בין הרווי ויינשטיין לדונלד טראמפ

כששערוריית התקיפות המיניות של המפיק ההוליוודי הרווי ויינשטיין הלכה והתעצמה,  סידרתי ערימת עיתונים ישנים ומצאתי מאמר בכותרת שכזאת: "המועמדות של דונלד טראמפ מתרסקת: עוד נשים מתלוננות שתקף אותן". טוב, את הסוף אתן כבר יודעות. עכשיו אני רואה כל הזמן כותרות שמכריזות כמה העולם השתנה, וצר לי, חברות, אם דונלד טראמפ נשיא, לא נראה לי שהעולם השתנה, בטח לא לטובה, בטח לא מבחינת הנשים. לכאורה אני צריכה לשמוח שאיש נורא כמו הרווי ויינשטיין מוחרם ומנודה ואפילו אשתו ואם ילדיו מתנערת ממנו, אבל אני כל הזמן מוטרדת מהאפשרות שזה לא בגלל מה שהוא עשה לנשים, אלא בגלל שהוא יהודי, וגם מכוער, ובגלל זה הוא לגמרי מתאים לתפקיד הערפד היהודי שתוקף בלונדיניות נוצריות ולכן צריך לחסל אותו, ואולי בעצם לא באמת אכפת לאנשים שהוא תקף המון נשים והתעלל בהן, כי לא היה אכפת לאנשים וגם לא לנשים שדונלד טראמפ עשה כאלה דברים, יותר ממחצית הנשים הלבנות שהצביעו, הצביעו לטראמפ, ורק אכפת לאנשים שהרווי ויינשטיין הוא יהודי מכוער ומגעיל שתוקף נשים נוצריות ועושה בהן מעשים מגונים, כמו בתעמולה האנטישמית של כל הזמנים, שבמקרה הזה היא גם אמיתית, אבל לא אכפת לאנשים שדונלד טראמפ, שהוא בן לאב גרמני ולאם סקוטית ולפני שהזדקן הוא היה גבר בלונדיני יפה ואיש חברה וכוכב טלויזיה, תקף נשים שלא ממש נחשבות בעיניהם, כי טראמפ נחשב בעיניהם למישהו שזכותו לתקוף נשים, כמו שהוא נחשב בעיניהם מתאים להיות נשיא. והם הרבה יותר האמינו לשקרים המפלצתיים שהמציאו על הילארי קלינטון, מאשר לדברים האמיתיים שסיפרו על טראמפ.

כשדומיניק שטראוס-קהאן, שהיה שר האוצר של צרפת ונשיא קרן המטבע הבינלאומית ורצה לרוץ לנשיאות צרפת, נאשם בתקיפת חדרנית מלון בניו-יורק, והרבה אנשים התגייסו להגן עליו ולהתנכל לחדרנית שהתלוננה עליו, ובסופו של דבר גם הצליחו לפטור אותו מכל עונש ולהכפיש את החדרנית, חשבתי שזה כל כך מגעיל שאנשים מגינים עליו ומתגוללים על מהגרת ענייה שעובדת בעבודה המחורבנת הזאת וחשופה לתקיפות של כאלה גברים, אבל מאמר של ההיסטוריון היהודי הגרמני יוליוס שפס מאד הטריד אותי. שפס הביע את חששו שהסיפור של שטראוס-קאהן ייתפס כסיפור של יהודי סוטה שתוקף נשים לא יהודיות, כמו בתעמולה הנאצית, ולמרות שחשבתי שלא צריך להגן על שטראוס-קאהן, הדברים של יוליוס שפס מאד הטרידו אותי. גם אז וגם עכשיו נזכרתי במקרה של מישל פרידמן, ממנהיגי הקהילה היהודית בגרמניה, שתמיד ביקר בחריפות את הפוליטיקאים האנטישמים בגרמניה, ולכן היה מאד שנוא. ביוני 2003 פירסמה משטרת גרמניה כי מישל פרידמן נתפס מבלה עם זונות אוקראיניות ומעשן עמהן סמים. לכאורה אוסר החוק בגרמניה פירסום שמות חשודים, אבל איסור זה נשכח כשהיה מדובר באיש הציבור היהודי. ב-23 ביוני 2003 פירסם השבועון הנפוץ והמשפיע ביותר בגרמניה "דר שפיגל" כתבה של 15 עמודים על תעשיית המין בגרמניה. לכתבה צורפו תמונותיו של מישל פרידמן, ושמו הוזכר בכתבה שוב ושוב במאמץ לקשור אותו לתעשיית המין והסחר בנשים ממזרח אירופה. השערורייה חיסלה את פרידמן שהתפטר מכל תפקידיו הציבוריים.

בגרמניה האנטישמיות היא בוטה מאד וממשיכה את המוטיבים של האנטישמיות הנאצית, ולכן קל יותר להבחין בה. בארצות-הברית מקפידים הרבה יותר על תקינות פוליטית, והיהדות של הרווי ויינשטיין ידועה לכולם, אבל לכאורה איננה ממלאת שום תפקיד בהוקעה שלו ובהתנערות ממנו, ואי אפשר להוכיח שהתגובות הכל כך שונות לפירסומים על שערוריות המין של דונלד טראמפ, ושל ביל קלינטון ואחרים לפניו, לבין התגובות למעשיו של הרווי ויינשטיין, נובעות מכך שהוא יהודי והם נוצרים, ולהם מותר לתפוס נשים יפות באיבר מינן ולו אסור, כי הוא יהודי מכוער וערפדי והם כוכבים נוצריים בהירי שיער ועיניים. אי אפשר להוכיח שום דבר, אבל אפשר לתהות, ובכל מקרה כדאי להמתין קצת עם ההכרזות על תחילתו של עידן חדש ביחס לנשים.