גזע וגזענות

 

אילון גלעד כתב ביום ו' (18.9.20) במוסף "הארץ" על מקור המושג "גזענות" בעברית, והוא פותח בדיון במושג "גֶּזַע", שעל פי הדמיון למונחים בערבית ובארמית הוא טוען שפירוש המלה הוא "גוף העץ". אבל אין זה כלל בטוח שזה פירוש המלה גזע בתנ"ך.

רק שלוש פעמים מופיעה המלה "גֶּזַע" במקרא ותמיד בהקבלה ל"שֹׁרֶשׁ":

ישעיהו פרק י"א פסוק א':

וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.

 

ישעיהו פרק מ' פסוק כ"ד:

אַף בַּל נִטָּעוּ, אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל-שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ, גִּזְעָם; וְגַם-נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם.

 

איוב פרק י"ד פסוק ח':

אִם-יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר, יָמוּת גִּזְעוֹ.

 

לא סביר שיקבילו גזע במובנו המודרני לשורש, שהרי אלה שני חלקים שונים לגמרי של הצמח. גזע אמור להקביל לשורש, כפי שנצר מקביל לחוטר, שניהם ענפים שצומחים מן הצמח האב ויכולים להתפתח לצמח חדש. כך "שורש" ו"גזע" שניהם חלקים של הצמח שמתוכם עולים וצומחים גבעולים וענפים. גם הביטוי "שרש ישי" שמופיע בפסוק י' בפרק י"א בישעיהו מצביע על כך שהמונחים "גזע" ו"שרש" הם מקבילים וניתנים להחלפה זה בזה. קשה גם לחשוב שעם חקלאי כבני ישראל בימי התנ"ך ישתמש בגוף העץ במשמעות של מקור ומוצא המשפחה, כי ברור לחקלאי שמן השורש מתפתח הצמח ולא מגוף העץ המכונה כיום גזע, שבעצמו עולה וצומח מן השורש.

גם התרגומים העתיקים מתרגמים "גזע" כ"שורש". בוולגטה חוזרת בתרגום פסוק זה פעמיים המלה הלטינית radix שפירושה שורש הן כתרגום ל"שֹׁרֶשׁ" והן כתרגום ל"גֶּזַע":

Et egredietur virga de radice Iesse et flos de radice eius ascendet

לאה פרנקל מציעה שהגזע הוא חלקו העליון של השורש, אולי בהשפעת התלמוד הירושלמי בבא בתרא:

דף יז, א פרק ה הלכה ב גמרא  דבי ר' ינאי אמרי הרואה את הצל זה שורש הרואה את החמה זהו גזע. ר' חמא בר עוקבה בשם ר' יוסי העולה משרשיו ומגזעו זהו שורש מגזעו ולא משרשיו זהו אילן.

מדברי רבי ינאי עולה שהגזע הוא חלק צמח שנמצא מעל פני האדמה, דבר שיכול להתאים גם למונח הגזע בימינו, ואילו דברי רבי חמא מעט סתומים בעיניי, אבל עולה ממנו שהאילן עולה מן הגזע, שימוש לשון שמחזק דוקא את התחושה שאין מדובר במובן המודרני של גזע אלא בחלק הצמח שנמצא בתחתית העץ, קרוב לאדמה, ושחלק הצמח העולה מן הגזע יכול להיחשב לחלק מן השורש, אם אין כאן טעות במלה. ואולי גזע הוא פקעת, שממנה משתלשל השורש וממנה עולה הגבעול?

ומוסיף על הבלבול התלמוד הבבלי:

• דף פב, א גמרא: לי ארעא אלא אמר רב נחמן יקוץ וכן אמר רבי יוחנן יקוץ אמר רב נחמן נקיטינן דקל אין לו גזע סבר רב זביד למימר אין לו גזע לבעל דקל דכיון דלמחפר ולשרש קאי אסוחי מסח דעתיה
• דף פב, א גמרא: מתקיף לה רב פפא והא קונה שני אילנות דלמחפר ולמשרש קיימי וקתני דיש לו גזע אלא אמר רב פפא אין לו גזע לבעל דקל לפי שאין מוציא גזע ולרב זביד קשיא מתניתין דזבין לחמש שנין

מה פירוש "דקל אין לו גזע" ו"אין לו גזע לבעל דקל לפי שאין מוציא גזע". אם במובן המודרני של גזע אנו עוסקים, בוודאי שהדקל יש לו גזע. ואם הדקל איננו מוציא גזע, הרי מדובר בחלק אחר של הצמח שאיננו קיים בדקל. ואולי גם הדקל איננו הדקל במובן שאנו משתמשים בו היום לעץ התמר.

וכל זה רלוונטי לעיסוק במונח "גזענות", משום שהמונח הגרמני לגזענות Rassismus נגזר מן המונח Rasse שמציין סוג של בעלי חיים או בני אדם, והוא מונח שמקורו ככל הנראה במלה הלטינית לשורש radix, למרות שיש החולקים על כך ומייחסים למלה מקורות אחרים. לותר מצדו תרגם את המלה "גזע" במלה הגרמנית Stamm שפירושה אכן גבעול או גזע במובן שאנו משתמשים בו היום, ואני מסכימה עם אילון גלעד שהשימוש בעברית החדשה במונח גזע בשתי המשמעויות שלו, כגוף העץ, ובהשאלה כמוצא, או כמין של חיות או בני אדם, הושפע מן הגרמנית., כפי שהזיהוי העברי המודרני של הלויתן עם היונק הימי הושפע מתרגום לותר למלה לויתן כ-Whalfish, למרות שברור מן האיזכור בישעיהו פרק כ"ז פסוק א' "על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון" שמדובר במין נחש. אפשר שדוקא הגרמנית שהיתה שגורה בפי יהודים אשכנזים השפיעה על העברית המודרנית יותר משפות שמיות קרובות.

וראו גם רשימתי "כיצד הפך ישו לפרח"

ענני במרחב יה

בתחנת הרכבת מקבלים את פניי שלטים מכוערים: "תנו סְפֵּייס", וגם מחלון הרכבת אני רואה שלטים גדולים עם אותה הכתובת. טרחו לנקד כדי שנדע שצריך לתת space ולא spice, כי החיים שלנו מספיק מתובלים, ורק מקום אין לנו מספיק, חסר לנו מרחב נשימה. אף פעם לא שמעתי מישהו בישראל אומר תנו לי סְפֵּייס. רק בסרטים אמריקאיים אומרים give me space, והכוונה כלל איננה למרחב ממשי, אלא לתת חופש, לא להעיק. בארצות הברית יש קשר מאד הדוק בין חופש למרחבים, כי יש שם הרבה משניהם, ואנשים הגיעו לשם ממקומות שלחצו אותם, אז זה מאד באופי האמריקאי לחפש מרחב, שזה בעצם לחפש חופש. אבל ברכבת ישראל הכוונה, עד כמה שהבנתי מהאתר שלהם, שלא לתפוס יותר מדי מן המרחב הממשי, להשאיר מקום לזולת, בעצם לא לדחוף ולא להידחף. אז למה לא כתבו משהו פשוט וברור ובעברית תקנית כמו: נא לא לדחוף! או: הקהל מתבקש למען בטיחותו לא להצטופף בעלייה לרכבת! מה הטעם להשתמש כביכול בעגה אמריקאית שהיא לא עברית ולא אנגלית אלא מין יציר כלאיים שלא נעים לאוזן ולא נעים לעין ולא ממש ברור מה פירושו ולמי ומה הוא מכוון?

כמה רווח לי כשראיתי במנהרה שיורדת לעמק המצלבה ציור שבראשו היה כתוב "תנו מרחב". אמנם זה עדיין אמריקניזם, אבל לפחות הוא משתמש במלה העברית התנ"כית היפה מרחב, שגזורה כמובן מהשורש רָחָב, ומתכתבת עם השורש רָוַח, ופירושה מקום רחב, שטח רחב-ידיים. כך אנו למדים מאחד הפסוקים היפים ביותר בעיניי, תהלים קי"ח פסוק ה':

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ.

מֶרְחָב, מקום רחב, הוא איפוא היפוכו של מֵצַר, שהוא מקום צר, והוא גם ההיפך מצרה שצרה עלינו ומִצַּר ואויב שצרים עלינו, במרחב אנו חופשיים מִצַּר וממצור. ואין זה משנה מהיכן ובאיזה מצב קוראים אל האל, בתשובתו הוא מרחיב לנו ומוציאנו למרחב, כפי שנאמר בתהלים י"ח:

יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: יְקַדְמוּנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְּהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי וַיּוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב, יְחַלְצֵנִי כִּי חָפַץ בִּי.

אף כאן המרחב איננו רק מקום רחב אלא המקום בו רווח לנו מצרינו, מקום שאין אנו נרדפים בו.

וכך אף בתהלים ל"א פסוק ט:

וְלֹא הִסְגַרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ בַּמֶּרְחָב רַגְלַי.

המרחב הוא איפוא לא רק מקום רחב, אלא המקום הבטוח מאויב, שמכונה בעברית גם צר, באשר הוא צר עלינו ומביא אותנו במצור, ומשם מחלצנו ה' ומוציאנו למרחב, ומעמיד במרחב רגלינו.

בתרגום הלטיני העתיק על פי תרגום השבעים תורגם פסוק כ' בתהלים קי"ח כך:

De tribulatione invocavi Dominum et exaudivit me in latitudinem Dominus

Tribulatio פירושו מצוקה, לחץ, דיכוי, כלומר קראתי לה' במצוקתי, וה' הוציאני, לא ענני אלא הוציאני, למרחב, או כפי שנכתב מילולית latitudo, שהוא רוחב, אבל לאו דוקא מקום רחב, משמעות זו נלמדת מן ההקשר. אבל המעבר היפה כל כך בעברית מן המצר הצר אל המרחב הרחב איננו מתבטא בתרגום הלטיני, גם לא בתרגומו של הירונימוס, שאף הוא השתמש במונח latitudo:

 

Cum tribularer invocavi Dominum et exaudivit me in latitudine Dominus

גם בתהלים י"ח פסוק כ' מתורגם מרחב במלה latitudo הן בתרגום הלטיני הישן והן בתרגומו של הירונימוס. רק בתהלים ל"א פסוק כ' מתרגם התרגום הלטיני הישן שעל פי תרגום השבעים:

Statuisti in loco spatioso pedes meos

כלומר העמדת רגלי במקום מרווח spatiosus, שנגזר מן המלה הלטינית spatium, שממנה שאובה המלה האנגלית space. אבל בתרגום המלך ג'ימס של התנ"ך אין מופיעה המלה space  כלל במשמעות של מרחב, ואיננה מופיעה כלל בתרגום ספר תהלים, אלא רק בספרים אחרים במשמעותה השנייה של המלה, של משך זמן. למשל בבראשית כ"ט פסוק י"ד, שבו נאמר:

וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתָּה, וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים.

נכתב בתרגום המלך ג'ימס:

And Laban said to him: surely thou art my bone and my flesh, and he abode with him the space of a month.

[הכתיב השונה מהמקובל בימינו הוא הכתיב המקורי בתרגום המלך ג'ימס].

ואילו הפסוק "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה", תורגם בתרגום המלך ג'ימס כך:

I called upon the Lord in distress, the Lord answered me, and set me in a large place.

תרגום מדויק, שמבקש להעביר גם את משמעות ההצלה מן המצר הנסתרת ב"ענני במרחב יה", אבל אין בו דבר מהיופי והפיוט שבפסוק תהלים המקורי:

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ.

שימו לב לא רק למשחק המלים בין הצר והרחב, המיצר והמרחב, הקריאה והתשובה בפסוק הזה, אלא לצליל שם האל המקוצר ההופך לצעקה בסופה של כל פסוקית: קראתי יה, ענני יה. שם האל כזעקה מלב העולה מבור תחתיות השמיימה וחוזרת ויורדת ארצה. מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב יה. שבי והצלה בפסוק אחד.

מרחב – מלה שמהדהדים בה הדי תפילות עתיקות. מלה שראוי לדבוק בה.

ויהי רצון שתיענה הקריאה וה' יחלץ מן המצר ויוציא למרחב.  

 הפיוט למלות המזמור בזמרתם היפה של גיא ורועי זוארץ