לא למכירה

כבר מזמן לא קרה לי שקראתי מאמר שלם של גדעון לוי מההתחלה עד הסוף וגם הזדהיתי, כמו המאמר שלו "טהרני השמאל". גם לי כל כך נמאס לשמוע את כל העצות איך השמאל צריך להתנהג ולדבר כדי לפתות מצביעים, שאף פעם לא שואלות את השאלה הפשוטה: במה השמאל מאמין בכלל? במה הוא מאמין ולאן הוא חותר? ולמה הוא חושב שהמצביעים מטומטמים ויצביעו לו אם הוא ינסה לעבוד עליהם שהוא לא מה שהם חושבים? כל כך נמאס לי מכל העצות מה השמאל צריך לעשות כדי להיבחר, שתמיד רוחשות כל כך הרבה בוז למצביעים הפוטנציאלים, שאי אפשר לדמיין  איך מישהו ירצה בכלל להצביע למפלגה כזאת, שכל כך מזלזלת באינטליגנציה שלו. אולי מי שבחר לראשות המפלגה שלו בן אדם שהרקע שלו הוא לנהל את בזק תמורת משכורת של מיליונים, חושב שמפלגה צריך למכור כמו שמוכרים טלפונים, ואם המנויים לא מרוצים, לעשות להם קצת הנחה במחיר: לא נחזיר התנחלויות כדי להגיע להסדר עם הערבים, שוה לכם להצביע לנו. זה כל כך עלוב ומבייש. גם אני חושבת שצריך לנסות לשכנע את הפלשתינים להשאיר חלק מההתנחלויות, אבל אני גם חושבת שבתמורה ישראל צריכה להסכים לקלוט כמה מאות אלפי פלשתינים במסגרת הכרה בזכות השיבה, וגם להחזיר לפלשתינים את כל האדמות שהופקעו מהם סתם, לא רק בגדה אלא גם בגליל ובנגב בלי שעשו איתן כלום, סתם הפקיעו אדמות בשקר ומחזיקים אותן בגזל ולא מחזירים, ומי שמתנהג ככה לא יעשו איתו שלום. אני בשונה מגדעון לוי חושבת שהבעיה העיקרית היא גזל אדמות הפלשתינים ולא הכיבוש לכשעצמו, ולכן גם סיום הכיבוש לא יפתור את הבעיה, כי מדינת ישראל עשתה לפלשתינים יותר מדי עוולות, שחלק היו אולי בלתי נמנעות, אבל חלק היו עוולות בזדון ובלי שום סיבה. מה שאני רוצה להגיד זה שלא נורא לומר שלא מוכרחים לפנות מתנחלים, אבל צריך להגיד שזה אומר שהם יישארו בשטח של מדינה פלשתינית שחייבת לקום. אם רק אומרים שיהיה שלום וההתנחלויות יישארו זה נשמע כמו שלום נתניהו שנתניהו כל הזמן רוצה לנהל עליו משא ומתן בלי תנאים מוקדמים, אבל רק בתנאי שהפלשתינים יסכימו לתנאים המוקדמים שלו, ואם לא הוא לא ינהל איתם את המשא ומתן שהוא מעולם לא התכוון לנהל איתם. וזאת עוד סיבה שיש לי צורך נפשי דחוף לשמוע אמירות כאלה שלא מביאות מצביעים, אמירות על נסיגה מהשטחים הכבושים ופינוי התנחלויות והכרה בזכות השיבה והחזרת קרקעות שהופקעו לתושבים ערבים, דוקא מפני שיש לי צורך נפשי דחוף שראש מפלגת העבודה יהיה הכי לא דומה לנתניהו, הכי לא תחמן ולא מתחכם ולא שקרן ולא מתעתע, מישהו כמו יצחק רבין שיגיד שלא אכפת לו לנסוע לגוש עציון עם דרכון ולא טוחן את השכל עם דיבורים על גושי התישבות שיישארו בשטח ישראל, כאילו זה אפשרי בכלל. אולי גם רבין לא התכוון לדבריו וגם הוא הפקיע המון אדמות של ערבים, ובגלל זה הם קבעו את יום האדמה, שהיהודים אוהבים להעמיד פנים שאין להם מושג על מה מדברים כשהם מדברים על זה. גם רבין אמר דברים נוראים כמו שעזה תטבע בים והתחלחלתי מזה, ובכל זאת אני מאד מתגעגעת אליו, כי הוא היה בן אדם אמיתי, לא מוצר שעיצבו יחצ"נים. אני מתגעגעת למישהו שאומר דברים בכלל לא מחושבים, למישהו שרק אומר מה שהוא באמת חושב ולא מנסה כל הזמן למצוא חן, למישהו שיאמר מה הוא רוצה לעשות כי הוא מאמין בזה, ולא מה שהוא חושב שאנשים שאולי יצביעו למפלגת העבודה וכנראה לא יצביעו למפלגת העבודה רוצים לשמוע. מפלגת העבודה צריכה להתעסק פחות בפיתוי מצביעים ויותר באמירה ברורה מה הדרך שלה ומה היא רוצה לעשות אם היא תגיע לשלטון, וחבל שהיא לא מקבלת את העצה מהמנהיג המיתולוגי שלה בן-גוריון שמנהיג צריך להגיד מה שלדעתו טוב לעם ולא מה שלדעתו העם רוצה, וזה אולי לא יגרום לעם להצביע לו, אבל לפחות העם לא יבוז לו ויתבייש בו, שקצת קשה להצביע למישהו שאתה בז לו ומתבייש בו, כי אין לו אומץ לומר מה הוא חושב, או שגרוע מכך, אין לו בכלל מחשבות חוץ מהמחשבות איך לפתות מצביעים, שזה יותר דומה לאיש מכירות מאשר למנהיג שצריך להרים דגל ולצעוק אחרי אפילו אם הוא יישאר לבד, והוא לא יישאר לבד, כי אנשים מחפשים מישהו עם דגל לצעוד אחריו, הרבה יותר ממה שהם מחפשים מישהו עם טלפונים למכירה.