פרעות המתנחלים הן תגובה למעצר הפרקליטים

 

בתקשורת מדווחים על פרעות המתנחלים בפלשתינים שעוברות כל גבול ומכוונות גם נגד צה"ל, כאילו אין לכך שום קשר למעצר הפצ"רית והתובע בפרשת ההתעללות בשדה תימן, בד בבד עם מסמוס חקירת ההתעללות בשדה תימן, גירוש קורבן ההתעללות לעזה, אי מעצר הפורעים שהתפרצו לשדה תימן בראשות חברי כנסת ושרים ממפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית ואי העמדתם לדין, לכך מצטרפת הכרזת ראש הממשלה שהדלפת הסרטון, שהוא מכנה מבושל ומזויף, למרות שהוא אמיתי לגמרי, היא הפיגוע ההסברתי הקשה בתולדות המדינה – שהרי פרעות המתנחלים בגדה, הכפרים הפלשתינים העולים באש והפלשתינים הפצועים תורמים כנראה לדעת נתניהו להסברה הישראלית ולתדמיתה של מדינת ישראל. התבטאויות דומות השמיע כמובן גם שר הביטחון ישראל כ"ץ. הרי הממשלה עצמה קיבלה את דרישת המתפרעים בשדה תימן והמתעללים בפלשתינים, לכלוא את הפצ"רית ואת כל מי שביקש להעמיד לדין את המתעללים בעציר הפלשתיני, והמתנחלים הבינו נכון, שהפצ"רית והתובע בפרשת ההתעללות נמצאים במעצר לא בגלל שהדליפו סרטון של צילומי מצלמות האבטחה בשדה תימן, ולא בגלל ששיקרו לבג"ץ, שממשלת נתניהו עושה הכל כדי לערער ולקעקע את מעמדו, אלא כדי להתיר את דמם של הפלשתינים, ולרמוס את כל מי שמנסה לשמור על זכויות האדם שלהם. אם כך, אם הממשלה התירה את דמם של הפלשתינים ומתירה להתעלל בהם, לשרוף את בתיהם, לגנוב ולהרוס את רכושם ואפילו לרצוח אותם ללא עונש, ובמקום זאת מענישה את אנשי החוק שביקשו להעניש פשעים אלימים נגד פלשתינים, מדוע שהמתנחלים לא יסיקו את המסקנה המתבקשת: שתחת ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן-גביר דמם של הפלשתינים מותר, ויפעלו בהתאם? כל מי שדרש להעניש את הפצ"רית והכפופים לה, היה צריך להבין שזאת תהיה התוצאה, ושהמתנחלים יבינו נכון שתחת הממשלה הנוכחית הם יכולים לפרוע בפלשתינים , כי נציגיהם יושבים בממשלה ודואגים לתת להם יד חופשית לפרוע בפלשתינים מבלי לחשוש משלטון החוק. יתרה מכך: כל מי שיעז לעצור את פרעות המתנחלים ולרסן את אנשיהם בכנסת ובממשלה, ימצא את עצמו בכלא. הרי גם את היועצת המשפטית לממשלה מנסה הממשלה להכפיש ולהרשיע על לא עוול בכפה, מלבד ניסיונה ההרואי לשמור משהו משלטון החוק במדינה שבממשלתה יושבים פושעים, מי שהסיתו בהצלחה לרצח רבין ומעולם לא חדלו להרוס את שלטון החוק והמוסר ולרמוס את זכויות האדם של כל מי שאיננו מתיישר עם שלטון האימים שלהם. כמובן שהפרעות רק ילכו ויחמירו, כפי שכבר קורה, גם פרעות נגד פלשתינים וגם פרעות נגד צבא הגנה לישראל, והאש שהבעירה ממשלת הדמים תשוב אליה עד שתתקשה לעמוד בכך. בסופו של דבר יקרה בעניין הפרעות בפלשתינים מה שקרה עקב המלחמה הבלתי נגמרת בעזה והרג עשרות אלפי עזתים: תהיה התערבות אמריקאית ובינלאומית וממשלת ישראל תיאלץ לפעול מתוך כפייה של מדינות זרות, ולא על פי רצונה. אם חושבים בממשלה שהשתוללות המתנחלים תמנע מדינה פלשתינית, כנראה שההיפך הוא הנכון. כפי שממשל טראמפ עצר את המלחמה בעזה ומניח כעת את רגלו על צווארה של ישראל בכל מה שקורה בעזה, כך יקרה בסופו של דבר גם בגדה המערבית, וממשלת ישראל בהתנהגותה המחפירה, שמתירה את דמם של הפלשתינים ומעניקה חופש פעולה לאספסוף אלים וחסר מעצורים, ואף מצטרפת בעצמה למתפרעים כפי ששריה נהגו בשדה תימן, תביא על עצמה כפייה של מדינות זרות ובכללן גם מדינות עוינות, כפי שתורכיה מתערבת כעת בנעשה בעזה ודורשת לשלוח לשם חיילים שלה. אם נתניהו לא יתעשת ויעצור את חיות הטרף שהוא שחרר מהכלוב, כדי לזכות במחיאות כפיים מהאספסוף, שלא יתפלא אם ישובו לטרוף גם אותו.

 

לגברת הנכבדה אתי כרייף

 

לגברת הנכבדה אתי כרייף,

 

מכיוון שבחרת לדבר גם בשמי, אני בוחרת לומר לך את דעתי.

החמאת לעצמך שאת מדברת כדי שאשה לא תואשם עוד שהתקדמה דרך מיטתו של גבר.

הפוך, גברת כרייף, הפוך. בגללך נחשדות שופטות מכובדות, וכך תחשדנה גם בעתיד, שהן התמנו לתפקידן דרך המיטה. קודם לכן היה קשה להעלות בכלל על הדעת שהדבר אפשרי. גם אני התקשיתי להאמין, אבל דברייך בראיון לתכנית עובדה שכנעו אותי שאכן שכבת עם אפי נוה בתמורה לתמיכתו במינויך לשופטת, ויש לך חוצפה להתעקש שאין בכך כל פסול.

לא הפרקליטות ביזתה אותך ולא התקשורת. לא הדס שטייף ולא שי ניצן אשמים בבזיונך. את זו שביזית את עצמך בהתנהגותך, כאשר קפצת למיטתו של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. אפילו אינך מבינה שבלתי נסבל המצב שאפי נוה תמך במינויך לשופטת ואולי אף הכריע את הכף לטובתך, מבלי להכריז על היותו מנוע מכך בשל "קשר מיני חברי" ביניכם, כפי שהגדרת זאת. עוד יש לך חוצפה לשאול: מה ההבדל בין קשר מיני לבין קרבת משפחה?

ובכן גברת כרייף, יש כמה וכמה הבדלים. קרבת משפחה היא עניין ידוע ומוצהר ולא סוד אפל שמסתירים, וברור לכל שחבר הוועדה למינוי שופטים איננו יכול לקדם את בן משפחתו. את זו שטענת שאסור היה שבן זוגך יידע על בגידתך בו עם אפי נוה הנאלח. די בפחדך שהסוד האפל יתגלה כדי לאסור עלייך לעסוק בשיפוט. אסור לשופט להיות סחיט, ואת בקלות דעתך הפכת את עצמך לסחיטה.

כמה ליהגתם, את ועורך-דינך, על הפריצה לטלפון, כאילו פריצה לטלפון חמורה ממינוי שופטת בעקבות "קשר מיני חברי" עם יו"ר לשכת עורכי הדין. והרי בגידה יכולה להתגלות בדרכים רבות. מישהו יכול היה לראות אותך יוצאת ממפגש, או לראות את מאהבך יוצא מן הווילה המפוארת שלך, או לראות את שניכם יוצאים ממקום מפגשכם, או לצפות בסרטונים ממצלמות אבטחה, כפי שקרה לשר בריטי במשרדו, או לשמוע שיחה ביניכם באקראי. רעייתו של אפי נוה יכלה לשכור בלש פרטי שהיה עוקב אחריו ומצלם אותו נפגש איתך, ואיש לא היה מגנה אותה על כך. את זו שנהגת בהפקרות ונתפסת, מכיוון שאשתו הנבגדת של מאהבך רצתה לדעת מה מעשי בעלה, וקשה להאשים אותה. אז אל תייללי עכשיו כמה עוול גרמו לך. לא גרמו לך שום עוול, רק חשפו את החרפה שהמטת על עצמך, וכמאמר עורכי הדין, אין לך להלין אלא על עצמך בלבד.

אני מאמינה לך שלא היה לך קשר אינטימי עם השר כחלון, אבל לא מפני שלא רצית בכך. ההודעות שלך אליו הן הודעות מפלרטטות, ולא אצטט את המשפט הידוע שעורר גיחוך, רק שאיני מבינה מה עניין "אני לבד עכשיו" שדיווחת לו. מה יש לך לדווח שאת לבד לאדם שהכרת זה עתה כדי לבקש שיתמוך בך לתפקיד שופטת, וכלל לא הכרת אישית קודם לכן? כחלון נשמע כמי שמנסה לחמוק ממך: "אני רחוק". אכן, גם תשובותיו אינן ראויות לשבח. את שואלת מדוע לא חקרו אותו. אבל הרי זו את שרצית להתמנות לתפקיד שופטת, ואין טיעון עלוב יותר מ"למה דוקא אני?" ו"מה עם כל האחרים". את ולא האחרים רצית להיות שופטת בישראל ולגזור את גורלם של אנשים אחרים, ויש לך חוצפה לשאול "מי אתם שתשפטו אותי?" אבל כפי שענה לך מישהו בתגובה הולמת: "מי את שתשפטי אותנו?" כיצד פלרטטנית עלובה כמוך, שהיא בושה וחרפה למין הנשי כולו, מרהיבה עוז לחפוץ בתפקיד אחראי כזה, כשאינך מסוגלת לסגור את רגלייך מול גברים רבי עוצמה שיכולים להפוך אותך לשופטת ולהעניק לאשה בלתי ראויה כמוך סמכות כה רחבת היקף לחרוץ את דינם של אנשים לשבט או לחסד. המטת חרפה על עצמך ועל כל שופטת ומועמדת לשיפוט, ואינך רשאית לדבר בשם כל הנשים שביזית והשפלת בהתנהגותך המאוסה ובדיבורך המופקר.

ולא, הפרקליטות לא רדפה אותך כדי ללכוד את אפי נוה. אפי נוה הצליח להסתבך עוד קודם לכן בעקבות התגנבותו בנתב"ג שהיא עבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר. הפרקליטות הורתה לחקור אותך כי קניית מינוי לשופטת בשוחד מיני היא פשע, ואת צריכה להודות מעומק לבך לפרקליטות שלא העמידה אותך לדין על מתן שוחד מיני כדי להתמנות לשופטת, כי אינני מאמינה כלל לטענתו של המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר שסגר את התיק שלכם בטענה שאין סיכוי להרשעה. לדעתי הוא סגר את התיק כי מערכת המשפט חרדה מהבושה שתמיטי עליה בבית המשפט, כשהציבור ייחשף לאופן שבו מונית, מה שקרה ממילא. היית ראויה לשבת בכלא הרבה יותר משהיית ראויה לכהן כשופטת. ואת בעזות מצחך דחית את עצתו הטובה של עורך-דינך החכם לשים מחסום לפיך והצגת את עצמך לעיני כל כפי שהינך, מצח נחושה. תתביישי לך.

האם כך מתנהגים בפרקליטות?

 

היום ציטטו באוזני משפט שאמרה שופטת ותיקה בדיון לפניה: "כשעבדתי בפרקליטות שמו לי רגליים על השולחן". היא אמרה את זה כדי להקל ראש בבעלת דין שהתלוננה שעובד אחר נכנס לחדרה במשרד בניגוד לרצונה והניח את רגליו על שולחנה. ואני חשבתי לעצמי: באמת? כך מתנהגים בפרקליטות? פרקליט גבר נכנס לחדרה של פרקליטה אשה ומניח את רגליו על שולחנה, מול פרצופה? עם סוליות נעליו הממותגות? כי הרי עורכי-דין נועלים נעליים איכותיות, לא כאלה שאני קונה במאה שקל אצל הזקנה במחנה-יהודה מתחת לכביש. רציתי גם לשאול את השופטת הזקנה הזאת אם גם קראו לה בפרקליטות שפרה שזה איננו שמה, כי לבעלת הדין העובד הקפיד לקרוא בשם שפרה ולא בשמה האמיתי, מה שהזכיר לי את גבעת חלפון, ולא רק מפני שיש שם דמות בשם שפרה. אני מקוה שקראו לשופטת הזקנה בפרקליטות בשמה האמיתי, שהוא שם יפה. גם לבעלת הדין היה שם יפה, אבל ההוא שהניח את רגליו על שולחנה הקפיד לקרוא לה שפרה, שזה שמה של סבתי המנוחה שגידלה אותי. במאה התשע-עשרה, כשסבתי נולדה, זה נחשב לשם יפה. בישראל רק חרדים עוד קוראים לבנותיהם שפרה, ואולי משום כך האיש, שהוא תל-אביבי חילוני ולכן מן הסתם מאד מתקדם ועדכני, בחר לכנות את בעלת הדין שפרה כדי ללעוג לה. חילונים אינם קוראים לילדיהם בשמות של סביהם וסבותיהם, ועל אחת כמה וכמה חילונים תל-אביבים שהם מתקדמים ועדכניים יותר מכולנו. בכל אופן מה שהטריד אותי זאת המחשבה ששם בפרקליטות נכנס פרקליט לחדרה של פרקליטה ומניח את רגליו על השולחן, והפרקליטה איננה אומרת דבר אלא מקבלת את סוליות הנעליים בפניה כעניין של מה בכך שיש לקבל כהתנהגות נסבלת, או אולי כהתנהגות מקובלת, לפחות בפרקליטות. בשאר העולם, עד כמה שידיעתי משגת, הנחת רגליים על שולחנו של אדם אחר נחשבת לחוצפה שאין דוגמתה, למעשה של הבעת בוז וזלזול וגם תוקפנות, כי הרי בנעליים דורכים על הקרקע, וכשאדם מניח את רגליו על שולחן זולתו הוא מעביר לזולתו את המסר שהוא דורך עליו, אם לא פיזית אז מטאפורית. כשציטטו באוזני את דברי השופטת גם הזכירו לי, שכאשר ברק אובמה הצטלם משוחח עם נתניהו בטלפון כשרגליו מונחות על השולחן שלפניו וסוליות נעליו ניבטות למצלמה, למרות שנתניהו היה בכלל בקצה השני של העולם ולא בצדו השני של השולחן, הבינו בעולם כולו שאובמה מבקש להביע זלזול בנתניהו ולעלוב בו, כי אחרת היה מראה למצלמה את פניו, ואת רגליו מניח מתחת לשולחן, כפי שנוהגים בני תרבות זה בזה. הייתי רוצה לקוות שבפרקליטות עובדים פרקליטים שהינם בני תרבות, כאלה שכפי שאומרים בגרמנית ראוי להכניסם לסלון, ולא להשאירם בחוץ מאחורי דלת המטבח, ששם יוכלו לנגב היטב את נעליהם במקום לתוקען בפרצופם של אנשים. ואז נזכרתי שהאדם שהתמנה לממלא מקום פרקליט המדינה דיבר לפרקליטות שעבדו עמו בגסות רוח כמעט בלתי נתפסת, ומי שמדבר בגסות שכזו לנשים, תוך כדי שהוא מבליט בדבריו הגסים את העובדה שהוא גבר והן נשים, ולפיכך אפשר לו לדרוך עליהן, אם לא פיזית אז מטאפורית. אולי גם מניח את רגליו על שולחנן. ומה שמעניין, שמי שהמליצו בחום לשר המשפטים למנות את אותו פרקליט לפרקליט מדינה הן השופטות המכובדות בגימלאות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש וחברתה שופטת בית המשפט העליון לשעבר עדנה ארבל, וכאבן של הפרקליטות הצעירות שאולי כבר לא תגענה לבית המשפט העליון לא נגע ללבן. אולי גם הן חשבו שאליהן דיברו בגסות רוח כשהיו פרקליטות צעירות וגם פחות צעירות, אז שגם הפרקליטות הצעירות בעת הזאת צריכות להסכין עם לשון שכזו מצד הגברים הבכירים כלפיהן. בחברות מסורתיות זה תפקידן של הנשים הזקנות: לחנך את הצעירות שתדענה את מקומן ולא תבקשנה שינוי סדרי עולם מימים ימימה. כל זה מזכיר לי את סיפורו הנורא של הסופר המצרי הגדול יוסוף אידריס על סימון הצרפתיה, שבעלה המצרי הביא אותה לכפר והנשים הזקנות כרתו את הדגדגן שלה והיא דיממה למוות. תמיד הצטערתי שקראתי את הסיפור הזה כי המחשבה עליו עינתה אותי זמן רב, אבל כנראה הסיפור הזה נכון לא רק במצרים. נשים צעירות שרוצות יחס של כבוד ולא יחס של ביזוי צריכות להילחם לא רק בתוקפנות וגסות-הרוח של הגברים, אלא גם בתוקפנות של הנשים הזקנות שכבר עשו להן שם ומעמד בעולם הגברים, ויש להן הצורך שיש לפעמים לזקנים לגרום לצעירים לסבול בדיוק כפי שהם סבלו, במקום למנוע מהם את הסבל המיותר הזה, שהעולם יכול להיות כל כך יותר טוב בלעדיו, אם הנשים הזקנות תבקשנה לבנותיהן עולם טוב יותר מזה שהן חיו בו, ואם אנשים ירימו מעל השולחן רק את פניהם המחייכות, ויותירו את רגליהם מתחת לשולחן על הרצפה, ששם מקומן.