את הרשימה הזו אינני יכולה לכתוב בלי לפגוע באנשים, כי אני כותבת אותה
כשמוטלות לפנינו שלוש גופות של אנשים צעירים מאד, שאיבדו את חייהם לפני שהספיקו
לחיות אותם בגלל שעבדו בעבודה שהיא אולי הכי נוראה בישראל – להיות מאבטח, וקוראים עלולים
לחשוב שאני מצדיקה את הרצח שלהם, שזו בוודאי איננה כוונתי, ולמרות החשש הזה החלטתי
לכתוב את הרשימה הזו ולפרסם אותה בגלל התחושה הקשה שחשתי כששמעתי את אנשי הר אדר,
שהם אנשים עשירים וחלקם גם מפורסמים, מספרים כמה נפלאים היו יחסיהם עם המחבל שרצח
הבוקר שלושה אנשים, איך – לפני שהוא ניקה להם את הבית – הם שתו איתו קפה ודיברו
אתו על המשפחה, איך הם – כך הם אמרו בטון נעלב – "פתחו לפניו את בתיהם"
כדי שיעשה אצלם ספונג'ה, בבתים היפים והמרווחים שלהם ביישוב הר אדר שהוא בעצם
התנחלות, אבל מין התנחלות כזאת, שמרוב שהתושבים שלה מצליחים ועשירים, נדמה להם שהם
לא התנחלות, ואפילו אנשים שמצביעים למר"ץ גרים שם, כאילו אין שום בעיה עם זה
שהם גרים בהתנחלות שבנויה על אדמות שנגזלו מהכפרים שסביבם, בית צוריק שמשם הגיע
המחבל ובידו וקטנה, שלפני כיבושם בידי ישראל התושבים שלהם היו - כמו רוב הפלשתינים
לפני שיד הציונות הגיעה אליהם – חקלאים שיושבים על אדמתם ועובדים את אדמתם,
ומוציאים ממנה לחם, בזיעת אפיהם אבל בכבוד. אבל כדי להקים את הר אדר הפקיעו להם
אדמות, ובתי שרון שהיא עורכת דין סיפרה לי שהפקיעו לכפר של המחבל בית-צוריק אדמות
גם כדי לסלול את כביש 443, שלמדינת ישראל היתה החוצפה לטעון שההפקעה היא לטובת
התושבים, למרות שהכביש היה אמור להיות סגור לתושבים הפלשתינים. בפועל זה מה
שהתנועה הציונית ומדינת ישראל עושות כבר מאה שנה: גוזלות אדמות מחקלאים פלשתינים
לטובת יהודים שפעם לפחות עיבדו את האדמות האלה, ועכשיו בעיקר משתמשים בהן כדי
להתעשר מנדל"ן ולחיות עליהן כמו מלכים, ולערבים שאדמתם ומקור לחמם נגזלו מהם
אין שום ברירה חוץ מלעבוד בתור פועלים שחורים אצל היהודים שגזלו את אדמותיהם
ומקור-לחמם. כל זה לא מצדיק רצח, אבל לבוא ולהתחסד איזה יחסים נפלאים היו לך עם
פועלים ערבים שפעם היו חקלאים עצמאיים שיושבים על אדמתם והיום נאלצים לעשות אצל
היהודים ספונג'ה או לעבוד אצלם בבניין ולבנות את הוילות המטופחות של יהודים עשירים
על האדמה שנגזלה מהם, ולהתפלא שהערבים האלה מלאים שנאה ומוכנים להרוג את היהודים
שגזלו את אדמתם ומקור-לחמם ובנו עליה בתי פאר ועכשיו "פותחים את בתיהם"
לפני הערבים שהם נישלו וגזלו כדי שיעשו אצלם ספונג'ה, שזה מה שנשאר להם לעשות בלית
ברירה כדי להביא הביתה לחם, ומתפלאים שבמקום לנשק להם בתחת רוצחים אותם, זאת
התחסדות בלתי נסבלת. אולי כשמדינת ישראל
נלחמה על חייה בסכנה קיומית ואיבדה במלחמת השיחרור 6000 איש מתוך אוכלוסיה יהודית
של 600 אלף איש בלבד, אפשר היה להתייחס במידה של סלחנות לגזל הזה. אבל איזו הצדקה
יש בשנת 2017 לגרש בדואים מאום-אל-חיראן כדי להקים שם ישוב יהודי שמהבדואים נמנע
לגור בו? ואיך אפשר להצדיק בימים אלה גזל אדמות בסכנין ובישובים ערביים נוספים
בגליל, וזה עוד לפני שהגענו בכלל לגדה המערבית, שבה ניצלה מדינת ישראל באופן מחפיר
ומזעזע סעיף בחוק הירדני כדי לגזול את אדמות המדינה הירדניות, ונישלה מאדמתם
אינספור פלשתינים כדי להקים התנחלויות והפכה אותם מחקלאים היושבים על אדמתם
ומתפרנסים מאדמתם לפועלים, שלא לומר עבדים, של המפעל הציוני, שלפחות בהר אדר האופי
הקולוניאלי הדוחה שלו איננו ניתן להסתרה. והאנשים האלה בהר אדר שכל כך משוכנעים
שהתפקיד של ערבים בחיים זה לעשות אצלם ספונג'ה או עבודות שחורות, בטוחים שאם הם
מציעים לערבי שעובד אצלם כוס קפה ולא צועקים עליו, זה נקרא דו-קיום, שלזה קרא
מישהו דו-קיום של סוס ורוכבו, ושהערבי הזה צריך להיות אסיר תודה להם שהם מרשים לו
לנקות להם את הבתים שניבנו על האדמה שפעם פירנסה את הערבים האלה אבל נגזלה מהם כדי
להקים את הבתים המפוארים של תושבי הר אדר שחושבים שהם הרבה יותר טובים מתושבי גוש
קטיף, אבל הם לא, הם רק יותר עשירים, וגם זה בעיקר מפני שהיה להם יותר מזל מלאנשים
אחרים, שזו הסיבה העיקרית בארצנו לעבודה טובה, לעושר ולחיים טובים – מזל וקהות-חושים.
אבל לא, אנשים שעושים אצל מישהו ספונג'ה לא בהכרח אוהבים אותו, גם אם הוא מציע להם
קפה וגם אם הוא לא גר בבית שנבנה על אדמותיהם הגזולות. לעבוד בעבודות קשות
ומשפילות אצל אנשים שלרגע לא חושבים שיש לך פחות מזל מלהם, אלא משוכנעים שהם נועדו
להעביד אותך ואתה נועדת לעבוד אצלם ולנשק להם בתחת, זו איננה סיטואציה שמעוררת
אהבה, ולמרבה הצער לא כולם מסוגלים לפרוק את זעמם ושנאתם בכתיבה.
