כקוליהן וכחומריהן

אפילו בימים הקשים והכואבים האלה, הדבר שהכי מכאיב לי הוא הפגיעה בנשים, שלכאורה אין לה שום קשר למצב הביטחוני, אבל אני לא בטוחה שבאמת אין קשר: אולי כשהחזון השלטוני הוא לַנֶּצַח תאכל חרב, יותר קל לדחוק את הנשים לשוליים, ואז גם הרבה יותר קל לפגוע בהן. לכאורה שום דבר לא קשור לשום דבר, ובעצם הכל קשור: למשל הרבנים האורתודוקסיים שהכריזו לפני שבוע שנשים שהוסמכו לרבנות אינן מוכרות מבחינתם, וגם ברבנים שתומכים בהסמכת נשים לרבנות הם לא יכירו. זה קרה בארצות-הברית, אבל כבר שנים רבות המימסד הרבני האורתודוקסי בישראל מתעלל בנשים שהתגיירו אצל רבנים שמכבדים נשים, ומסרב להכיר בגיור שלהן, שהוא כרטיס הכניסה לקבלת אזרחות בישראל, וכך הנשים האלה וילדיהן ובעליהן חוזרים לחיות בארצות-הברית וישראל מפסידה אותם כאזרחים. עכשיו זה יחמיר עוד יותר, כי האורתודוקסיה נלחמת על התורה החדשה-ישנה שלה: אפליית והדרת הנשים והתעללות בהן פי כמה מבעבר, כמשקל נגד לעצמאות ולהשכלה שנשים קנו להן בעשרות השנים האחרונות, שאינן נושאות חן בעיני הרבנים.

ואיש כבר איננו מדבר אפילו כרעיון על נישואים אזרחיים. ברור לגמרי שהנישואים בישראל יישארו כפופים לדין הדתי, ושנשים תהיינה אנוסות להתגרש בבית דין רבני שבו מעמדן כשל רכוש ולא כשל אדם – הן רכושו של בעלן עד שיאות להתיר אותן מרצונו החופשי, כאילו היו בהמת בית ולא אדם. הבעל רשאי להקים משפחה חדשה, למצוא לו בת זוג חדשה ולהוליד עמה ילדים, מבלי שאשתו תהיה זכאית אפילו לבקש גט מסיבה זו, ומבלי שמעמדו ייפגע כהוא זה. אבל אם האשה תקשור קשר עם גבר אחר, תוכרז אסורה לבעלה ולבועלה, ואם יוולדו לה ילדים מקשר זה הם ייחשבו ממזרים עד דור עשירי. זה החוק בישראל של המאה העשרים ואחת ואלו החוקים החלים על נשים במדינה שמתיימרת לשיוויון בין המינים.

כל זה כמובן איננו מפריע כלל לשרה לשיוויון מגדרי, שתוארה איננו אלא לשון סגי נהור, כמו כל דיבור של הממשלה הזו. אין לשרה שום בעיה עם זה שנשים כפופות לחוקי דת מימי יציאת מצרים ושינוי אינו נראה באופק, אין לה שום בעיה עם זה שחדשות לבקרים גברים לוקחים להם אשה שנייה ומולידים איתה ילדים מבלי שרעייתם כחוק יכולה לנקוף אצבע להתגונן מהסבל והנזק שנגרם לה ולילדיה, אין לה בעיה עם זה שגבר יכול לחיות עם המאהבת וילדיהם המשותפים ועדיין לסחוט את אשתו באיומים שימנע ממנה להמשיך בחייה ולבנות קשר חדש. כל זה איננו מפריע לשרה שרוממות השיוויון בפיה ובתוארה. מה כן מפריע לה? שבחוק הדתי יש כמה הלכות שבכל זאת מגינות על נשים וילדים משרירות לב גמורה של אבי המשפחה: השארת הילדים הרכים בחזקת האם, ותשלום מזונות של האב לאם, שהוא תמיד עלוב ונמוך בהרבה מהצרכים, ודוחק את האמהות החד-הוריות לתחתית הסולם החברתי והכלכלי, ובכל זאת הוא מציל אותן מרעב גמור. הלכות אלה הן כמובן פועל יוצא ממצבה הנחות להחריד של האשה בהלכה, מכך שהיא קשורה לבעלה ואיננה יכולה למצוא לה גבר אחר שיסייע לה בגידול הילדים ובפרנסה. רק על חודו של קול, ורק לעת עתה, נדחה בינתיים ניסיונם של השרה ותומכיה, במיוחד ארגון של גברים ששנאת הנשים שלו עולה על גדותיה, ולדברי כתבים פוליטיים התפקדו חבריו לליכוד, וכעת הם פועלים לקדם את ענייניהם כמו הפייגלינים בשעתו, ויהי רצון שסופם יהיה כסופם של האחרונים, רק על חודו של קול נדחה הניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך, כדי לתת בידי הגברים נשק נוסף להתעלל בנשיהם ולסחוט אותן, שהרי מי שמעוניין בשיוויון חייב לדרוש לבטל את החוק הדתי ולהנהיג נישואים אזרחיים, ומי שטובת הילדים באמת לנגד עיניו, יגיע להסכמה מרצון עם אשתו, הסכמה שחזקת הגיל הרך כמובן איננה מונעת אותה כלל, בניגוד לטיעונים שקריים שהתפרסמו בתקשורת: כל גבר שמגיע להסכמה עם אשתו על הסדרי משמורת משותפים, ובכלל כל הסכם שמקובל על שני בני הזוג, יוכר בשמחה על ידי בתי הדין ובתי המשפט. לחזקה יש תוקף רק כאשר אין הסכמה ויש מחלוקת גלויה. רק גברים שלא די להם במצבן המאד נחות ממילא של הנשים, מעוניינים להשתמש גם בילדיהם כקלף מיקוח נגד נשותיהם, ומעוניינים בביטול חזקת הגיל הרך. לו דאגו הגברים באמת לילדיהם, לא היו נלחמים כל כך שלא לשלם מזונות. הרי שום גבר בר-דעת איננו חושב שילדו החי אצל אמו ירוויח מהקטנת המזונות, ובכל זאת רבות כל כך התביעות להפחתת תשלום המזונות, ועזה כל כך התנגדות הגברים לתמוך באמהות שמגדלות את ילדיהם, שהם מחפשים כל עילה כדי לחמוק מכך.

וכל זה במשק שהנשים בו משתכרות בממוצע, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשני שליש משכר הגברים. שכרה הממוצע של אשה בשנת 2014 היה לפי נתוני הלמ"ס 7,439 ₪ לחודש, לעומת 11,114 ₪ לגבר. השכר החציוני כמובן נמוך בהרבה, ולפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, השכר החציוני לנשים איננו עולה על 5,500, או במלים אחרות, כמחצית הנשים בישראל אינן מתרוממות הרבה מעל שכר המינימום. בעשירונים התחתונים אחוז הנשים כשני שליש, בעשירונים העליונים אחוז הנשים איננו עולה על רבע. גם הנשים ששכרן מעל השכר החציוני, מתקשות להגיע לשכר הממוצע במשק (לגברים ונשים יחדיו, מעל 9000 ₪). כל זה איננו מפריע לכמה נשים שמשתכרות הרבה יותר ומצבן החברתי והכלכלי חזק, לתמוך בביטול חזקת הגיל הרך ובהפחתת מזונות האב לילדים. ההוויה קובעת את התודעה, ואם מזלך שיחק לך להשתכר כמו גבר, כדאי שתזדהי עם הגברים ותסייעי להם לרמוס את אחיותייך החלשות. זה לא יזיק לך בליכוד, וגם לא במערכת דה-מארקר.

לפני אלפיים שנה אמרו רבותינו:

הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כדברי בית שמאי וכדברי בית הלל, על זה נאמר והכסיל בחושך ילך.

התופס קוּלֵי בית שמאי וקוּלֵי בית הלל רשע.

אלא אם כדברי בית שמאי כקוליהן וכחומריהן אם כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן.

בכל שיטה משפטית יש היגיון פנימי של איזונים כלשהם, כדי שלא לנהוג בטיפשות או חלילה ברישעות, ולכן כשבוחרים מערכת חוקים צריך לקבל אותה בשלמותה, על האיזונים הפנימיים שלה, או לדחות אותה כליל. להשאיר על כנו את הדין הדתי ואת כפיפות הנשים לבתי הדין הרבניים עם הלכות מימי פרעה, אבל לבטל את מעט ההגנות שמעניקה להן ההלכה הדתית, זה איננו שיוויון, זו שיפלות ורישעות.

וראו גם: האיום על חזקת הגיל הרך