מלאך

 

לבתי ניצן ליום הולדתה

אִמָּא הֵבִיאָה לְדִין כּוֹס חָלָב

שֶׁדִּין עַל הַשָּׁטִיחַ שָׁפַךְ

אָז אִמָּא אָמְרָה לוֹ: אַתָּה שׁוֹבָב!

וְהוּא אָמַר: לֹא, אֲנִי מַלְאָךְ.

 

הֶחָתוּל עַל הַסַּפָּה יָשַׁב

וְדִין בִּזְּנָבוֹ מָשַׁךְ

וְאִמָּא אָמְרָה לוֹ: אַתָּה שׁוֹבָב!

וְדִין אָמַר: לֹא, אֲנִי מַלְאָךְ.

 

דִּין טִפֵּס לְאַבָּא עַל הַגַּב

כְּשֶׁאַבָּא נִרְדַּם, עָיֵף כָּל כָּךְ

וְאִמָּא אָמְרָה לוֹ: אַתָּה שׁוֹבָב!

וְדִין אָמַר: לֹא, אֲנִי מַלְאָךְ.

 

לְפֶתַע גֶּרֶב יָרֹק-צְהַבְהַב

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה צָנַַח

וְאִמָּא אָמְרָה: דִּין, אַתָּה שׁוֹבָב!

וְדִין אָמַר: לֹא, אֲנִי מַלְאָךְ.

 

דִּין חִבֵּק אֶת הָאַרְנָב

וְסוֹפְסוֹף לִישׁוֹן הָלַךְ.

הַהוֹרִים מִסְתַּכְּלִים עָלָיו:

כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן הוּא בֶּאֱמֶת מַלְאָךְ.