נתניהו מפחיד את המשטרה

באמצע החדשות התברר לי שעומדים לשדר נאום של נתניהו לחברי הליכוד, ואז הנמכתי את מקלט הטלויזיה והלכתי לחדר השני. ניחשתי שאנו צפויים להתקפות מכוערות וחסרות רסן על התקשורת והמשטרה, ושהנאום יסתיים בדיקלום במקהלה של משפט המחץ: לא יהיה כלום כי אין כלום, שיכול גם לשמש כסיכום נאה לכהונת נתניהו הארוכה כולה. אבל במהרה התברר שלא נמלטתי מנאום נתניהו, כי חזרו וסיכמו אותו בחדשות וגם השמיעו קטעים, והבוקר שוב שמעתי קטעים ברדיו וקראתי עליו בעיתון. נתניהו אמר שעוד מעט יהיו המלצות משטרה בעניינו שהפרשנים יגידו שהן חמורות, אבל בסופו של דבר את רוב המלצות המשטרה זורקים לפח. הוא הביא כדוגמה את החקירה של הנשיא רובי ריבלין שתיקו נסגר, אבל זאת לא היתה דוגמה מוצלחת במיוחד, כי בעניינו של ריבלין דוקא המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה וכך נעשה. התיק של ריבלין שנסגר מחוסר אשמה הוא דוקא דוגמה לכך שהמלצות המשטרה חשובות מאד, ושאי אפשר לנהל משפט אם המשטרה איננה מוצאת ראיות לאשמה, ולהיפך: כאשר המשטרה מוצאת ראיות לאשמת הנחקר, שזה ככל הנראה המקרה של נתניהו, יש סיכוי טוב שיוחלט להעמיד את הנחקר לדין, מה שנתניהו מקוה שלא יקרה במקרה שלו, לא מפני שאיננו אשם, אלא מפני שבהחזיקו בתפקיד הרם ורב העוצמה של ראש ממשלה, הוא מקוה להטיל אימה על הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, כדי שיסגרו את התיק שלו בטענה שמעשיו אינם עוברים את הרף הפלילי, לא מפני שיחשבו כך אלא מפני שיפחדו מאימת זרועו של ראש הממשלה, שיש לו די כוח להתנקם בשוטרים ובפרקליטים. בדיוק מהסיבה הזו היה ראוי שראש הממשלה יתפטר, כדי שלא ישתמש במעמדו כדי להטיל אימה על החוקרים והפרקליטים והיועץ המשפטי לממשלה, ובדיוק מהסיבה הזו נתניהו נאחז בתפקידו ובמעמדו הרם כראש ממשלה, כדי להטיל אימה על רשויות החוק ולהקשות על העמדתו לדין פלילי. כל זה לגמרי גלוי לעין, אבל המוטו של משטר נתניהו הוא שאין בושה, ולכן אין גם צורך במראית עין של כיבוד שלטון החוק, שראשי ממשלה כמו מנחם בגין הבינו את חשיבותו, גם כאשר מעשי המערכת המשפטית לא היו נוחים להם. עלייתו המאוחרת של מנחם בגין לשלטון חייבת לא מעט להחלטת היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק להעמיד את ראש הממשלה יצחק רבין לדין על החזקת חשבון דולרים בארצות הברית, דבר שהיה אז מנוגד לחוק ותחת שלטון הליכוד הפך לחוקי. יצחק רבין התפטר מתפקידו, דבר שנתניהו לא יעשה, כי אין לו בושה, במקום בושה יש לו שפע של כוחנות ותוקפנות כלפי רשויות החוק שממלאות את תפקידן, כראוי לרשויות חוק במדינה דמוקרטית.

אני אינני זקוקה להמלצות המשטרה כדי לדעת שנתניהו קיבל טובות הנאה אסורות, כי הוא בעצמו הרעים בקולו מעל דוכן הכנסת: "מותר לקבל מתנות מחברים", למרות שאסור לאיש ציבור לקבל מתנות בכלל, למעט מתנות קטנות וקלות ערך כמו זר פרחים או בקבוק יין אחד, לא ארגזים של שמפניה בסכומים אדירים. ואני לגמרי מאמינה לעדות העובדת של ארנון מילצ'ן. שבני הזוג נתניהו ביקשו את המתנות היקרות, מפני שלמשל הבקשה של שרה נתניהו, שבנימין נתניהו חזר וביקש, לקנות לה צמיד תואם לשרשרת היקרה שכבר קיבלה במתנה ממילצ'ן, תואמת לגמרי לסיפור של רוני מאנה על הבקשה של שרה נתניהו שחברים שקנו לה תכשיט יקר ישלמו גם על תכשיט נוסף תואם, ואני מאמינה לרוני מאנה, כי העלבון שלו מיחסם המתנכר של בני הזוג נתניהו שהוא כה רצה בחברותם המפוקפקת ניכר לעין ומאד משכנע. ואני מאמינה גם לארנון מילצ'ן ועובדיו, כי עו"ד יעקב ויינרוט שמייצג את בני הזוג נתניהו, שאל את אילנה דיין בראיון המדהים שהעניק לה בתכנית "עובדה", מה כל כך נורא אם מבקשים לקנות תכשיט נוסף כדי להשלים את הסט. למרות שעו"ד ויינרוט הוא עו"ד מצוין, השאלה הזאת לא היתה מוצלחת, כי היא אישרה את העובדה ששרה נתניהו אכן נהגה כך, וזה מאד נורא שמישהו שכבר קיבל במתנה תכשיט יקר, מבקש מנותני המתנה לקנות לו עוד תכשיט יקר על חשבונם "כדי להשלים את הסט". זה כמובן לגמרי בסדר שמישהו רוצה להשלים סט של תכשיטים או מתנות אחרות, אבל אז הוא צריך לפנות בעצמו לחנות ולשלם בעצמו מכיסו על המתנה הנוספת הזאת, כי לא מבקשים מנותן מתנה להגדיל לך את המתנה, וזה כבר חוק אוניברסאלי של נימוס בסיסי, שהפרתו איננה חוצה בהכרח את הרף הפלילי, אבל היא לגמרי חוצה את רף הנימוס וההגינות, שמצופה מכל אדם ובוודאי ממי שמתיימר להיות במשך תקופה כה ארוכה ראש ממשלה. יפה שראש הממשלה היחיד בישראל שעלה לשלטון בעקבות רצח יריבו נואם לנו על כך שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי. אבל יצחק רבין הוחלף פעם אחת מפני שהתפטר בגלל חשבון הדולרים בארצות-הברית, ופעם אחת מפני שנרצח, ובשום מקרה לא בגלל שהוחלף בקלפי, וזה מעולם לא הפריע לנתניהו לחשוב ששלטונו לגמרי לגיטימי. זה כן הפריע לאנשים שתמכו ביצחק רבין, וזה מפריע להם עד היום, ולכן הטענות של נתניהו שהיחס השלילי כלפיו איננו הוגן הן היתממות והתחסדות. מעבר לכך, בבריטניה, ששימשה תמיד כדגם מנחה לדפוסי השלטון שעוצבו במדינת ישראל, ראשי ממשלה מתפטרים ומוחלפים לעתים ללא בחירות: מרגרט תאצ'ר התפטרה כשאיבדה את תמיכת מפלגתה, טוני בלייר התפטר מבלי שנדרש לעשות כן לאחר כהונה ארוכה ומשחש שעקב המלחמה בעיראק איבד את תמיכת הציבור הבריטי שהיתה בסיס כוחו, ודיוויד קמרון, זמן לא רב לאחר הצלחה גדולה בבחירות שבהן זכה ברוב מוחלט של חברי הפרלמנט, התפטר עקב כשלונו במשאל העם המיותר והמטופש על עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי. גם הוא עשה זאת מבלי שאיש תבע ממנו להתפטר, רק משום שחש שאין זה ראוי שימשיך בתפקידו לאחר מפלה רבת משמעות שכזו. נתניהו מתגאה בהישגיה ובאופיה המערבי המתקדם של מדינת ישראל, אבל בהתנהגותו וברמיסתו את שלטון החוק ואת רשויות החוק, הוא מקרב את ישראל יותר מכל למדינות כתורכיה של ארדואן, שלאחר שהוא ומקורביו נאשמו בשחיתות, הוא השליך לכלא את אנשי החוק והעיתונאים. בהתנהגותו חסרת הבושה והמעצורים יוצר נתניהו מצב שאיננו מותיר בידי המשטרה והפרקליטות כל ברירה: לו היה מבקש את סליחת הציבור ומתפטר, אפשר היה לומר מודה ועוזב ירוחם, ולהניח לו לנפשו, ואפילו לכבד אותו. אבל התנהגותו התוקפנית והחצופה איננה מותירה ברירה אלא להעמיד אותו לדין על העבירות שעבר ושלמעשה כבר הודה בהן. כל החלטה אחרת תהווה פגיעה קשה לא רק בשלטון החוק ובשיוויון בפני החוק, אלא תעכיר את דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל.