לנכדי
הקטן אביב מלאו היום ארבע שנים. הוא קורא לי סבתא אושר. אושר זה הכלב שלי, ואביב
משחק אתו כמו עם אח גדול, וגם אוהב להציק לו, לזרוק עליו כדור או לנסוע באופניים
על הזנב של אושר. כששואלים את אביב על המשפחה שלו, הוא אומר אמא, סבתא, אושר,
אביב. אולי הוא מתכוון לומר סבתא ואושר, אינני יודעת, אבל אני אוהבת להיות סבתא
אושר. אביב עדיין איננו יודע מה משמעות המלה אושר, אבל כשהוא מאושר הוא צוחק בקול גדול.
קל לעשות את אביב מאושר. הוא אוהב להתגלש במגלשות ולהתנדנד בנדנדות, הוא אוהב מאד לשחק
בכדור, לראות את ערוץ בייבי, במיוחד את הפיראטיות שהן לא באמת פיראטיות כי הן לא
שודדות אף אחד, רק מחפשות אוצרות נסתרים ובכל פרק הן מוצאות אוצר. חוץ מזה יש להן
קוף קטן בשם הארי, שגם אותו אביב אוהב. אביב אוהב גם לראות סרטונים ביו-טיוב,
במיוחד את בליפי ומיקה שמתחפשים לילדים ועושים שטויות. אבל מה שאביב הכי אוהב זה
לאכול ביצי שוקולד. כשאביב מבקש ביצה הוא לא מתכוון לביצה של תרנגולת, אלא לביצה
של שוקולד. הוא יודע ללכת למכולת ולבקש "ביצה", וכל מי שמכיר אותו מבין
מיד למה הוא מתכוון. לפעמים אביב שוכח שהוא כבר אכל ביצת שוקולד ומבקש עוד אחת,
ואם אומרים לו שהוא כבר קיבל ביצה, הוא מבקש שוב "ביצה", ביתר תקיפות.
לפעמים אמא שלו מצטערת שהיא נתנה לו לטעום שוקולד, מפני שפעם אביב כמעט לא אכל שום
דבר והיה מאד חולה, והיא רצתה לשמח אותו. אבל מאז שאביב טעם שוקולד והתאהב בו, הוא
לא מפסיק לבקש: שוקולד. אמא שלו חותכת את השוקולד לחתיכות קטנות, ונותנת לו בכל
פעם חתיכה קטנה, אבל אביב מתמקח ודורש שתיים או שלוש חתיכות, וקשה לעמוד בפניו.
הצעתי להביא ביום ההולדת של אביב ביצי שוקולד לכל ילדי הגן, אבל אמא של אביב
אמרה שהוא יחשוב שכל ביצי השוקולד הן מתנה
בשבילו ליום ההולדת, וירצה לאכול את כולן בעצמו, וזה באמת יהיה הרבה יותר מדי. פעם
כשאביב לא רצה לאכול שום דבר, דאגנו מאד, וחשבנו מה יהיה אם הוא לא יאכל, וניסינו
לפתות אותו כל הזמן לאכול, ולא יכולנו אפילו לדמיין שפעם נדאג בגלל שהוא אוכל יותר
מדי ממשהו, כלומר יותר מדי שוקולד. הוא היה ילד שלא רצה לאכול, לא בשר ולא עוף, לא
ביצים ולא גבינה, לא שעועית ולא אפונה. כשנתנו לו מלפפון חתוך לטבעות הוא סידר מהן
רכבת על הרצפה. כשאביב התחיל לאכול פחדנו לנשום כדי שלא יפסיק, וכשהוא אכל בננה
שלמה היינו נרגשות מאד. כשאביב התחיל לאכול הוא אכל רק דברים בריאים כמו בננות
ותמרים. אבל עכשיו אביב קם בבוקר ומבקש שוקולד, ואמא שלו שואלת מתי הוא יפסיק לבקש
שוקולד כל הזמן, ואני חושבת לעצמי, אולי כשהוא יתחיל לקנות שוקולד לעצמו הוא יפסיק
לבקש שניתן לו. אבל אני לא אומרת שום דבר כדי לא להרגיז אף אחד, כי להיות סבתא
אושר זה מחייב.