מכל
השיחות המזעזעות שהתנהלו בשנת 2016 בין מי שהיה אז, למרבה הבושה, ראש לשכת עורכי
הדין, אפי נוה, לבין השופט איתן אורנשטיין שביקש להתמנות לנשיא בית המשפט המחוזי
בתל-אביב, והתפרסמו בכתבתו של חיים לוינסון במוסף השבת של "הארץ" בסוף
השבוע האחרון (22.3.24), זיעזעה אותי יותר מכל שיחה שאיננה מצוטטת, רק מתוארת
בכתבה. לצורך מיון המועמדים ומתן המלצות למינוי הוקמה ועדת איתור ובה שלושה גברים:
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, נשיא בית המשפט המחוזי בצפון אברהם אברהם ומנהל
בתי המשפט מיכה שפיצר. ועדה של שלושה גברים. איש לא חשב שבוועדה שאמורה לברור בין
מועמדים שחלקם נשים וחלקם גברים, ראוי שתהיה גם אשה. לרוב מספרים לנו שבמערכת
המשפט היחס לנשים הוא שוויוני, וככל הנראה לא שמעו במערכת המשפט על הטיות בלתי
מודעות בשיפוט – גם אצל שופטים מקצועיים. לפני הוועדה הופיע גבר נוסף, אפי נוה, שקנה
לעצמו מוניטין כרודף שמלות. יש אנשים, גברים בעיקר, שחושבים שרודפי שמלות אוהבים
נשים. הם לא. הם רואים בהן חפץ לעינוג עצמי ותו לא. אפי נוה הוא אחד הגרועים שבהם.
במערכת המשפט יש שופטות חכמות, הגונות, ישרות ואמיצות, למשל דבורה ברלינר, למשל
דליה גנות. נוה איננו אוהב שופטות סמכותיות כאלה שמביטות בבוז באדם נאלח כמוהו. הדמות
הראויה בעיניו למינוי לשופטת היא אתי כרייף, שעמה ניהל רומן ופעל למנותה לשופטת,
למרות ציוניה הנמוכים ולמרות שבראיונות שנתנה שלא בטובתה התברר שכלל איננה מבינה מה
הבעיה בכך שחבר ועדה שניהל עמה רומן פעל למנותה לשופטת. אמנם לא הוכח קטיגורית קשר
בין הרומן לבין המינוי כדי להרשיע אותה ואת נוה בעבירת שוחד, לכן הסתפקו בהתפטרותה
של כרייף מכהונת שופטת, ולמרבה הצער במקום לטלטל ולטהר את המערכת בעקבות חשיפת
השחיתות, ניסו לטאטא את השערוריה מתחת לשטיח.
דליה
גנות הגישה גם כן מועמדות לנשיאות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואפי נוה היה נחוש
למנוע את מינויה לנשיאה ובכלל חפץ לסלק אותה ממערכת המשפט, כדי שלא תדון בתיקים
שלו. אפי נוה לא אוהב אנשים, ובמיוחד לא נשים, שאי אפשר לגנוב איתם סוסים. עם
אורנשטיין הוא מצא שפה משותפת. הוא הבטיח לתמוך במינויו לנשיא בית המשפט בתנאי
שאורנשטיין יפעל להרחקת השופטת דליה גנות מתיקיו של אפי נוה, בלשונו של נוה כפי
שמצוטט בכתבה: "אתה נותן רק התחייבות אחת, אחת! אתה מעיף אותה מהתיקי נזיקין,
לא מעניין אותי לאן". אורנשטיין הגיב בצחוק. בשיחות נוספות הוא הציע
לאורנשטיין להעביר את השופטת גנות לתיקי פירוקים. בסופו של דבר אורנשטיין לא נדרש
לממש את התחייבותו לנוה: כששמעה על מינויו של אורנשטיין לנשיא התפטרה דליה גנות
ופרשה, לקול צהלתם של נוה ואורנשטיין כאחד.
נחזור
לוועדת האיתור: יושבים שלושה גברים ולפניהם מופיע גבר רביעי שאיננו נטול אינטרס,
ומכפיש ללא מעצורים את השופטת דליה גנות. את השיחה הזו אנו יכולים רק לדמיין
לעצמנו. גבר מושחת, שפל וגס רוח, עומד ומכפיש את השופטת דליה גנות לפני שלושה
גברים אחרים בסגנון שאנו כבר מכירים משיחותיו המצוטטות, ואין בחדר אשה שתגן על
כבודה של גנות.
בשיחה
נוספת עם אורנשטיין אומר נוה על הופעתו לפני וועדת האיתור: "איילת (שקד) אמרה
לי – "רצחת את גנות שם". בשיחה אחרת הוא אומר לאורנשטיין: "הרגתי
אותה, נכון. היא (שקד) קיבלה את הפרוטוקול, והיא אומרת לי – הרגת אותה".
זוהי
עדות מאלפת לגבי האופן שבו גברים שולטים בעולם וחוסמים את דרכן של נשים, ודוקא
במערכת המשפט שמתיימרת להיות שוויונית והוגנת כלפי נשים. לפני אורנשטיין כיהנה
כנשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופטת דבורה ברלינר. נוה התלונן עליה בפני
אורנשטיין: "אי אפשר לעבוד עם ברלינר. היא כזאת בוקית. כשקלטתי שאין עם מי
לדבר הלכתי לעבוד עם איילת (שקד). חבל לבזבז זמן. היא (ברלינר) לא פוליטיקאית
בכלום". כמו כן כינה את ברלינר "אוטיסטית", "יבשה"
ו"צנון". כך ייאמר על שופטת ישרה שאי אפשר לגנוב איתה סוסים. איילת שקד,
חברתו ושותפתו לפשע של אפי נוה, היא לגמרי פוליטיקאית שתמיד אפשר לגנוב איתה
סוסים. נשים כאלה אפי נוה אוהב. יש אנשים שחושבים את איילת שקד לפמיניסטית. אני
אינני ביניהן. הצלחתה בפוליטיקה, לפחות למשך כמה שנים הרסניות למערכת המשפט,
מוכיחה לצערי את תחושתי העצובה שנשים מצליחות רק כאשר הן בוגדות באחיותיהן ומשתפות
פעולה עם גברים שוביניסטים ועושות עמהם יד אחת נגד נשים הגונות ומוכשרות. בוודאי
ששלטון הימין הוא הרסני לא רק למעמדן של נשים במערכת המשפט, אלא מסכן את חייהן ממש,
כפי שעושה השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר כאשר הוא מעודד חלוקת נשק גם לגברים
אלימים, ומעניש את מי שמתנגד לכך, כמו הארגון שהקימה לילך בן-עמי לזכר אחותה מיכל
סלה ז"ל שנרצחה בידי בעלה לעיני בתה הפעוטה, ארגון שמסייע לנשים קרבנות
אלימות, שתקציבו קוצץ לאחר שהתריע מפני חלוקת הנשק המופקרת של השר בן-גביר.
עוד
שופטת שנוה בז לה היא נשיאת העליון המנוחה מרים נאור, שלא היתה מודעת לתככים שרקם
נוה מאחורי גבה. לאחר מינויו של אורנשטיין נוה מספר לו: "הנשיאה לא מדמיינת.
היא מדברת איתי, אומרת לי נו, אני שמחה שהשרה קיבלה את ההמלצה שלי, ולא נעים לי
להגיד לה – את חיה בסרט."
לרגע
שמחתי שמרים נאור ז"ל כבר איננה איתנו, ואיננה צריכה להתמודד עם הזוהמה הזו
שכדרכה של זוהמה סופה להתגלות. איך שהגברים החכמים מסדרים ביניהם את העולם ודופקים
את הנשים שאין להן מושג. זהו מותר השיפלות על ההגינות, השקר על האמת והרע על הטוב. אכן
אלה החיים.
