המתנתי
עם הכתיבה עד שאהיה בטוחה שאפשר לכתוב את דבריי מבלי להפר חוק, וגם בתקוה לדעת ולהבין
יותר במה מדובר, למרות שמהרגע הראשון שבו הודיעה המשטרה על פיענוח הרצח חשתי במה שנאמר בכותרת –
שהמשטרה מנסה בכל כוחה לגולל על ההומוסקסואלים את האשמה בטבח שנעשה בהם, ולהשיג על
ידי כך כמה מטרות פוליטיות, ביניהן המטרה הספציפית של עצירת החוק לפיצוי נפגעי פשע
שנאה שיזכה את נפגעי הטבח בבר-נוער, שאפילו המשטרה מודה שהם חפים מפשע, בפיצוי
ובסיוע שמגיעים להם, והמטרה הפוליטית הרחבה יותר של החזרת ההומוסקסואלים בישראל למצב
שהיו בו לפני עשרות שנים, מנודים ונרדפים, מוכתמים כרוצחים ואנסים, גם כאשר הם
עצמם הקורבן לרצח. למען האמת חשתי כך כבר בשבוע הראשון לאחר הטבח, כשקראתי את דיווחיהם של
כתבים שונים, למשל דיווח ב"הארץ" מפי "קצין משטרה ותיק"
אנונימי, שטען כי הברנוער הוא מקום שאיש לא ידע עליו ולכן ברור שהרוצח הוא אחד
ההומוסקסואלים שביקרו במקום. הדימיון בין ההדלפות שהפיצו אותם קציני משטרה אנונימיים
באמצעות כתבי המשטרה לבין גירסת המשטרה כפי שהתפרסמה בשבוע האחרון וביתר פירוט
היום, לא על בסיס חקירה פלילית אלא על בסיס עדותו של עד מדינה, עדות שמטבעה ומעצם
נסיבותיה נתונה למניפולציה של המשטרה, מחזק מאד את תחושתי שעיקר המאמץ המשטרתי
איננו לפיענוח הרצח אלא להפללת ההומוסקסואלים כציבור בטבח שנערך בהם.
אמנם
המשטרה איננה טוענת כעת שהומוסקסואל ביצע את הרצח, כפי שטענה בהדלפות האנונימיות
לכתבי המשטרה מיד לאחר הרצח, אבל היא עושה ככל יכולתה כדי לגרום לציבור בכל זאת
להאשים את ההומוסקסואלים כציבור בטבח שנערך בהם, כאשר היא טוענת שהרצח היה נקמה על
אונס קטין בידי הומוסקסואל שמזוהה ברשת כמי שניהל את מועדון הברנוער – ברשת מופיעים
כבר כמה ימים שמו ותמונותיו שאינני רוצה לציין מכיוון שבית המשפט עדיין אוסר זאת.
זאת למרות שאין למשטרה שום הוכחה שאונס כזה אכן התבצע ואיש איננו מודה בקיומו של
אונס, כולל מי שהמשטרה טוענת שהיה קורבן לאונס. זו לדברי המשטרה גירסתו של עד
המדינה, וגירסתו של עד מדינה היא תמיד גירסה חשודה, שהרי הוא בעצמו שותף לפשע
שהודאתו ניתנת במסגרת הסכם עם המשטרה שמעניק לו הטבות, ויש חשד כבד שהוא ישפץ את
גירסתו בהתאם למה שהמשטרה רוצה לשמוע ממנו, ולא קשה לחוש שהמשטרה מאד רצתה לשמוע
שרצח ההומוסקסואלים בברנוער איננו פשע שנאה ושבעצם ההומוסקסואלים עצמם אשמים בו,
הרי האשמת מנהל הברנוער באונס איננה עובדה אלא האשמה, שהוא איננו מודה בה ולכן
מנסה המשטרה לגרום להארכת מעצרו בתקוה להוציא ממנו, או לסחוט ממנו הודאה, בפשע
שספק אם ביצע, אבל המשטרה ומקורביה מקפידים לפרסם שאכן הוא אנס את הקטין שהוא קרוב
משפחתו של הרוצח ובתגובה לאונס הרוצח הגיע לברנוער וטבח בבני הנוער שנמצאו שם
ובקיצור ההומוסקסואלים אשמים בטבח של עצמם. גם קצין המשטרה בדימוס המכונה שוגון
דיבר אתמול בטלויזיה על "האנס". המלה "לכאורה" או המלים
"החשוד באונס לדברי עד המדינה" לא נשמעו, למרות שהאונס הוא בגדר חשד ולא
בגדר עובדה.
יתרה
מכך, המשטרה עצמה מסרה, לפי הכתוב ב"הארץ", שחגי פליסיאן, החשוד ברצח,
הוא זה שהתעניין, לאחר שהגיע אליו מידע שקרוב משפחתו נראה בברנוער, מדוע הוא
מסתובב שם, ובתגובה להתעניינות הלא אוהדת הזו, שלא לומר המאיימת, סיפר לו הקטין שהיה
בברנוער ונאנס שם. בנסיבות אלה, שהן הנסיבות שמתארת המשטרה עצמה, גדול עוד יותר
הספק האם אכן התבצע אונס כזה בקטין. אבל המשטרה מאד רוצה שנאמין שהרצח בוצע באשמת
ההומוסקסואלים ולא באשמת הרוצחים, ושהוא איננו פשע שנאה, למרות שההגדרה של פשע
שנאה היא פשע נגד אנשים רק בגלל השתייכותם לקבוצה מסוימת, ואין שום ספק, אפילו
למשטרה, שכל האנשים שנרצחו ונפצעו קשה בברנוער נרצחו ונפצעו בגלל היותם
הומוסקסואלים ולא משום סיבה אחרת, שזו בדיוק ההגדרה של פשע שנאה.
ויש
עוד שאלה שהמשטרה וגם התקשורת היו צריכות לשאול, אילו המטרה היתה לפענח את הרצח
בברנוער ולא להאשים את ההומוסקסואלים. המשטרה היתה צריכה לשאול, מדוע הגיע הרוצח,
אם אכן רצה לרצוח אדם מסוים, ואפילו אם אותו אדם הוא מנהל הברנוער כפי שהוא תואר
ברשת, דוקא לבצע רצח בברנוער. הרי לו חיפשו דוקא את האדם המסוים, ומדובר לפי
הפירסומים ברוצחים מקצועיים שמשתייכים לכנופיית פשע, היה הגיוני יותר שיחפשו אותו
בשעת לילה מאוחרת ליד ביתו ויירו בו בחשכה ויימלטו בקלות, ולא שיגיעו דוקא למועדון
שיש בו אנשים רבים, וקשה הרבה יותר לרצוח בו דוקא אדם מסוים, ובכלל קשה יותר לבצע
פשע כלשהו ולהימלט בשלום כאשר יורים במקום סגור שיש בו הרבה בני אדם. כל מי שחושב
על כך ולו מעט מבין שמי שהגיע לברנוער ורצח בני נוער הומוסקסואלים, הגיע לשם בדיוק
למטרה הזו: לרצוח בני נוער הומוסקסואלים, ולאו דוקא אדם מסוים, שהופיע הרבה
בתקשורת אחרי הרצח, ולפושעים, שרצו לרצוח הומוסקסואלים מפני שהם שונאים
הומוסקסואלים ורוצים לרצוח אותם, היו ארבע שנים להמציא לעצמם מניע שיכול לדעתם להפחית
מאשמתם, וגם מתאים לגמרי למה שהמשטרה ניסתה לעשות כבר מיד לאחר הרצח, כלומר להאשים
את ההומוסקסואלים ברצח של עצמם, ולתת לגיטימציה גם לרצח בברנוער, גם לאלימות ומעשי
רצח נוספים כנגד הקהילה, וגם לאוזלת היד שלעניות דעתי היתה אוזלת-יד מכוונת של
המשטרה למצוא את הרוצחים לאחר הרצח, מה שהיה צריך להיות דוקא קל יחסית דוקא משום
שמדובר בפושעים המשתייכים לכנופיית פשע שנתוניהם נמצאים במשטרה והיו צריכים להיבדק
מיד לאחר הרצח, כי כפי שהשוטרים אמורים לדעת מהניסיון שנצבר במדינות רבות, פושעים
נוטים יותר לבצע גם פשעי שנאה ובמיוחד פשעי שנאה נגד קבוצות שנואות כמו מיעוטים
לאומיים שנואים, זונות והומוסקסואלים, שתקיפתם ורציחתם מעניקים לפושעים תחושה שהם
פועלים בשירות המולדת והמוסר.
כדי
לחזק את האשמת ההומוסקסואלים ברצח של עצמם, מקפידה המשטרה גם להדגיש את היותו של
עד המדינה והשותף לכאורה לתיכנון הרצח הומוסקסואל, וכך פועלת המשטרה להפללת
ההומוסקסואלים ברצח של עצמם בתנועת מספריים: גם אם המשטרה לא תוכל להוכיח שהיה
אונס ושהוא היה הסיבה לרצח, ידגישו כי הומוסקסואל מוצהר היה שותף לתיכנון הפשע. מה
שמטריד אותי זה גם הקשר של עד המדינה שהוא לדברי המשטרה הומוסקסואל מוצהר לכל
הסיפור: אם החשוד ברצח פליסיאן כל כך שונא הומוסקסואלים שהוא היה מוכן לרצוח אותם,
איך הוא בכלל הסתובב ותיכנן את הפשע יחד עם אדם שהוא הומוסקסואל מוצהר? זה לא קצת
מוזר?
אני
אם לבת לסבית ולפי ההגדרות ההומופוביות שהפכו בימים האחרונים לשיח הרשמי של מדינת
ישראל אני "מקורבת לקהילה שמנסה להגן על פשעים בקהילה" לפי דברי השיטנה
שאני קוראת בשבוע האחרון ברשת וכל הזמן ביתר שאת. אני מרגישה כמו לאחר רצח רבין,
כשתמימי השמאל חשבו שעכשיו השמאל ינצח, ואני הייתי משוכנעת שרצח רבין ישמש כלי
בידי הימין לחורבנו של השמאל, כפי שאכן קרה. אז פירסמתי מאמר ב"הארץ"
שקראתי לו "לבכות פעמיים". גם כעת אני מרגישה שמה שהמשטרה עושה, ואני
משוכנעת שהיא עושה זאת בגיבוי פוליטי מלא – עצם עיתוי המעצר יום לפני מצעד הגאוה
בתל-אביב, כשמפקד הימ"ר וסגנו נמצאים בחו"ל, מעיד על כך שההחלטה על
המעצר והאופן שבו הוצג הרצח לציבור, כאשר ההתמקדות איננה במעשה הטבח אלא בטענה
שאין מדובר בפשע שנאה אלא בנקמה על אונס שביצע הומוסקסואל בקטין, ועל ידי כך הפללת
ההומוסקסואלים בטבח שלהם עצמם, התקבלה בדרגים גבוהים יותר ממפקד הימ"ר, דרגים
ששיקוליהם אינם רק מקצועיים אלא פוליטיים לגמרי, להפליל את ההומוסקסואלים בטבח של
עצמם וגם להתיר את דמם. כבר כעת אני חשה בבלבול ובאימה שתקפו את הפעילים ההומוסקסואלים
המסורים לאור ההאשמות המוטחות בהם וטענות השוא המועלות אפילו כנגד כל מי שכמוני
טען שההסתה של חברי כנסת חרדים, בעיקר ממפלגת ש"ס, נגד ההומוסקסואלים, תרמה
לאוירה שאיפשרה את הרצח, טענה שאני עומדת מאחוריה בכל לבי, כי אלה בדיוק הדברים שגורמים
לאנשים שהם כבר ממילא פושעים וממילא מסוגלים לרצוח, לקחת אקדח ולרצוח הומוסקסואלים
בתחושה שהצדק עימם, תחושה שהמשטרה עושה הכל כדי לחזק כעת. תמיד קראתי להורי
ההומוסקסואלים לצאת מהארון ולהגן על ילדינו שזקוקים תמיד להגנה, והקריאה הזו תקפה
במיוחד כעת, כאשר הרצח שנעשה בהומוסקסואלים משמש בעצמו תירוץ לרצח אופי שלהם, לי
לצערי כבר אין שום אמון במשטרה ובפעולותיה, ולכן אני כותבת את הדברים האלה כעת, ואינני
מחכה עוד לתוצאות החקירה והתביעה.