פשרה זה לא

 

בנימין נתניהו רצה שהתיקים נגדו ייסגרו, אז הוא מינה את רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה, וזה לא עזר. אלשיך העביר את התיקים לפרקליטות להגשת תביעה. ואז מינה נתניהו את מזכיר ממשלתו אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, בתקוה שהוא יסגור את התיקים נגדו, וזה לא עזר: מנדלבליט התעכב זמן רב, אבל בסופו של דבר החליט להגיש תביעה נגד נתניהו בשלושה תיקים בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. ואז נתניהו ניסה להטיל אימה על העדים נגדו, ואכן חלק מהם התפתלו על דוכן העדים וחזרו בהם מדברים שאמרו נגדו במשטרה, אבל המשפט נמשך. נתניהו ניסה גם להטיל אימה על השופטים במשפטו ולטעון שהם שמאלנים, והשופטים אכן ביקשו למחוק את סעיף השוחד ולהעביר את התיקים לגישור, אבל בינתיים קרתה לנתניהו תקלה שהוא לא הצליח להרכיב ממשלה ועלתה ממשלה אחרת שמינתה יועצת משפטית אמיצה ונחושה שסירבה לבטל את אישום השוחד, והמשפט שלו נמשך ואולי הוא לא יורשע בשוחד, אבל הוא עלול להיות מורשע במרמה והפרת אמונים. עכשיו נתניהו תולה את מבטחו בבית המשפט העליון, שאליו הוא מתכוון לערער במקרה שיורשע. עכשיו הוא רוצה למנות לבית המשפט העליון שופטים שיזכו אותו במקרה שהוא יורשע. לכן הוא ניסה להשתלט על הוועדה למינוי שופטים כדי למנות לבית המשפט העליון שופטים שלדעתו צפויים לזכות אותו בדין. הוא רוצה למנות את השופטים האלה מבין תומכיו הפוליטיים, מתוך מחשבה, שממש לא בטוח שהיא נכונה, ששופטים שאינם תומכים בו פוליטית ירשיעו אותו בכל מקרה, ושופטים שתומכים בו פוליטית יזכו אותו, בוודאי אם הוא ימנה אותם ואולי גם ינצל את מעמדו כדי לברר מראש מה הם צפויים לפסוק לגביו. כמובן הכי חשוב לנתניהו שנשיא בית המשפט העליון יהיה מחסידיו, כי נשיא בית המשפט העליון קובע את הרכב השופטים בתיקי העליון, וצפוי כמובן לקבוע את הרכב השופטים בתיקי הערעור של ראש הממשלה במקרה שיורשע בבית המשפט המחוזי, וכמו כן יש לנשיא בית המשפט העליון סמכויות רבות ושונות שעשויות להשפיע על משפטו של נתניהו במגוון צורות.

לצערו של נתניהו עד כה נבחרו נשיאי בית המשפט העליון בשיטת הסניוריטי, כלומר על פי הוותק בבית המשפט העליון, ועל פי נוהג זה, כאשר נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תפרוש בקרוב, אמור להתמנות במקומה המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, שאמור אף הוא לפרוש מכס המשפט בתוך פחות משנה, ולכן הציע שבמקומו יתמנה הבא אחריו בשיטת הסניוריטי, שהוא השופט יצחק עמית. השופט יצחק עמית קיבל כמה עתירות, כמובן צודקות, של פלשתינים נגד הממשלה, ולכן הוא מוגדר בקרב נתניהו וחסידיו כשמאלני שאיננו רצוי להם. נתניהו וחסידיו מעוניינים למנות כנשיא בית המשפט העליון את השופט יוסף אלרון, שנחשב בעיניהם ימני ואוהד לנתניהו, והם מאמינים, ואולי אף מצאו דרך לברר זאת מראש, שהשופט אלרון כנשיא בית המשפט העליון יסייע לנתניהו לזכות בערעור שיגיש לבית המשפט העליון במקרה שיורשע בבית המשפט המחוזי.

השופט יוסף אלרון אכן מתכוון להתמודד על תפקיד נשיא בית המשפט העליון נגד השופט יצחק עמית, ונתניהו ויריב לוין מעוניינים כמובן במינויו. למטרה זו הם ביקשו גם לבטל את שיטת הסניוריטי, וגם להשתלט על הוועדה למינוי שופטים ולמלא אותה במקורביהם כדי שיעזרו להם למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ולמנות במקומו את השופט יוסף אלרון שרצוי להם. בנוסף לכך הם רוצים למנות עוד שני שופטים נאמנים להם במקום השופטות אסתר חיות וענת ברון שעומדות לפרוש מבית המשפט, כדי שהשלישיה הזאת, יוסף אלרון כנשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים מחסידי נתניהו, שיחדיו ייצרו את הרכב השופטים הרצוי לנתניהו בערעורו הצפוי על הרשעתו הצפויה בבית המשפט המחוזי, וכמובן יישבו יחד בערעור כי יוסף אלרון יהיה נשיא בית המשפט העליון ולא יצחק עמית, ועל פי ציפיותיו של נתניהו יפעל לזיכויו.

התכנית הזאת שלמענה נתניהו ולוין הפכו את כל המדינה על הראש לא עלתה כל כך יפה. לפני כמה שבועות התראיין נתניהו כדרכו בארצות-הברית ואמר שהוא רק ישנה את הוועדה לבחירת שופטים ויסתפק בכך. בארצות הברית כמעט קנו את זה, עד שהגיעה התגובה מישראל, ששינוי הוועדה לבחירת שופטים הוא לב תכנית הזדון של נתניהו להשתלטות על מערכת המשפט. כך הניסיון לדבר דרך התקשורת האמריקאית על לבו של הנשיא ביידן, כדי שיזמין את נתניהו לבית הלבן, לא עלה יפה. גם תכנית הרחבת ההתנחלויות של בצלאל סמוטריץ' לא ממש עזרה. וכמו כן מתקרב הדיון בעתירות נגד אי כינוס הוועדה למינוי שופטים, נגד ביטול עילת הסבירות ונגד חוק הנבצרות, ונתניהו חושש שגם מה שכבר השיג לצורך שיפור מצבו המשפטי עלול להתבטל, וכעת הוא מנסה מתקפה חדשה, תחת הכותרת "פשרה", והודעה על ויתור על שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים תמורת "רק ויתור קטן" מהאופוזיציה, הגדלת הרוב המחייב למינוי שופטים בכל הערכאות לשבעה, שינוי שנועד, כן כן, למנוע מיצחק עמית לכהן כנשיא העליון ולסייע לבחירתו של יוסף אלרון כנשיא העליון, ולבחירת שני שופטים חסידי נתניהו במקום השופטות חיות וברון שעומדות לפרוש. בקיצור, מה שמוגדר כמתווה פשרה הוא בעצם ניסיון להשיג את אותה מטרה: למנוע מיצחק עמית להתמנות לנשיאות העליון ולמנות במקומו את יוסף אלרון ושני שופטים נוספים מחסידי נתניהו, כי סתם שופט ימני הגון זה לא מספיק טוב. הוא עוד עלול לפסוק על פי העובדות בתיק.

אינני יודעת מדוע מסייע הנשיא יצחק הרצוג לנתניהו במזימתו, שהיא בעצם השתלטות על בית המשפט העליון ומינוי מקורבים והכנת הקרקע לזיכוי של נתניהו בערעור לבית המשפט העליון במקרה שיורשע בבית המשפט המחוזי, כל זאת מבלי לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בתור פשרה כביכול. זוהי בסך הכל דרך אחרת להשיג את אותה מטרה: לשנות את הרכב בית המשפט העליון באופן שיסייע לנתניהו, כך שהוא בעצם ימנה את השופטים בבית המשפט העליון על פי נטייתם לזכות אותו מהרשעה. ארור יהיה כל מי שמסייע או מתכוון לסייע לנתניהו במזימה הזו. די לנו בכך שנשיא המדינה שנבחר בתמיכת נתניהו עושה הכל לסייע לו להשיג את מטרותיו. אוי לנו אם נשיא בית המשפט העליון יהיה אדם שחייב טובה לנתניהו על בחירתו.