ההוגות הפמיניסטיות כבר חזרו והעירו על הקושי המיוחד במאבקן של נשים
על זכויותיהן: בשונה מקבוצות מופלות אחרות, לנשים יש קשרי משפחה ואהבה עם מדכאיהן,
שהינם נשים וגברים כאחת, וזה מצב שבו קשה במיוחד להיאבק על זכויות, כאשר יריביך הם
לא פעם חבריך ובני משפחתך. ובכל זאת, מעיתונאית ותיקה כמו נרי ליבנה, שבעצמה
מתמודדת עם תביעת השתקה של גבר שניצל את מעמדו לפגוע בנשים ונאלץ, באיחור רב, לשלם
על כך, היה אפשר לצפות ליתר זהירות, כשכתבה על ידידה הסופר, שלדבריה שלא בצדק מורשה
לשבת רק מחוץ לבית קפה מסוים בתל-אביב, בגלל שהמלצרית טוענת, לגירסת הסופר שליבנה
מקבלת כעובדה, שהאיש מטריד אותה ויוצר עבורה אווירה בלתי נסבלת, וליבנה מאמינה
לסופר, מבלי שטרחה לדבר עם המלצרית.
כמי שמאד מחבבת את כתיבתה של נרי ליבנה וגם מזדהה איתה לא פעם, שכן
הננו בערך בנות אותו גיל, אמהות לילדים (בוגרים) בני בערך אותו גיל, וסבתות לנכד
רך, ושתינו גדלנו בחיפה המאד אדומה ומאד פוריטאנית באותם ימים רחוקים שככל הזקנים
אני נהנית להיזכר בהם, הרגשתי מוזר מאד למקרא הטור שלה על הסופר המסכן שהורחק אל
מחוץ לבית הקפה. ראשית, היה ברור שבטור הובאה רק נקודת המבט של הסופר וחבריו, ולא
ניתן פתחון פה לשום צד אחר בסיפור, לא המלצרית ולא בעלי בית הקפה, ושנית, לא
יכולתי שלא לשאול את עצמי, איזה אדם שנגרם לו כזה עוול ממשיך לבוא לאותו בית קפה
שמנסה להרחיקו ואף שולח את חבריו להתחנן בעבורו, במקום לעשות את הדבר המובן מאליו
וללכת לבית קפה אחר, שבו ירגיש רצוי יותר. הרי לא חסרים בתי קפה בתל-אביב ואין שום
חובה לדבוק בבית קפה שפוגע בך שלא בצדק. דוקא ההתעקשות הזאת לבוא דוקא לבית הקפה
הזה, וגרוע מכך, מה שנראה כניסיון לא מוסוה לנצל מעמד וקשרים כדי לפגוע במלצרית,
שהיא צעירה מכדי שיהיו לה חברים בעיתונות שיכפישו בשמה את מי שאיננו רצוי לה, מבלי
לשאול כלל את פיה, גרם לי לחשוד מאד בגירסה שהובא בטור. ואכן, לא התפלאתי כלל
לקרוא את תגובתה של המלצרית, שאישרה את חשדותי: מדובר בלקוח שאיננו חלילה צובט בישבן
או מציע הצעות מגונות מפורשות, אבל מציק בדרך שמתחזה ללגיטימית, כמו לשאול את
המלצרית הצעירה ממנו בשנים רבות, שברור שהיא מאד מובכת מהשאלה, האם חברו סקסי
לדעתה, ולהציק בלי הרף בשאלות מתחכמות כאלה. לשאול אדם שנותן לך שירות מה סקסי
לדעתו או אם דבר מסוים או התנהגות מסוימת הם סקסיים לדעתו, זו בהחלט הטרדה מינית,
גם אם נרי ליבנה איננה מבינה זאת למרבה הצער. השאלה מה סקסי בעיניך, או במלים
אחרות, מה מגרה אותך מבחינה מינית, היא שאלה אינטימית, שאין לה מקום ביחסי לקוח
ונותן שירות, וזה ממש לא מצחיק.
כן, להטרדה יש אינספור פנים, וכל הצקה שאיננה נפסקת יכולה להפוך לגורם
מטריד ביותר, גם אם לכשעצמה היא תמימה ביותר, וגם אם אין בה שום איזכור מיני. אני
למשל הפסקתי לקנות אצל ירקן מסוים בשוק שנהגתי לקנות אצלו בעבר, והסיפור הוא כזה:
הוא שאל אותי פעם אם אני רוצה לקנות חצילים, ועניתי לו שאני אלרגית לחצילים, מה
שנכון לצערי. זה הצחיק אותו בלי גבול, ומאז בכל פעם שהגעתי לקנות אצלו, שאל אותי
כשהוא מצחקק: רוצה חצילים? הרופא לא מרשה? תחילה עניתי בפשטות לא, מה שגרם לו
לגעות בצחוק פרוע, ואחר כך ניסיתי פשוט להתעלם מהשאלה, אבל הוא לא הירפה ממני,
ובכל פעם שהגעתי אליו פתח: רוצה חצילים? גברת, רוצה חצילים? חה חה חה, רוצה חצילים?
זה אולי נשמע תמים להפליא, אבל לי הלעג הזה היה מאד לא נעים, ועוד כשהוא בא מצד
בחור שיכול פחות או יותר להיות נכדי, אז הפסקתי לקנות אצלו, ולמרות שלא היה בכך
שום עניין מיני, היה לי ברור שלא היה מעז ללעוג לי כך אילו הייתי גבר. הרבה
מהדברים שהופכים את חייהן של נשים לבלתי נעימים נראים תמימים להפליא, ובכל זאת
אינם תמימים באמת, אלא משקפים את מעמדן הנחות של נשים, ואת החוצפה שאנשים מרשים
לעצמם כלפיהן רק מפני שהן נשים.
למשל הצעקה הזו שמופנית כלפי תדיר כשאני מטיילת עם הכלב שלי ברחוב,
תמיד מצד גברים שהולכים ברחוב או מוציאים את ראשם מחלון המכונית, ואם להיות כנה
לגמרי, תמיד במבטא מזרחי: מוכרת? מוכרת? ואל תגידו לי שמישהו חושב ברצינות שאשה
שמטיילת עם כלבה מציעה אותו למכירה. לי נראה שמדובר במשהו אחר לגמרי, ושלא בכדי
השאלה מתמצה במלה היחידה הזו: מוכרת? לדעתי זו צורה מתחכמת לרמוז לדברים אחרים
שאשה יכולה למכור לגברים, מבלי לשאת באחריות להתבטאות פוגענית מפורשת יותר. כן,
אני אשה זקנה ומסורתית שלבושה בבגדים כהים וארוכים, וכמו שאיש איננו חושב שאני
מוכרת את כלבי, איש איננו חושב שאני מוכרת משהו אחר, אבל גברים מסוימים אוהבים
להזכיר בדרך זו לאשה שמסתובבת לבדה ברחוב, ועוד עם כלב גדול, מה מעמדם ומה מעמדה,
כדי שלא תחשוב חלילה שמותר לה פשוט להסתובב לבדה ברחוב, ממש כמו לגברים. אינני
יודעת מה היו פוסקים בתי המשפט אילו נדרשו לחוות את דעתם בשאלה האם מותר לגבר
להוציא את ראשו מחלון המכונית ולצעוק אחרי אשה שמטיילת עם כלב: מוכרת? הנאשם היה
טוען בוודאי שהוא רק התלהב מהכלב היפה, וסתם נטפלים אליו, אבל כל אשה שצועקים
אחריה ברחוב יודעת: זאת הטרדה, וזה אכן מאד מאד מטריד, וגם מבזה ומשפיל, והופך את
היציאה לרחוב לחוויה בלתי נעימה. כן, יש הטרדות הרבה יותר קשות והרבה יותר
מאיימות, וגם כאלה חוויתי לא מעט, אבל אני מביאה בכוונה דווקא את הדוגמאות הכביכול
קלות-ערך האלה, שבכל זאת גרמו וגורמות לי עוגמת נפש ומשפיעות על הרגשתי ועל חיי,
כי כמו שכתבה יפה המלצרית המוטרדת בתגובתה, הטרדה איננה רק כאשר נוגעים באיבר
אינטימי או מציעים הצעה מינית מפורשת. גם הצקות מילוליות מיתממות מהסוג שתיארתי, כביכול
"רק שאלתי שאלה", הופכות את חייה ואת עבודתה של אשה לבלתי נסבלים,
וההיתממות לגבי טיבן המטריד והמבזה של התנהגויות כאלה, ולפגיעה שהן גורמות, היא
עוול נוסף שנגרם לנשים.