המסר מפיטסבורג והמסר מירושלים

אתמול מוקדם בבוקר הלכנו להצביע לעופר ברקוביץ', ולמרות שיש סיכוי טוב שבסיבוב השני יזכה משה ליאון, שהוא המועמד מטעמם של אריה דרעי ואביגדור ליברמן, שזה מאד מפחיד ששני אנשים כאלה ישלטו בעיריית ירושלים, בכל זאת אני מרוצה מתוצאות הסיבוב הראשון בירושלים ואני מקוה שבסיבוב השני אנשים שרוצים שינוי יצאו מהבית ולא יגידו דברים טיפשיים כמו ששמעתי מכמה אנשים, שממילא הכל נשאר אותו דבר  אז אין טעם להצביע. מי שרוצה לשנות חייב להצביע ולקוות לשינוי, כי שינויים לא קורים מעצמם אם לא מתגייסים בכל הלב להביא אותם, והבחירות המקומיות אתמול דוקא הראו שיש סיכויים טובים לשינוי, גם ברשויות גדולות כמו חיפה, וגם בעיר קטנה כמו קריית שמונה, שנורא משעממת את ראש הממשלה עם כל הבעיות המשעממות שלהם לגור בגבול מול החיזבאללה הכי רחוק שאפשר ממרכז הארץ ולנסוע שעות כדי לקבל טיפולים לסרטן, ועכשיו יש בכל הארץ, מקריית שמונה עד ירוחם, אנשים צעירים שמוכנים לתת את הנשמה בשביל לקדם את הישובים שלהם ולהעניק לתושבים שלהם חיים טובים יותר, ואני מאמינה שהם כן ישנו וכן יצליחו. בתוך כל הדברים המייאשים יש גם דברים טובים שקורים, ויש הרבה צעירים משכילים, גם יהודים וגם ערבים, שלומדים באוניברסיטה ולא מוכנים להשלים עם שחיתות והזנחה, ורוצים איכות חיים, ואני מאמינה בהם שהם יביאו לנו עתיד טוב יותר. מאד קל לשקוע ביאוש כי העולם כל כך רע, והטבח בבית הכנסת בפיטסבורג זיעזע אותי כמו הפיגועים בקפה מומנט שכבר לא קיים ובאוטובוס 19, שאלה פיגועים שקרו ליד הבית שלי, ואפילו שכבר עברו שנים כל הגוף שלי רועד כשאני נזכרת בהם, וכששמעתי על הטבח בפיטסבורג שמעולם לא הייתי בה ואינני מכירה בה איש, הרגשתי בדיוק אותו הדבר, כאילו זה קרה ליד הבית שלי וגם אני ומשפחתי הקטנה יכולנו להיפגע. אחר כך גם התברר לי שכל האנשים שנורו היו אנשים קשישים ושני אחים שנרצחו היו גם מבוגרים וגם אנשים פגועים, ואני לא יכולה להפסיק לראות את הרוצח הנאצי יורה בהם למוות ואי אפשר לברוח מהמחשבות והזיכרונות שהטבח הזה מעורר, ואני מתפללת שבעוד ימים ספורים, כשארצות הברית תלך לבחירות האמצע, שדונלד טראמפ ומפלגתו ייענשו על הרשעות שלהם, ועל דברי הבלע שלו בעוד הגוויות מוטלות לפנינו, שאילו היו אנשים חמושים הטבח היה נמנע, כי אפילו לרגע הוא לא מפסיק להיות השתדלן המסור ביותר של איגוד הרובאים הלאומי שרק רוצה למכור ולקנות עוד ועוד נשק שהורג אנשים. אני מאד פחדתי שטראמפ ייבחר לנשיא והבנתי שזה מאד עלול לקרות וזה באמת קרה, ואנשים מנוולים כמו בנימין נתניהו ונפתלי בנט חשבו שאם דונלד טראמפ נבחר אז הם יכולים להשתולל בגזענות וברשעות שלהם ותמיד יהיה להם גב בבית הלבן, אבל צריך להתפלל ולקוות שגם הכוח של טראמפ שמפיץ גזענות ורשעות בארצות הברית ובכל העולם ייחלש וייבלם, צריך לקוות ולהיאבק על זה גם אם צריך לכך זמן, ואסור להתייאש מהסיכוי לשנות, ואנשים כמו בנימין נתניהו ונפתלי בנט צריכים לדעת שהמסר מפיטסבורג הוא גם כלפיהם, שמתפלשים בגזענות ובשנאת זרים, ורוצים להתעלל בזרים, למנוע מהם טיפול רפואי ולגרש אותם, גם את אלה מביניהם שאין להם לאן לחזור ושעברו דברים קשים, ושבסופו של דבר כשמסיתים נגד זרים כמו שהם עושים וכמו שעושה כל הזמן ידידם הטוב דונלד טראמפ, הנאצים מרימים ראש והיהודים תמיד יהיו בין הראשונים שסובלים. כשאנחנו מדברים על העבר אנחנו מדברים גם על העתיד, והנאצים והפשיסטים מתחזקים היום גם באירופה וגם באמריקה, ויהודים צריכים להילחם בהם ולא להתחבק איתם כמו שנתניהו עושה ומחקה אותם בהסתה נגד אנשים כמו ג'ורג' שורוש שהוא בעל הון יהודי ועבור האנטישמים הוא ממלא את אותו תפקיד שרוטשילד מילא בעבר: עשיר יהודי שמשמש בשיח האנטישמי כגלגול של יהודה איש-קריות וכמושא לשנאה והתנכלות מצד אנטישמים, ונתניהו הוא גם מכחיש שואה וגם אנטישמי, ולמרות שהוא אוהב לספר כמה הוא אוהב היסטוריה ומתעניין בה, כל מה שהוא עושה ואומר זו אנטי-היסטוריה, כי אין לו שום עניין ושום הבנה באנטישמיות ובנאציזם, והוא לא יודע שום דבר על האידיאולוגיה הנאצית ואיך היא התפתחה והובילה לרעיון השמדת היהודים ולהוצאתו לפועל, שהוא ניסה להאשים בזה את הערבים, ובאופן כללי אין לו שום עניין באמת בכלל, והוא מוכן להמציא כל שקר מופרך ולקדם אותו כאמת כדי לשרת מבחינתו אינטרסים לגמרי אישיים. אבל האמת היא עקשנית ובסוף היא תנצח, גם בלבבות וגם בקלפיות, ואנשים אינם צריכים להתייאש אלא להיאבק ולהמשיך להיאבק, עד שיבואו ימים אחרים.