לאומנות אלימה כמופע של גבריות רעילה

 

איתמר בן-גביר חנה במקום אסור. הוא ידע מן הסתם שהוא חונה במקום אסור עוד לפני שהמאבטחים הערבים אמרו לו שהוא חונה במקום אסור ושיזיז את הרכב שלו למקום מותר לחניה. אבל איתמר בן-גביר הוא גבר-גבר וגבר-גבר לדעת איתמר בן-גביר עושה מה שמתחשק לו כי הוא לא אשה ולא הומו שיגידו לו מה לעשות, ובטח ובטח שערבים לא יגידו לו מה לעשות. איתמר בן-גביר מבחינת עצמו הוא נזר הבריאה וכגבר יהודי הוא עומד בראש הסולם, והוא עושה מה שהוא רוצה וגם אומר לאחרים מה לעשות. הוא לא עושה מה שאומרים לו לעשות, וכשמאבטח או סדרן ערבי אומר לו לא לחנות במקום אסור, הוא לא רואה מול העיניים עובד בחניון ששומר על הנהלים. הוא רואה ערבי מאיים על עליונותו, כי לדעתו הוא זה שצריך להגיד לערבים מה לעשות ולא להיפך, ולכן ערבי שאומר לאיתמר בן-גביר להזיז את הרכב ממקום אסור לחניה הוא איום על הגבריות של איתמר בן-גביר. הגבריות של איתמר בן-גביר מבוססת על כך שאך אחד לא יגיד לו מה לעשות, גם אם העבודה של אותו אחד היא להגיד לו לא לחנות במקום אסור. היחסים בין איתמר בן-גביר לסביבה אינם מבוססים על כך שהוא ממלא תפקיד מסוים ואנשים אחרים ממלאים תפקידים אחרים. אצל איתמר בן-גביר אין תפקידים, יש רק מהויות, והמהות קובעת. להיות יהודי זו מהות, ולהיות גבר זו מהות. כמובן שגם להיות ערבי זו מהות, ולכן מבחינת איתמר בן-גביר ערבי לא יכול למלא תפקיד. ערבי יכול רק להיות ערבי, ולהיות ערבי לדעת איתמר בן-גביר זה להיות נחות ממי שהוא יהודי, ולכן לא יכול מבחינתו להיות מצב שערבי יאמר לו להזיז את הרכב ממקום אסור לחניה. המציאות של בעל תפקיד ממלא תפקיד לא קיימת לגביו. המציאות היחידה שקיימת לגביו היא שערבי שלדעתו נחות ממנו אמר לו מה לעשות, וזה מבחינת איתמר בן-גביר איום חמור על הגבריות שלו ולכן הוא הוציא אקדח ונפנף בו מול הערבי שאמר לו מה לעשות וצעק עליו שהוא לא יאיים עליו והוא מבחינתו צדק. כי המאבטח הערבי לא איים עליו אלא על הגבריות שלו שמבוססת על כך שהוא אומר לערבים מה לעשות ולא להיפך.

הגבריות של איתמר בן-גביר לא מתמצה כמובן בלומר לערבים מה לעשות ולא לציית למה שהם אומרים. גם להרוג ערבים זה חלק ממושג הגבריות של איתמר בן-גביר. לכן הוא וחבריו חשבו שאלאור אזריה הוא גבר-גבר, וכשהתנהל דיון בעניינו בביתך המשפט הם באו לשם ושרו בקולי קולות: "מדינה של קוקסינלים", ו"מי שלא יורה הוא קוקסינל", כי לירות בערבי זו מבחינתם גבריות ומי שלא יורה הוא הומו, לא סתם הומו, הומו זונה, כי לזיין זה גברי ומי שמזיינים אותו הוא לא גבר, וזה פוגע בגבריות של כל הגברים, לכן איתמר בן-גביר וחבריו ברוך מרזל ובנצי גופשטיין תמיד הפגינו נגד מצעד הגאווה, כי הקיום ההומוסקסואלי מבחינתם פוגע בגבריות שמורכבת מלאיים על ערבים ולהרוג ערבים ולזיין נשים. איתמר בן-גביר גם נכח בחתונת הדמים שבה רקדו עם תמונות של התינוק עלי דוואבשה שנשרף למוות מבקבוק תבערה שהשליכו לביתו בכפר דומא כשנם את שנתו עם הוריו ואחיו. עלי והוריו נשרפו למוות. אחיו נפצע קשה וניצל בקושי. איתמר בן-גביר וחבריו התגאו בפשע בדומא, כי לדידם מי שרוצח משפחה ערבית בשנתה הוא גבר-גבר, ולא קוקסינל או סתם הומו ובטח לא אשה. איתמר בן-דביר התחיל את הקריירה שלו בהפגנות נגד הנשים בשחור. הוא צעק עליהן וקילל אותן, וכבר אז היה ברור שהוא גבר-גבר והן כמובן נשים, כאלה שלא אמורות להגיד לאנשים מה לעשות אלא לציית למה שאיתמר בן-גביר אומר להן.

מכיוון ששפת האלימות הגברית היא שפה אוניברסלית המאבטחים הערבים מיד הבינו שהמופע של איתמר בן-גביר שצעק עליהם ואיים עליהם באקדח הוא מאבק על מי הכי גבר-גבר, והם ענו לו באותה שפה: "תבוא בלי נשק ונזיין אותך". לזיין זה מה שגברים-גברים עושים. הם הבינו מיד שאין כאן עניין של אי ציות להוראה של בעל תפקיד ששומר על הסדר, אלא יש כאן מאבק על הגבריות, אבל מכיוון ששפת האלימות הגברית היא שפה אוניברסלית, הם ביקשו צדק אוניברסלי, כלומר שהמאבק יתקיים בהגינות, כי אדם חמוש מול אנשים בלתי חמושים זה לא כוחות. אבל איתמר בן-גביר שדובר את שפת האלימות הגברית האוניברסלית איננו דובר את שפת הצדק האוניברסלי, ולדידו זה לגמרי בסדר ונכון שיהודי חמוש יירה בערבי לא חמוש, שהרי לדידו גם ברוך גולדשיין שירה במתפללים מוסלמים בלתי חמושים הוא גיבור, ואפילו מי שרצח תינוק ערבי בשנתו הוא גיבור, ולכן פה הסתיימה ההבנה של איתמר בן-גביר וגם של המאבטחים הערבים. הם הבינו נכון שהוא נאבק באיום על הגבריות שלו, אבל הם לא הבינו שמבחינתו לא צריך להיות צדק שמתבטא בשיוויון כוחות. מבחינת איתמר בן-גביר בהחלט צודק לאיים בנשק על ערבי לא חמוש וגם להרוג אותו מפני שהוא ערבי שאמר ליהודי מה לעשות זה מבחינתו לגמרי צודק.

וכפי שאסור לתת נשק לבעלים שמושג הגבריות שלהם מבוסס על תפיסת עצמם כזכאים לרצוח נשים בלתי חמושות, אסור לתת לאיתמר בן-גביר נשק.