יש לך מבטא

לפעמים אני לא יודעת למה מה שמרגיז המון אנשים בכלל לא מרגיז אותי, ודוקא מרגיז אותי משהו שאיש איננו מתייחס אליו. למשל בכלל לא אכפת לי שאביגדור ליברמן אמר וייברס. וייבר זה פשוט נשים ואין לזה שום משמעות שלילית אלא אם כן מישהו מתייחס לנשים בצורה שלילית שזה כנראה המקרה עם אביגדור ליברמן וזה לא אכפת לי, כי לא אכפת לי בכלל מה אביגדור ליברמן חושב ואומר. אכפת לי רק שמינו אותו לשר-החוץ של מדינת ישראל והוא גרם לדעתי הרבה נזק ואני שמחה שהוא התפטר, גם אם לא מהסיבות הנכונות, ואני מקוה שהוא לא יחזור יותר לתפקיד הזה. כשהוא כבר לא שר-החוץ של מדינת ישראל ממש לא אכפת לי מה הוא אומר. לעומת זה יש דברים אחרים שאומרים אנשים שאני לא מכירה בכלל ונורא מרגיזים אותי בלי שאני יודעת להסביר למה. אחד הדברים שבכלל מרגיז אותי הוא קדימונים שתוקעים בחדשות, ואני תמיד רואה חדשות אז אני נאלצת גם לסבול קדימונים שאצלי פועלים יותר בתור מרחיקונים. בדרך כלל אלה של התכניות הניצפות ביותר הם אלה שהכי מרחיקים אותי ואז אני מחליטה במודע לא לצפות בהן, למרות שגם קודם לא ממש התכוונתי לצפות בהן, ועדיין לרוב אלה לא דברים שאני טורחת להתייחס אליהם מעבר לכך. אבל עכשיו יש קדימון לתכנית של אייל גולן שבכל פעם מרתיח אותי מחדש, כשאיש שאינני מכירה אומר: "אחרי עשרים שנה בארץ את עוד שרה במבטא תורכי?" ואז רואים את אייל גולן עם פרצוף של ראש הרכב שופטים במשפט רצח המוני ומבט של איינשטיין כשהוא המציא את תורת היחסות אומר משהו כמו: "לא מתאים לי", ואני חושבת שהנחיית תכנית טלויזיה מצליחה כנראה באמת יכולה להוריד בן-אדם מהפסים. אבל זאת סתם הערת אגב, לא הייתי מטריחה אתכם בשביל גינוני המלכות של אייל גולן שכזמר אני דוקא מעריכה. הרגיזה אותי האמירה הזאת של אחד מהשופטים "את עוד שרה במבטא תורכי?" שאני לא יודעת למה התכוון מי שכלל אותה בקדימון. מה זה אמור לעשות? להצחיק? להרשים? אני פשוט לא מבינה. איך אפשר שבתכנית זמר שאמורה לעשות צדק עם הזמר המזרחי שפעם נחשב למוסיקה של התחנה המרכזית ותו לא ויש מקום לתקן את זה – חשבתי ככה כשעברתי לפני שנים רבות בתחנה המרכזית בתל-אביב ושמעתי את קולה האלמותי של זהבה בן שרה את "טיפת מזל" – אז איך אפשר שבתכנית כזאת נטפלים למבטא של בן אדם שהוא במקרה אחד המבטאים המזרחיים? לא שיש הצדקה להיטפל למישהו או להפלות אותו בגלל מבטא רוסי או רומני. אנחנו חיים בארץ של שני עמים וקיבוץ גלויות ובעולם גלובלי שאנשים נודדים בו מארץ לארץ כדי להתפרנס ויש בארצנו אנשים מהרבה מוצאים ולפיכך גם הרבה מבטאים, ומבטא מתגבש בד בבד עם לימוד שפת-האם ואיננו ניתן כמעט לשינוי. מבטא הוא משהו שאדם מקבל באשר הוא נולד וגדל בבית הוריו ובארץ-הולדתו ובכל עת שהוא פותח את פיו המבטא מאפיין ומסגיר אותו מרצונו או שלא מרצונו. להציק לאדם בגלל מאפיין אישי שאיננו ניתן לשינוי זה דבר בלתי נסבל, וזה מסר שאסור להשלים איתו בארץ כמו שלנו, שבה אנשים סובלים מספיק בגלל מוצאם שלפעמים המבטא מסגיר אותו יותר מהמראה החיצוני. ולכן לא ייתכן שבתכנית טלויזיה מצליחה ונצפית על ידי רבים יעירו למישהו על מבטא תורכי או כל מבטא אחר ויקרינו את זה בקדימון שוב ושוב שזה הופך לביזוי פומבי וכנראה לדעת מי שבחר את הקטע לקדימון זה אמור להצחיק ואותי זה ממש מכעיס. המבטא הוא מאפיין מובהק של הדיבור האנושי שמדברים עליו המון בפולקלור ופחות במחקר המדעי. למבטא יש תמיד הקשרים חברתיים, לאומיים, עדתיים, מעמדיים, מגזריים, מבטא יכול לדון אדם ליחס מזלזל ומתנשא, מקפח ומפלה, או ללעג ועלבון, מבטא הוא דבר שצריך לחנך אנשים בכל גיל להתייחס אליו כמאפיין של הפרט שמעיד על מוצאו אבל לא צריך להשפיע על כלום ולא צריך להיות נושא התייחסות, ומכיוון שטלויזיה היא גוף מחנך המונים, בין אם הדבר לרוחנו ובין אם לאו, אני לא רוצה לראות את הקדימון הזה יותר כשאני צופה בחדשות שמספיק מדכאות אותי גם כך. האדם, כפי שאמר כל כך יפה שאול טשרניחובסקי הוא תבנית נוף מולדתו, וכשהוא מגיע לישראל הוא מביא איתו משהו ממנה, קצת רוסיה או קצת אתיופיה או קצת ארצות-הברית או קצת תורכיה. זה הופך את המדינה שלנו לארץ מעניינת ומגוונת. ארצות-הגירה הן תמיד ארצות עשירות ומיוחדות יותר מארצות שאוכלוסייתן אחידה. מיגוון המבטאים הוא הביטוי לכך, ובשום הקשר אין הצדקה לשים אותו לגנאי.