בעקבות תכנית טראמפ

השבוע נאלצתי לחשוב שהשמאל, שיש לו בעיה להבין הרבה דברים על החברה הישראלית, גם איננו מבין את המתנחלים, למרות שהוא חוקר אותם בהתמדה. זהבה גלאון למשל כתבה שתכנית טראמפ היא ניצחון למתנחלים, והרבה פרשנים אמרו שהמחאה של המתנחלים נגד התכנית היא תעלול שנועד לעזור לנתניהו, ושבעצם המתנחלים מאד מרוצים מהתכנית. אני דוקא האמנתי למתנחלים שתכנית טראמפ גרועה עבורם ומפחידה אותם, למשל דניאלה וייס, שקיבלה כמעט חצי שעה ברשת ב' בצהרי יום ד' כדי לפרוש את משנתה, הסבירה את עמדתה בהיגיון רב: מדוע אנחנו צריכים הכרה רשמית בהיותנו חלק ממדינת ישראל, היא שאלה בצדק, האם איננו משלמים מסים ומשרתים בצבא כמו כולם? היא לא אמרה, כי אין צורך לומר, שמדינת ישראל מתייחסת אליהם ממילא כאילו חיו בשטחה הריבוני: צבא הגנה לישראל מגן על המתנחלים כאילו חיו בתחומי הקו הירוק ואף טוב יותר. באיזו עיר או באיזה יישוב בתחומי הקו הירוק מוצבות יחידות צבאיות? אפילו בעוטף עזה, האיזור המותקף והמוכה ביותר במדינת ישראל בעשור האחרון, נלחמים על הזכות לקבל הגנה כמו זו שמקבלים המתנחלים כמובן מאליו. וחוץ מהגנה מקבלים המתנחלים כמובן גם חשמל ומים ממדינת ישראל, וקרקע שנגזלה מהפלשתינים בדרכי מירמה, ומוסדות חינוך שמממן משרד החינוך של מדינת ישראל ותקציבים וסיוע בכל תחומי החיים, וכל זה קורה באין חוקר ובודק כמה תקציבים באמת מועברים למתנחלים וכיצד פועלת מכונת הסיפוח המשומנת הזו, כבר למעלה מיובל שנים. מה נוח יותר למתנחלים מאשר להמשיך הלאה בסיפוח למעשה, שבניגוד לסיפוח להלכה שמציעה התכנית אין לו בכלל גבולות ומגבלות, והוא איננו מעניק לפלשתינים שום פיצוי על הקרקע שנגזלת מהם, ושום סיכוי לקבל חזרה את הגזל? עדיף להם שידברו עליהם מה שפחות, שיעסקו בהם מה שפחות, ושימשיכו להעביר להם תקציבים שתושבי קריית שמונה או שדרות יכולים רק לחלום עליהם.

וגם את הפלשתינים איש בישראל איננו מבין. מדקלמים בהתלהבות את אמירתו המטופשת של אבא אבן שהפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות. אבל לפלשתינים יש שיקולים משלהם, והכרה במדינה מפוצלת ומצומקת שתינתן להם כמעשה חסד ולא בזכות איננה מלהיבה אותם, והיהודים מלאי פליאה: הרי אנחנו הסכמנו לתכנית החלוקה, והיינו מאושרים במדינת ישראל הקטנה בתחומי הקו הירוק, וכיצד זה הפלשתינים אינם מתלהבים כמונו מכך שמציעים להם מדינה, ולו גם מצומקת ומבותרת בדומה לזו שהוצעה להם בזמנו בתכנית החלוקה? אבל מצבם של הפלשתינים שונה לגמרי מזה של היהודים בטרם היתה להם מדינה: הפלשתינים הם עם שרובו יושב על אדמתו ומיעוטו גולה, והגולים יושבים ברובם בארצות השכנות, במדינות ערביות, ולכן פחות חשובה להם מדינה רשמית. היהודים היו חייבים מדינה כדי שיוכלו בכלל להעלות אליה את בני עמם. הפלשתינים כבר פה, ומה שחשוב להם הוא שיפסיקו לגזול מהם אדמה ולא שיכירו רשמית במעמדם. גם אם לא תהיה להם מדינה הם ימשיכו לשבת על אדמתם ולהילחם עליה. וממילא יש להם כעת שלטון משלהם בטריטוריה שאמנם נתונה לשליטת צה"ל, אבל מרבית היהודים מעדיפים להדיר את רגליהם ממנה. הם יישארו בארצם וימתינו לימים יותר טובים.

תכנית טראמפ היא תכנית שנבראה בראשם של יהודים אמריקאים דתיים ורפובליקאים והיא תואמת את צרכיהם שלהם: כמי שאינם חיים בישראל אלא בארצות-הברית, וזקוקים לישראל כדי לבטא את המרכיב הלאומי היהודי באישיותם, הם זקוקים לירושלים השלמה, למיתוס של קבר יוסף בשכם – עיר שעברה התנ"כי קשור בעיקר ברצח תושביה בידי שמעון ולוי ולא בערכי יהדות כלשהם, וכמובן גם לקבר רחל בבית לחם שיהדות אמריקה מילאה תפקיד מכריע בניכוסו מחדש למסורת היהודית: אולי דוקא בגלל תפקידה המרכזי של העיר במסורת הנוצרית: כמו שיהודי ארצות הברית מדליקים חנוכיות ענק כנגד עצי חג המולד המוארים, זקוקה יהדות אמריקה לקבר רחל כנגד כנסיית המולד. לעומת זאת אין ליהדות אמריקה הרבה קשר לנגב, שמילא תפקיד מרכזי דוקא במיתוס הציוני שנרקם בישראל: מיתוס הפרחת השממה, שנקשר בהכרח גם במלחמות ישראל-מצרים ובמאבק הנמשך על שדות החיטה בנגב כנגד בלוני התבערה של החמאס. הרעיון למסור את חבל חלוצה לפלשתינים, שיוצר לישראל גם בעיה ביטחונית נוספת למול מציאות אחיזתו של דאע"ש בסיני, בלתי נתפס גם בעיני השמאלניות. אני מעדיפה להשאיר בריבונות פלשתינית את קבר יוסף וקבר רחל ומערת המכפלה – אינני תיירת אמריקאית, נולדתי וגדלתי בחיפה וחייתי בירושלים, קטפתי אפרסקים בשדה-בוקר בשירות הלאומי, התנ"ך איננו בשבילי מדריך לפולחן קברים אלא מורשת תרבותית ומוסרית, ובניגוד לדניאלה וייס בשורש אמונתי עומדים עשרת הדיברות ולא הברית בין הבתרים, ומעל הכל לא תרצח, לא תגנוב ולא תחמוד, ולכן שמעון ולוי אינם המופת עבורי  כפי שהינם מופת למתנחלים, אלא יעקב אבינו, ליתר דיוק שלושת אבותינו, שבטחו בדרכי שלום עם עמי הארץ ולא בהבטחה לרשת את הארץ שהותירו בכתובים.

בסוף דבריה אמרה דניאלה וייס בלהט שהשמאל תפר תיקים לנתניהו כדי לסלקו מהשלטון. אולי גם בכך היא מאמינה בלב שלם, ומכל מקום היא בוודאי מאמינה שכך צריך לומר כדי לעזור לנתניהו להישאר בשלטון, כי למרות שתכנית טראמפ נרקמה ככל הנראה עבורו ועל דעתו, דניאלה וייס מאמינה שבשלטון נתניהו ימשיכו המתנחלים לעשות ככל העולה על רוחם, ואפילו המגבלות הצנועות שמנסה תכנית טראמפ להטיל עליהם לעולם לא תצאנה אל הפועל. בעניין הזה אני נוטה להסכים איתה. תכנית טראמפ היא ביצה שלא נולדה ואפילו אפרוח לא ייצא ממנה. אבל את נתניהו צריך לסלק בכל מחיר כדי להפסיק את זרימתו של רעל שנאת הערבים והשמאל ששוטף אותנו כבר כל כך הרבה שנים, וגם את טראמפ צריך לסלק, כדי להשיב לארצות הברית שלטון שאיננו תומך במתנחלים ובה בעת נוהג בסלחנות כלפי קבוצות גזעניות ונאציות שמכוונות את נשקן ליהודי ארצות הברית. שנת 2020 עשויה אכן להיות שנת המפנה שתפטור אותנו מנתניהו וטראמפ ומרעל השנאה שהם מפיצים. על כך צריך להילחם ולכך צריך לשאוף.