דר שטירמר, נירנברג, אפריל 1939, מס' 14
אחשוור של קללת היהודים
לעם היהודי מוצא אפל. איש איננו יודע מתי והיכן ראה את אור העולם. אבל
מכל אשר כבר נאמר על התהוות העם היהודי, דבר אחד יכול להיות נכון: היהודים נוצרו
מעירבוב של שחורים, מונגולים ולבנים, שנפגשו באתרי התרבות של קדמת אסיה והים
התיכון. בני תערובת הולכים תמיד בעקבות "היד המכעיסה", כלומר, תכונות
האופי שלהם תואמות את סכום התכונות הרעות, שבעת התהוותם הם קיבלו לחיים. כך הדבר
גם אצל היהודים. היהודים נושאים בתוכם תערובת דם משחורים, מונגולים ואנשים צפוניים
(נורדיים) ותכונות אופיים תואמות לכך. כפסולת של עמי התרבות הגדולים של אותם ימים
הם היו חסרי-מולדת כמו הצוענים של ימינו, ולכן הם התארגנו גם כן כעם של פושעים
שהעניק לעצמו חוקים משלו וראה את תפקידו לחיות כטפיל מעמלם של עמי התרבות. מעל
הכל, כאשר הופיעו בקרב עם כלשהו, הם הפכו תמיד בהכרח לזרע חיסולו והשמדתו המוחלטים.
כאשר עמי התרבות של קדמת אסיה מצאו את קצם עקב הזוהמה היהודית, לא נשארו
היהודים בארצות שהפכו לשממה כדי להפוך את הארצות השוממות מחדש לפוריות ולפיכך
לנבחרות. לא, היהודים נטשו את העמים והארצות שהם החריבו ובמהלך הדורות התפזרו בכל
אירופה. כך קרה, שבמשך יותר מאלפיים שנה היהודי ביצע ועדיין מבצע כיום את פשעיו גם
בארצות התרבות של אירופה. היהודים שהגיעו לאירופה נותרו לחיות בעמים רק מנדבות. הם
הבינו על פי עקרונות התלמוד הנפשע שלהם איך לכבוש את הכוח הכלכלי והפוליטי בכל
ארצות אירופה. מדהים ככל שיישמע הדבר למי שאינם מכירים את השאלה היהודית, בכל זאת
עובדה היא: היהודים שמו להם למטרה להשיג שלטון עולמי, כלומר שלטון על כל העמים.
העם האיטלקי והעם הגרמני היו הראשונים, שלא רק התנגדו למטרות ההשתלטות
העולמית של היהודים, אלא אפילו הכפיפו שוב את היהודים לחוק הזרים, שתחתיו הם נמצאו
כבר במאות השנים הקודמות. התפתחות זו באיטליה הפשיסטית ובמיוחד בגרמניה
הנאציונלסוציאליסטית הביאה לתוצאה שהיהודים בהמוניהם יצאו מארצות אלה והחלו לעזוב
אותן ללא שהות וסופית. בחיפושם אחר הזדמנויות ניצול חדשות, הגיעו הרבה יהודים
שעקרו מגרמניה לאוסטריה ולצ'כוסלובקיה שהוקמה אחרי מלחמת העולם [הראשונה]. עם
היהודים שהגיעו לשם מגרמניה הגיע גם הרבה אספסוף. אלה היו לא יהודים שבחייהם
המשותפים עם יהודים בגרמניה ובאיטליה הפכו לידידי היהודים וחשבו כעת לנכון לקשור
את גורלם הלאה עם היהודים הנמלטים. באוסטריה של אחרי המלחמה ובצ'כוסלובקיה חשו
מהגרים יהודים אלה את עצמם כבמבצר בלתי-נכבש. משם הם הטיחו את קללות שנאתם
חסרת-האונים אל מעבר לגבול הגרמני ואיימו בנבואה שהם, המהגרים היהודים וידידי
היהודים, ישובו בעתיד הנראה לעין כמנצחים, למקום שממנו נמלטו.
אבל קרה אחרת משהם קיוו וניבאו: עליית הנאציונלסוציאליזם, שאיפשרה את
התהוותה של גרמניה החדשה, סיפחה את מה שהיה אוסטריה לרייך ומתכוונת להופכו למחוז
מזרחי בלתי נפרד. ובימים אלה חווינו את קִצה של המדינה הצ'כוסלובקית הבלתי-טבעית
ואת שובם הביתה של מחוזות בוהמיה ומוראביה בני אלף השנים לרייך הגרמני הגדול. ושוב
מתחיל היהודי עם רעו הלא-יהודי לקשור את צרורו ולנטוש כל עוד נפשו בו את הארצות
שבהן כבר כל כך הסתדרו, כאילו יכלו להישאר שם לנצח.
בימים אלה שוב מתברר: ישנו יהודי נצחי, היהודי אחשוור. ללא מולדת הוא
נודד מזה מאות ואלפי שנים ממקום למקום, מארץ לארץ, ואיננו מוצא קורת-גג ואיננו
מוצא מנוח. זוהי קללה שרודפת אותו ותרדפנו עד שתתגשם סופית. התגשמותה הסופית היא
גולגלתא שלו.
יוליוס שטרייכר
הערה: כתבתו זו של יוליוס שטרייכר, מייסד ועורך "דר שטירמר"
ומקורבו של היטלר במשך שנים רבות, מתחילה בתורת הגזע הנאצית, הרואה ביהודים תערובת
גזעים. אבל במהרה הוא שב לתפיסה הנוצרית המסורתית, כי היהודים, כעונש על צליבת
ישו, איבדו את ריבונותם ונידונים לנדוד בגלות ללא מנוח ולהיות מבוזים ונרדפים בקרב
העמים, עד שיכירו בישו או ייצלבו כמותו - גולגלתא היא מקום צליבתו של ישו. אחשוור על פי האגדה הנוצרית הוא יהודי
שלעג לישו בנושאו את הצלב על גבו אל מקום צליבתו ולכן נידון לנדודי נצח, והוא שם
נרדף ל"יהודי הנצחי" שנידון על פי המסורת הנוצרית לנדודי נצח על שלא
הכיר בישו. שטרייכר קושר איפוא את גורל היהודים עם התפיסה הנוצרית המסורתית, אך מסופה
של הכתבה ניתן לראות שהוא כבר צופה את סופם של היהודים ב"צליבתם", כלומר
שלתפיסתו הנדודים הינם רק הכנה לסופם האמיתי של היהודים שהוא הריגתם. תפיסת השואה
כעונש על צליבת ישו ולפיכך כצודקת מקובלת בחוגים נוצריים, גם קתולים וגם
אוונגליים, גם בימינו אלה, והובעה במפורש בחוג תומכיו של מל גיבסון, בהקשר של סרטו
"הפסיון של ישו". יוליוס שטרייכר שלל את יהדותו של ישו – ראו רשימתי
"האם ישו היה יהודי?" עוד תרגומים מ"דר שטירמר" תחת התגית
"דר שטירמר". כתבה נוספת ב"דר שטירמר" המביעה רעיונות דומים,
אך קושרת את נדודי היהודים לתורת הגזע ול"דמם המסוכסך" עקב מוצאם
מתערובת גזעים ראו ברשימה "דר שטירמר: הטפיל היהודי".
אני מפנה גם לרשימתי "מורי דב קולקה וקין הגדול".
כמו כן ראו את רשימתי "שתיקת הארכיון והשקר המביס את עצמו".
אפשר למצוא רשימות נוספות על השואה תחת התגיות "נאצים", "שואה",
ו"הכחשת השואה".
היום, 27 בינואר, יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, חל יום השואה
הבינלאומי.
