דב הלברטל אינו רוצה לראות נשים

מאיפה להתחיל? ביום שלישי השמיני באוקטובר, למחרת פטירתו של הרב עובדיה יוסף, קראתי ב"הארץ" את מאמרו של דב הלברטל "הדרת חרדים" וממש התרגזתי. לכאורה יכולתי להתעלם מאדם ששנאת הנשים שלו ובוזו כלפיי נשים כה בוטים שהם ממש קופצים מן הדף, אבל קשה לשלוט ברוגז. בפעם האחרונה התרגזתי ככה כשגבר זר פנה אליי ברחוב ושאל איך אשה דתייה מגדלת כלב, שזו חיה טמאה. אם היו שואלים אותי מראש איך אתנהג הייתי חושבת שלא אומר דבר ופשוט אסתלק משם, ואם כבר אענה לו אומר לו בנחת שגם אשה זו חיה טמאה לפי ההלכה, אבל ממש התרגזתי והתחלתי לצעוק עליו, צריך לסלק את כולכם מפה שאפשר יהיה לחיות, מה שהיה דוקא טוב, כי הוא בעצמו נבהל מזעמי והסתלק מבלי לומר מלה נוספת. אחר כך סיפרה לנו חברתנו יהודית ורשבסקי ז"ל, בעצמה בתו של רב, שזיכתה בסטירה מצלצלת מישהו שהעיר לה על לבושה. כזו היתה יהודית שהלכה מאיתנו ואין עוד כמותה.

הלברטל ליגלג במאמרו על הנשים שמתמודדות בבחירות לעיריית ירושלים שמחו על השחתת תמונותיהן בשלטי הבחירות, משום שלטענתו הצבת שלטי החוצות היא הנוגדת את הצו המוסרי, לא פחות. ומדוע? מפני שלטענתו רוב תושבי ירושלים הם חרדים, דתיים, מסורתיים וערבים, וכל אלה מתנגדים לטענתו לתמונות נשים בשלטי חוצות.

אנשים המחזיקים בדיעות קדומות נוטים תמיד להניח כי כולם חושבים בדיוק כמוהם ורק נמנעים מלומר זאת מטעמי נימוס. אבל רק החרדים מתנגדים להופעת נשים בשלטי חוצות. דתיים ומסורתיים ואפילו אם הם ערבים, ציבור שדב הלברטל מתקשה להסתיר את שנאתו כלפיו, גם אם בעקיפין, באמצעות הטענה ששוחרי הפמיניזם והליברליזם נודעים ברגישותם הרבה לכל פגיעה ברגשות הערבים, וברור מדבריו של דב הלברטל שרגישות לפגיעה בערבים, ממש כמו רגישות לפגיעה בנשים, היא עניין נלעג, אם לא פסול ממש, "נוגד את הצו המוסרי" כדבריו.

וכל כך למה? כי שלטי החוצות לדבריו, הם "וולגריים וחומרניים", ולכן כדאי להוריד את כולם. אבל מאמרו של הלברטל איננו קורא להסרת כל שלטי החוצות מטעמים אסתטיים, הוא קורא להסרת תמונותיהן של נשים משלטי החוצות, שכן לדבריו רצונן של נשים להופיע בשלטי חוצות הקוראים לבחירתן נובע  מ"חוסר הטקט וחוסר ההתחשבות של אותן נשים, שברצונן להתבלט, להתפרסם ולעורר פרובוקציות, אינן נרתעות מרמיסת רגשותיהם של רבים כל כך, ועוד מתלוננות בצדקנות על הדרתן". לא הופעתם של מועמדים לבחירות, רובם גברים כמובן, בשלטי חוצות בולטים, מפריעה לדב הלברטל, אלא הופעתן של נשים בשלטים אלה, שאיננה לטעמם של החרדים, שהוא מספח אליהם את רוב תושבי ירושלים שלדעתו כולם שונאי נשים כמותו. נשים שרצות למועצת העיר ירושלים צריכות לדעת דב הלברטל לעשות זאת בסתר, ולהסתיר את פניהן מהציבור, או אולי כוונתו האמיתית היא שנשים אינן צריכות לרוץ למישרות ציבוריות, שכן אלה צריכות להישמר לגברים בלבד?

ומדוע תמונות נשים פוגעות ברגשות החרדים? פעם, כשחרדים עסקו יותר בלימוד תורה ופחות בפוליטיקה ובאלימות נגד נשים, נמנעו החרדים מלהצטלם ולהתראיין, הסתירו את פניהם מן המצלמה, ובוודאי שלא הפיצו תמונות של רבנים בדואר ישראל. הסיבה לכך היתה פרשנות מחמירה לדיבר השני:

לא תעשה לך פסל וכל תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ.  ד לא תשתחווה להם, ולא תועבדם:  כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאיי. ה ועושה חסד, לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי. 

תמונה בדיבר השני היא כמובן צלם אלילים של עובדי עבודה זרה, ולכן היא אסורה, אבל על פי פרשנות מחמירה ומקובלת בקרב יהודים אסורה כל תמונה, ולכן נמנעו יהודים במשך דורות רבים מעיסוק בציור ובפיסול. הימנעות כוללת כזו מעשיית תמונות ומתצלומים אפשר להבין, אבל היא חלה על דיוקנאות גברים ונשים כאחד.

עם הקמתה של מפלגת ש"ס ותחת כנפיו הרחבות של הרב המנוח עובדיה יוסף, החל עידן חדש. אנשי ש"ס שמלכתחילה ביקשו לפנות לקהל רחב יותר מהציבור החרדי הספרדי, הבינו היטב את כוחה של הטלויזיה, והירבו להופיע בה, וכך החלו גם יריביהם האשכנזים להופיע בטלויזיה, ובריחת החרדים ממצלמות שזכורה היטב לבני דורי ולמבוגרים ממני הפכה לריצה אל הטלויזיה, ואברכים צנועים כבר מזמן אינם מליטים את פניהם בידיהם כשקרבות אליהם מצלמות. הם אפילו מתייצבים מולן בגאון ומשמיעים את דברם לאומה.

במקום לא תעשה לך פסל וכל תמונה, הופיע דיבר חדש שלא מצאנו בתורה: לא תעשה לך פסל אשה וכל תמונת אשה. תמונת גבר מותרת כעת ואף מומלצת: באדיבות שר התקשורת הקודם, איש ש"ס, נמכרו תמונות רבנים גם בסניפי הדואר, והוצעו ללקוחות במבצע.

וכך שנאת ואפליית הנשים התלבשה לה באדרת דתית צבועה במיוחד: כאשר מדובר בתמונות גברים ובקידום ענייניהם של גברים, הדבר כשר. אבל תמונות נשים הן פריצות, גם אם אין שום דבר בלתי צנוע בתמונה. שהרי לדעת שונאי הנשים שהלברטל קיבל על עצמו לשמש להם דובר, אשה היא התגלמות היצר הרע, וכדאי שתסתיר את עצמה היטב, ובעצם כדאי שתתרחק ממישרות ציבוריות ותשאיר אותן לגברים, שהרי אלה שאינם רוצים תמונות נשים על שלטי חוצות, גם אינם רוצים נשים במישרות ציבוריות, ולדעתו של דב הלברטל שונאי הנשים זכאים להתחשבות ברגשותיהם, ואוי לנשים שאינן מתחשבות ברגשות פגועים אלה, ואינן מבינות צניעות מהי. שכן כשאובדת הבושה והגברים רצים להצטלם לטלויזיה וזֵכֶר לא תעשה לך כל תמונה נשכח מהם, לא נותרה אלא טענת הצניעות כדי להלקות בה את הנשים. מנהג ידוע של בעלי דיעות קדומות הוא להציב בפני הציבורים המופלים דרישות מוסריות שאינם מציבים בפני עצמם.

והנה הפלא ופלא, רק הדלקתי את הטלויזיה בערבו של אותו יום עצמו, ומי הופיע על המירקע בתכניתם של לונדון וקירשנבאום, אם לא המומחה לצניעות דב הלברטל בכבודו ובעצמו, כדי להסביר לירון לונדון במה גדולתו של הרב עובדיה יוסף המנוח. ובכן זה האיש, אמרתי לעצמי, הבה אנהג בצניעות ואכבה את הטלויזיה למען לא יחזו פני הוולגריים והחומרניים את דיוקנו הצנוע.

קצת התפלאתי, למען האמת, שדוקא הלברטל נקרא להסביר את תורת הרב עובדיה, שכידוע זכה לתהילה כרב ספרדי דוקא, אבל חשבתי שאולי מדובר בתלמיד חכם גדול כל כך שגם בהלכות אשכנז הוא בקי וגם בהלכות ספרדים. בעיתון כתבו שהלברטל מרצה למשפט עברי ושימש בעבר כראש לשכת הרב הראשי, ואף זה ייחוס נאה, ובכל זאת קצת התפלאתי מדוע זכה דוקא האיש הזה להשמיע את דבריו באותו יום עצמו ובעניינים שונים זה מזה גם מעל דפי "הארץ" וגם מעל מסכו של ערוץ 10. גלגלתי מעט בגוגל ומרגע לרגע גדלה פליאתי. מסתבר שאותו הלברטל זכה לקיתונות של בוז מפי חרדים ומתנחלים גם יחד, קצת משום שטען שהיה מקורב לרב אלישיב המנוח שרבים חלקו על כך, והרבה משום שטען שההתנחלויות גורמות לשנאת ישראל בגויים. מסתבר כי שונא הנשים והערבים עשה לו שם בתקשורת דוקא כמתנגד להתנחלויות, ובכך קנה את חיבתם של אנשי תקשורת מן השמאל. כל כך קנה את חיבתם שהפך לאורח קבוע על במתם בכל עניין ועניין שמעניינו ושאינו מעניינו, וכל שנאותיו וגידופיו וחרפותיו כנגד נשים וערבים נשכחו לו. ומה שהיה חביב במיוחד שמתברר כי אותו הלברטל עצמו הואשם בידי מתנחלים וחרדים שהוא חובב פירסום וכל רצונו להתבלט, להתפרסם ולעורר פרובוקציות, ובקיצור הפוסל במומו פוסל.

לכעוס כבר אינני כועסת, אפילו כמה פעמים חייכתי לעצמי כששוטטתי ברשת ועקבתי אחרי מעללי הלברטל שדומה כי ידו בכל ויד כל בו. ובכל זאת אני חושבת שראוי לעיתון "הארץ" שיהיה מעט בררני יותר במה שהוא מפרסם. סופסוף יש לו גם לא מעט קוראות, והתנגדות להתנחלויות היא אמנם מעלה גדולה וחשובה, אבל איננה כה גדולה שתכסה על השתלחות בנשים הגובלת בלשון הרע ובהסתה למעשים פליליים.

על אליס מונרו 

ספר תרגומי קפקא שלי