היינריך היינה / הפילאנתרופ

הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה / הַפִילַאנְתְּרוֹפּ

הֵם הָיוּ אָח וְאָחוֹת יְקָרִים

הָאָחוֹת עֲנִיָּה, הָאָח עָשִׁיר.

לָאָח הֶעָשִׁיר הָאָחוֹת אָמְרָה:

"תֵּן לִי לֶחֶם, רַק פְּרוּסָה!"

אָמַר הֶעָשִׁיר לַעֲנִיָּה:

"הַיּוֹם עִזְבִינִי בִּמְנוּחָה.

הַיּוֹם אֲנִי מַגִּישׁ אֶת סְעוּדַת הַשָּׁנָה

לָאֲדוֹנִים מֵהַמּוֹעֵצָה.

"אֶחָד אוֹהֵב מָרָק צַבִּים.

שֵׁנִי אֲנָנָס עָלָיו חָבִיב.

שְׁלִישִׁי אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן

פַּסְיוֹנִים עִם כְּמֵהִין מִפֶּרִיגוֹר.

[פריגור  Perigord– איזור בדרום צרפת]

"הָרְבִיעִי רַק דָּג שֶׁל יָם

הַחֲמִישִׁי לְאִלְתִית מִתְאַוֶּה,

וְהַשִּׁשִּׁי אוֹכֵל הַכֹּל

וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּך סוֹבֵא."

הָאָחוֹת הַכֹּל כָּךְ עֲנִיָּה

שָׁבָה לְבֵיתָה רְעֵבָה

עַל שַׂק שֶׁל קַשׁ הִשְׁלִיכָה עַצְמָה

נֶאֶנְחָה עֲמֻקוֹת וְגָוְעָה.

כֻּלָנוּ מֻכְרָחִים לָמוּת!

חֶרְמֵשׁ הַמָּוֶת עָלָה

עַל הָאָח הֶעָשִׁיר

כְּמוֹ עַל הָאָחוֹת הָעֲנִיָּה.

כְּשֶׁהָאָח הֶעָשִׁיר רָאָה

שֶׁשְׁעָתוֹ כְּבָר מַגִּיעָה

לַנּוֹטַרְיוֹן הוּא קָרָא

וְאֶת צַוָּאֲתוֹ הוֹרָה.

יְרֻשָּׁה רְאוּיָה

לְאַנְשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה

לְמוֹסְדוֹת הַהַשְׂכָּלָה

וְלַמּוּזֵיאוֹן לְזוֹאוֹלוֹגְיָה.

סְכוּמִים מְאֹד נָאִים גָּמַל

הַמּוֹרִישׁ הַמְּהֻלָּל

לָחֶבְרָה לְהֲמָרַת הַיְּהוּדִים

וְלַמּוֹסָד לְחֵרְשִׁים-אִלְמִים.

גַּם פַּעֲמוֹן הוּא תָּרַם

לַמִּגְדָל הָחָדָשׁ שֶׁל סַן-סְטֶפַן

מִשְׁקָלוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת קִילוֹגְרַם

מִמַּתֶּכֶת לְלֹא פְּגָם.

זֶהוּ פַּעֲמוֹן נִפְלָא

בֹּקֶר וָעֶרֶב אֵינֶנּוּ נָח

מְצַלְצֵל שֶׁבַח וִתְהִלָּה

לַנִפְטָר הַבִּלְתִּי-נִשְׁכָּח.

בִּלְשׁוֹנוֹ הַנְּחֻשָּׁה הוּא סָח,

כַּמָּה חֲסָדִים הָאִישׁ עָשָׂה

לָעִיר וְגַם לְכָל אֶזְרָח

בֵּן אוֹתָה הָאֲמוּנָה.

אַתָּה מֵיטִיב גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת,

בְּחַיֶיךָ וּבְמוֹתְךָ,

כָּל חֶסֶד שֶׁהַנִּפְטָר עָשָׂה

הַפַּעֲמוֹן יַזְכִּיר לְךָ!

הַהַלְוָיָה הִתְנַהֲלָה

בְּרֹב הָדָר וְהִלּוּלָה

הֶהָמוֹן לְשָׁם זָרַם

מָלֵא יִרְאָה וְגַם נִדְהָם.

שָׁחוֹר הָיָה הַקָּרוֹן

מֵעָלָיו נִמְתַּח אַפִּרְיוֹן

עָטוּר בִּצְּרוֹר נוֹצוֹת יָעֵן

נָח עָלָיו הָאָרוֹן.

שָׁם שֶׁפַע רִקְמוֹת כֶּסֶף

וְרִקּוּעֵי כֶּסֶף קָלָל

עַל רֶקַע שָׁחוֹר הַכֶּסֶף

נִרְאֶה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

אֶת הַקָּרוֹן מָשְׁכוּ שִׁשָּׁה סוּסִים

חֲנוּטִים בִּיְּרִיעוֹת שְׁחוֹרוֹת

שֶׁכְּמוֹ כֻּתָּנוֹת שֶׁל אֲבֵלִים

גָּלְשׁוּ לָהֶם עַד הַפְּרָסוֹת.

מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן צָעֲדוּ

מְשָׁרְתִים שְׁחוֹרֵי מַדִּים

אוֹחֲזִים מִמְחָטוֹת צַחוֹת כַּשֶּׁלֶג

לִפְנֵי פַּרְצוּפֵיהֶם הָאֲדֻמִּים.

כָּל נִכְבְּדֵי הָעִיר,

שַׁיָּרָה מְאֹד אֲרֻכָּה

שֶׁל מֶרְכָּבוֹת מְפֹאֲרוֹת,

הִתְגַּלְגְּלָה שָׁם לְדַרְכָּה.

בְּמַסָּע הַהַלְוָיָה

נָטְלוּ חֵלֶק בֵּין הַשְּׁאָר

הָאֲדוֹנִים מֵהַמּוֹעֵצָה

אַךְ בְּמִנְיָנָם אֶחָד חָסַר.

זֶה הָיָה אוֹתוֹ אֶחָד

שֶׁכְּמֵהִין וּפַּסְיוֹנִים חָמַד

לְעוֹלָמוֹ הוּא כְּבָר הָלַךְ

בִּגְלַל עִכּוּל שֶׁלֹא צָלַח.