהונה של יובל שטייניץ בכנסת, אבל במפלגת הליכוד כיום זה מכשול כבד, כי נתניהו שעומד לדין בשלושה אישומים פליליים של שוחד ומרמה והפרת אמונים הוא לפני כל דבר אחר אויבה של המערכת המשפטית בטענה המגוחכת שתפרו לו תיקים, כאשר כל מי שמקשיב כעת לעדותה המזעזעת של הדס קליין, העוזרת של ארנון מילצ'ן, שמגובה בהרבה הקלטות ומסמכים, וגם תואמת לגמרי עדויות רבות שכבר נשמעו על התנהגותם של בני הזוג נתניהו מאנשים אחרים, מבין שלא רק שלא תפרו לנתניהו תיקים, אלא שהקלו איתו מאד ועשו איתו חסד גדול, כי בהתנהגות שלו עם מילצ'ן הוא לא רק הפר אמונים אלא קיבל שוחד, אם אפשר לקרוא לזה קיבל, כי בעצם בני הזוג נתניהו לא קיבלו שוחד אלא דרשו וסחטו שוחד בצעקות ואיומים, כפי שנהגו לסחוט את כל סביבתם בצעקות ואיומים, וכפי שנתניהו נוהג גם בפוליטיקה כלפי יריבים פוליטיים. הדרישה של שרה נתניהו מהדס קליין שתקנה לה תכשיטים מסוימים מחנות מסוימת שהיא חשקה בהם מאד מזכירה את הסיפור של רוני מאנה שהיה בעבר ידיד אישי של בני הזוג נתניהו, שהוא ועוד חברים קנו לשרה נתניהו ליום הולדתה שובר מתנה לחנות תכשיטים, והיא הלכה לחנות ולקחה פריט נוסף והורתה לחנות לחייב את רוני מאנה ושאר החברים בתשלום על הפריט הנוסף, כי שרה נתניהו חושבת שכולם משרתים שלה וכולם צריכים לקנות לה מתנות, וגם על הדס קליין היא צעקה כאילו היתה עובדת שלה שחייבת לה משהו, וגם כשהדס קליין שלחה לה אגרטל עם פרחים שנסדק והשולחן נרטב היא צעקה עליה. לבנימין נתניהו יש חוצפה לטעון שהוא קיבל מתנות מחברים, אבל חברים קונים לך מה שהם בוחרים לקנות ואתה לא אומר להם מה להביא לך ובוודאי ובוודאי שלא מבקשים מחברים שקונים לך שרשרת לקנות לך תכשיט נוסף על חשבונם ולא צועקים עליהם אם משהו במתנה שבור. קשה להכיל את החוצפה של הזוג נתניהו שמתגלה בעדות הזאת, איך נתניהו ביקש מהדס קליין שיקנו לו בנוסף לסיגרים הקובנים היקרים גם ליקר קואנטרו, כי הוא אוהב לטבול את הסיגרים בליקר הזה, שיש לו ניחוח תפוזים ואני קיבלתי פעם בקבוק במתנה, והליקר הזה לבדו הוא מתנה מאד יפה לתת למישהו ובן אדם נורמלי שמח לקבל אותו במתנה בשביל לשתות מפעם לפעם כוסית קטנה ולהנות ממנה ולא בשביל לטבול בו סיגרים. יש משהו כל כך מושחת וחסר גבולות בבני הזוג נתניהו, שאמרו להדס קליין שכל עוד קונים להם מוצרים מתכלים, גם כשהיה מדובר במאות אלפי שקלים, זה מותר, ורק אסור לתת להם משהו כמו דירה, למרות שעדיין יש מקומות בישראל שאפשר לקנות בהם דירה בסכום שארנון מילצ'ן קנה להם שמפניות וסיגרים ובגדים ותכשיטים, ומה שמטורף עוד יותר שמתברר שגם שותפו של מילצ'ן ג'ימס פאקר קנה כאילו לעצמו אבל בעצם למענם את הווילה הסמוכה לשלהם בקיסריה, והם השתמשו בביתו כבשלהם ושרה נתניהו אפילו דרשה מסוכנת הבית שלו לבשל ארוחות גם בשבילם. בני הזוג נתניהו התנהגו כאילו הם אדונים פיאודלים בימי הביניים שכל תושבי נחלתם הם משרתים שלהם שצריכים לחלות את פניהם במתנות וטובות הנאה ואין להם בכלל גבולות חוקיים. וזה המסר שבנימין נתניהו מעביר לציבור גם בחייו הפוליטיים, שהוא איננו כפוף לחוק והוא מעל החוק והוא אפילו לא צריך להיבחר לראשות הממשלה, כי הזכות שלו למשול בנו היא זכות שמוקנית לו בלעדית ואם מישהו אחר מכהן כראש ממשלה הוא גוזל מנתניהו את הזכות המוקנית לו בלבד לכהן כראש ממשלה בישראל, ושנפתלי בנט שזכה באמון הכנסת גזל ממנו כביכול את זכותו הטבעית לכהן כראש ממשלה ולכן מותר היה לו לשחד את חברי מפלגתו של בנט לערוק לנתניהו תמורת שריון בליכוד ולהפיל את ממשלתו של בנט. אין אצל נתניהו שום הבדל בין ההתנהלות בחייו הפרטיים והציבוריים: בשני המקרים הוא חושב שהוא מעל החוק, שהחוק איננו חל עליו, שכולם צריכים לשרת אותו אישית ושהוא איננו כפוף לשום מגבלות של חוק ומוסר. וזה בדיוק האוויר המזוהם במפלגת הליכוד של נתניהו שיובל שטייניץ דיבר עליו בדרכו המנומסת. ומכיוון ששלטון החוק מגביל את ההשתוללות של בני הזוג נתניהו ושם להם גבולות ומעמיד אותם לדין על התנהלותם באמצעות מתן וקבלת שוחד, כי גם לשאול אלוביץ' שהיה בעלים של "בזק" העניק נתניהו טובות הנאה עצומות על חשבון הציבור תמורת סיקור מחמיא של בני הזוג נתניהו באתר וואלה של אלוביץ', בנימין נתניהו הפך לאויבו של שלטון החוק. כבר שנים שנתניהו פועל להרס ולהשחתה של המערכת המשפטית, כמובן בעזרת אנשים כמו היו"ר לשעבר של לשכת עורכי הדין אפי נוה שהתגלה כעבריין, והשרה איילת שקד שפעלה למינוי שופטים שבמקום לעמוד כנגד השחיתות הפוליטית ולרסן אותה, נכנעים לפוליטיקאים המושחתים ומשרתים אותם. כיום סדר היום של הליכוד בהנהגת נתניהו מוקדש כולו להרס המערכת המשפטית ולהפיכתה לנחלתם של הפוליטיקאים המושחתים, ובין השאר הם מאיימים על היועצת המשפטית לממשלה שתפקידה הוא להנחות את הממשלה לנהוג על פי החוק והם מתכננים לסלק אותה מתפקידה אם יחזרו לשלטון כדי לבטל את משפטו של נתניהו, ולהעביר חקיקה שהשופטים ימונו על ידי הפוליטיקאים בלבד, כדי שמערכת המשפט תשרת ותאפשר את ההתנהלות המושחתת של נתניהו וחבריו, תעניש את אנשי החוק ותרומם את הפושעים. אי אפשר לתאר כמה מסוכנות ומעוררות חלחלה תכניותיהם של נתניהו ומרעיו למקרה שיצליחו לחזור לשלטון, ואין לי ספק שלזוהמה הזו שהשתלטה על מפלגת הליכוד בהנהגת נתניהו כיוון שטייניץ כשאמר שמגיע לו וגם למשפחתו לנשום אוויר נקי. בליכוד בהנהגת נתניהו האוויר מזוהם משחיתות פרטית וציבורית, ושום אדם הגון איננו יכול לנשום בליכוד בהנהגת נתניהו. במקום הפילוסוף הפורש שטייניץ שאיננו יכול עוד לנשום בליכוד מגיע להתמודד בבחירות הפנימיות השופטת המודחת אתי כרייף, שהודתה כי התמנתה לתפקידה בזכות "קשר מיני חברי" עם היו"ר לשעבר של לשכת עורכי הדין אפי נוה, ואין מטפורה טובה משטייניץ הפורש וכרייף הנכנסת כדי לתאר את הדרדרותה לתהום של מפלגת הליכוד.    

 

הודעה לקוראים ולעוקבים:

הבלוג נפרץ בחודש מאי וכל העוקבים נחסמו והמנגנון חובל כך שגם עוקבים חדשים ייחסמו. אני כמובן לא חסמתי איש ואינני יכולה לבטל את החסימות. אני מבקשת מהקוראים לסייע לי להפיץ הודעה זו, וכן לסייע לי להפיץ קישורים לבלוג ולרשימות בו, ואני מקוה שחברת גוגל תתקן את החבלות.

הוא לא מני נפתלי

כן כן. ארנון מילצ'ן הוא ממש לא מני נפתלי. הוא ממש לא עובד קבלן שגר בדירת עמידר בעפולה, עם אשה ושני ילדים. ארנון מילצ'ן הוא מיליונר או בעצם מיליארדר שחי בוילה מפוארת בארצות-הברית וכשהוא מגיע לישראל הוא מתארח במלון הילטון או באחד מבתי הפאר שלו בישובים יוקרתיים. לא שיש לי משהו נגד זה שבן-אדם מצליח בחיים, מפיק שוברי קופות מיתולוגיים כמו אשה יפה – סרט מאד חביב עלי – ומרוויח סכומים שבקושי יש להם שם. אפילו זה שהוא קונה בכספו שמפניה ורודה לשרה נתניהו, שלא יכולה לשתות אותה, כי היא לא שוקלת מספיק, וקונה סיגרים לבנימין נתניהו, שלא יכול לעשן אותם, כי הצטנן המסכן וקיבל נזלת, לא מפריע לי. זה הכסף שלו ואם הוא רוצה לבזבז אותו על מתנות לבני הזוג נתניהו, שיהיה להם ולו לבריאות. גם זה שנתניהו הרים בשבילו כמה טלפונים לג'ון קרי ואולי לעוד כמה אנשים כדי שיסדרו למילצ'ן ויזה אמריקאית ארוכת-טווח, ולא יגבילו אותו בגלל שהוא סייע למוסד הישראלי בעניין כזה או אחר, זה כמעט מתבקש, אבל זה שמילצ'ן, שמסר כנראה למשטרת ישראל יותר מידע ממה שהוא התכוון, או השלים להם מידע שהוא לא לגמרי הבין את השלכותיו, או נבוך מהפירסומים בתקשורת, או מה שגרוע יותר – הפליל את עצמו מבלי להיות מודע לכך בעבירה חמורה כלשהי, אולי אפילו בעבירת שוחד, ועכשיו מנסה לחזור בו, לא חלילה מדאגה לנתניהו אלא מחשש להפללה עצמית, מתגולל על מני נפתלי, זה דוקא כן גרם לי להתפוצץ מכעס. אמנם לעומת מני נפתלי אני ממש עשירה, יש לי פחות או יותר הכנסה קבועה ואני מפרנסת פחות או יותר רק את עצמי והכלב, ובמיוחד אני גרה בדירה ברחביה ששייכת לי ולבנותי ומני נפתלי יכול רק לחלום לקנות אפילו דירת חדר ברחביה, שמחירי הנדל"ן בה משתוללים בלי שום קשר לכלום ובמקום הבתים הישנים הצנועים המוקפים גינות שנהרסים עד היסוד צצות בה טירות מבוצרות ליהודים אמריקאים עשירים שמחליפים את דיירי השכונה הותיקים שהולכים אט אט לעולמם וילדיהם נאלצים למכור את הדירות כדי לחלק את הירושה ביניהם, ובכל זאת אני יודעת איך זה מרגיש כשמישהו מרשה לעצמו להתנשא עליך, כי אתה מוכר רק את כוח עבודתך ואין לך הרבה נכסים אחרים, ולו דוקא יש המון. את מני נפתלי פגשתי לילה אחד כשהוא יצא מאיזה בית בשכונה עם עורכת הדין שלו והאיש הגדול הזה פחד מאד מהכלב שלי שלא נושך אנשים. וארנון מילצ'ן שנבהל מכך שהעדות שלו אולי מפלילה את נתניהו – ואולי גם את עצמו – דאג להעביר מסר לתקשורת הישראלית שהוא לא רוצה להפליל את נתניהו, והוסיף, עדין נפש שכמותו, שהוא לא מני נפתלי. רק את טובת ראש הממשלה הוא רוצה, ולעצמו הוא ממש לא רוצה כלום, והוא ממש מסתייג מאנשים שרוצים להפיל את נתניהו מכס ראש הממשלה, כמו מני נפתלי. הוא דוקא בעד ראש הממשלה, וגם בעד עצמו, והוא ממש לא היה רוצה שראש הממשלה יטור לו טינה ויתנקם בו חלילה כמו שהוא מתנקם, כמעט בטירוף חושים, בעובד הקבלן מני נפתלי, ועושה הכל לגזול ממנו גם את פת לחמו הדלה. למרות שגם אם בנימין נתניהו יתנקם בארנון מילצ'ן, מה שלא סביר שהוא יעשה, כי בנימין נתניהו הוא בדיוק הבן-אדם שיודע להעריך כסף וכוח ולהעריך עוד יותר הרבה כסף והרבה כוח, שלא לדבר על כמויות אגדתיות של כסף וכוח, שזה מה שיש לארנון מילצ'ן בתעשיית הקולנוע האמריקאית בפרט וגם בכלל, בכל מקרה לא נראה שארנון מילצ'ן יגיע כמעט לפת רעב, כמו שקרה למני נפתלי, לאשתו ולילדים שלו. ומילצ'ן בכלל לא בקטע של נקמות, זה ממש לא הקטע שלו, הוא דוקא בקטע של להיות חבר עם מי ששוה, למשל ראש הממשלה, הוא מאד בקטע של להיות חבר עם פוליטיקאים שיש להם קשרים וכוח, גם אם הם מאד מחבבים שמפניה, שהם לא יכולים לשתות, וסיגרים, שממש לא בריא להם לעשן, בעיה רפואית שכזאת. עכשיו מילצ'ן ממש מודאג. גם יכול להיות שאם הוא נתן לנתניהו מתנות, יכול מישהו חלילה לפרש את זה לא כמחוה נדיבה של ידידות אלא חלילה כשוחד יעוור עיני פקחים, שזו לא עלינו עבירה פלילית מסוג פשע, וגם אם לא, כל הסיפור יכול לערער את הידידות, ידידות מבוצרת בכסף, בהרבה כסף, בין ארנון מילצ'ן ובנימין נתניהו, או פוליטיקאים אחרים מסוגו, שאוהבים מתנות או סתם להתארח בוילה יפה של מיליארדר עם אשה יפה וכלים נאים ולהצטלם עם המון כוכבים מהוליווד. ומה שהכי מעצבן, זה שאולי העדות של מני נפתלי, עובד קבלן בשכר רעב מעלות השחר עד אישון ליל, או עד שתתיר השרה, שקודם המשטרה הקלה בה ראש, אבל אולי עכשיו, יחד עם הנהלת החשבונות של ארנון מילצ'ן ועובדיו, משתלבת ממש יפה בסיפור של מתנות יוקרה לשררה, ומצמיחה בשר, ומתחילה לשרטט תמונה של טובת הנאה שיטתית, מאורגנת היטב וממש לא ספונטנית, וזה מתחיל להיות מסוכן לנתניהו ואולי גם למילצ'ן, והוא חייב להבהיר שהוא, המיליארדר הנדיב, איננו רוצה חלילה לפגוע בראש הממשלה, כי הוא למעלה מזה, כפי שלא רצה שום תמורה תמורת המתת, לא כי הוא חושש מהפללה במתן שוחד, אלא רק מפני שהוא מורם מעם, לא איזה עובד קבלן שהושפל ונרמס ומטה לחמו נגזל, ואין אצלו תחושות עם-ארציות כאלה של נקמנות שממש לא לרמה שלו. הוא חבר של ראשי ממשלה ומוכן לשלם בשביל זה הרבה כסף, שמבחינתו זה ממש כסף קטן, הוא לא אחד מאלה שמסתבך איתם ויוצא לנקום בהם, והוא ממש לא יודע איך זה קרה לו שמצליבים עדות רמת דרג כמו שלו עם עדות של עובד קבלן פשוט שלא יכול לסלוח על זה שהעלילו עליו עלילות ולקחו ממנו אפילו את הזכות להתפרנס בדוחק מעמל כפיו. בחוגים שמילצ'ן מסתובב בהם סוגרים דברים בשקט, בלי עיתונות, בשיחות טלפון עם שרים וראשי ממשלות, עם משלוחים של סיגרים קובנים ושמפניה ורודה ותכשיטים של ה. שטרן, כי האצילות מחייבת וגם הטעם הטוב, ואין שום סיכוי שמישהו כמו מילצ'ן יחוה משהו מכאבו ומזעמו של עובד קבלן שנגזלה ממנו כבשת הרש. הוא ממש למעלה מזה, הרבה למעלה מזה, וגם הכי נמוך שאפשר להיות.