ירי חי

 

בכל יום מגיעה בשורת איוב חדשה שמהפכת את המעיים. אתמול זו החשיפה של משה שטיינמץ מערוץ כאן, על התכנית שמקדמים איתמר בן-גביר ומפכ"ל המשטרה להתיר ירי חי בהפגנות, שנאסר בעקבות הדו"ח של ועדת אור, הוועדה שחקרה את אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו שלושה עשר אזרחים ערבים, חלקם קטינים, מאש שוטרים. כדי שזה יישמע פחות נורא הם מדברים על מפגינים שעוצרים שיירות צבאיות בזמן מלחמה, ואז מדברים על מבצע "שומר החומות", לא בדיוק מלחמה, ולא שום שיירות צבאיות אלא פרעות של אזרחים יהודים וערבים אלה נגד אלה. לא קשה לנחש במי מעוניין בן-גביר לירות. כמובן בערבים, אבל גם במפגינים נגד הממשלה. את הסיבה כבר ימצאו, כפי שמצאו סיבה לזרוק רימון הלם בהפגנה בתל אביב. לא היתה סיבה לרימוני הלם, ובזמן הפגנות בלפור גם לא היתה ממש סיבה לשימוש במכת"זיות, אבל השתמשו, וגם היכו מפגינים באגרופים וסטירות. כל השוטרים המכים זוכו בסופו של דבר. לא חסרים למשטרה אמצעים לפיזור הפגנות. חלקם פשוטים, חלקם אכזריים. אבל בן-גביר רוצה דם, והמפכ"ל שבתאי רוצה להישאר מפכ"ל. אז אנשים צריכים למות, כמו במהומות אוקטובר  בשנת 2000. אז באמת היתה תדהמה גדולה מעוצמת המהומות. הציבור היהודי היה בהלם והמשטרה היתה בהלם מעוצמת ההתפרעויות, והתגובה הקטלנית שיקפה את עוצמת התדהמה והאימה שעוררו המהומות. עכשיו הדברים ידועים, התקוממות של אזרחי ישראל לא תעורר פליאה ותדהמה, ולמשטרה יש די אמצעים לפיזור הפגנות, והיא יכולה להתמודד היטב עם הפגנות והתקהלויות ללא שימוש בירי חי ומבלי לגרום לשפיכות דמים, אבל בן-גביר רוצה דם. כמו שהוא אוהב לומר, זאת המדיניות שלו. ואם נתניהו ייתן לכך יד, הוא לא יוכל לחמוק מאחריות, כפי שהוא אחראי לכל הפארסה של מינוי בן-גביר, בריון מועד, גזען אלים ואדם חסר כל שיקול דעת למשרד הרגיש ביותר, הקשה ביותר, משרד שהכשיל אנשי משטרה וצבא מנוסים עם ניסיון מבצעי רב. לבן-גביר היה ניסיון בתלישת הסמל ממכוניתו של יצחק רבין, ובהחטפת מכות לערבים והשלכת סחורה של סוחרים ערבים לרחוב. מכל היוזמות האוויליות של השר בן-גביר, זו האחרונה מטילה עלי את האימה הגדולה ביותר. אני כבר רואה לנגד עיניי את השוטרים מכוונים את הנשק לרגליים ופוגעים לאנשים בראש, כפי שקרה וקורה ביהודה ושומרון. אני רואה אנשים נהרגים. אני נזכרת בנער שנעצר בנתיבי איילון. אמרו שלא היכו אותו, אבל ראיתי שהפה שלו מלא דם. נתנו לו אגרוף בשיניים. מח"ש היתה אמורה לחקור, אולי היא אפילו חקרה, אבל בעיקר חקרו את הנער על אחזקת סם ואולי המציאו עוד איזו עבירה. אלימות משטרתית מטואטאת מתחת לשטיח, במיוחד כאשר היא נוחה לקואליציה השלטת ולממשלה, ןהאלימות המשטרתית היא קשה גם ללא היתר לירי חי.

ומעבר לכך: האם בכך עוסקים השר והמפכ"ל בשבוע שיומיום נרצחו בו אנשים, ביום שבו נרצחו שתי נשים צעירות. אחת מהן, יסמין ג'בארין, היתה רק בת עשרים ושש, אם לשני פעוטות. גם בחברה היהודית הוכפל מספר הרציחות לעומת השנה שעברה. בחברה הערבית המספר שולש. אבל השר והמפכ"ל עסוקים בקידום היתר לשוטרים לרצוח מפגינים, שברור שהוא מדרון חלקלק, שייעשה בו שימוש גזעני ופוליטי, כי זו דרכו של השר. לו ראש הממשלה היה באמת המבוגר האחראי, כל זה לא היה עולה על הדעת. אבל אין בישראל לא ממשלה ולא ראש ממשלה. יש אוסף של אנשים בלתי ראויים ובראשם נאשם המנסה לחמוק בכל מחיר מגזר דינו ומוכן לדרדר את המדינה כולה לתהום.