מי ששונא ערבים שונא יהודים

ההתבטאות הכי כנה במערכת הבחירות לא היתה שייכת למערכת הבחירות אלא חפפה אותה במקרה, וזו האמירה של ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי לתושבי עוטף עזה: "תמכתם בהתנתקות, אכלתם אותה!", שאחר כך הוא התנצל עליה, מה שהזכיר לי דברים שהפרופסור שלמה בן-עמי אמר פעם בהקשר של התנצלות אחרת, שלא מתנצלים על השקפת עולם. תמיד בתקופת בחירות מפלגות נורא מתאמצות להסתיר את האופי האמיתי שלהן, אבל אופי אמיתי לא אוהב שמסתירים אותו והוא כל הזמן מתפרץ. ישראל ביתנו למשל שונאת ערבים ורוצה לגרש אותם, וזה מה שיוצא כל הזמן מאנשי המפלגה הזאת, ואנשי הבית היהודי, שאוהבים לומר על עצמם שהם אוהבים את עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, לא אוהבים לא את עם ישראל ולא את תורת ישראל ולא את ארץ ישראל, הם אוהבים את ההתנחלויות שלהם ששם הם חיים עם אנשים שדומים להם בדיוק ומתייחסים לערבים כמו לעבדים שלהם ולשאר הישראלים בצורה דומה לאיך שהם מתייחסים לערבים. כשיש מלחמה כמו מלחמת לבנון השנייה וצפון מדינת ישראל מוכת טילים הם שמחים, כי כל מלחמה מרחיקה את השלום שעלול לסכן את ההתנחלויות, שזה הדבר היחיד שמעניין אותם, וגם כשדרום הארץ מופגז קשות הם שמחים, במיוחד כשהנפגעים קשה הם קיבוצים שהחזיקו את גבולות מדינת ישראל בכל שנות המדינה וגם הרבה לפני קום המדינה, וסבלו כל השנים ממעשי עוינות, ובכל זאת חתרו תמיד לשלום ולאחוות עמים, שזה מאד מרגיז בשביל מתנחלים, שלא יכולים לסבול שמישהו רוצה לחיות בשלום עם הערבים ורוצים שכל מי שחי בשלום עם ערבים ימות, או לפחות ייפגע קשה. הבית היהודי הוא מפלגה של מתנחלים, ומתנחלים אוהבים רק את ההתנחלויות, ששם הם לא צריכים לראות ולשמוע אנשים שחושבים אחרת מהם ולא צריכים לשאול את עצמם את השאלה שבן-אדם שחי בחברה מגוונת אנוס לשאול את עצמו יומיום: אולי דוקא זולתי צודק ולא אני? וגם אם לא, אולי אני צריך לפחות להתפשר איתו, לנסות להסתדר איתו, לנסות לחיות ביחד. הרי אם אנשים כל הזמן רק יתבשמו מעצמם ויהללו את צדקתם, לא יהיה רגע אחד של שקט על פני האדמה. אבל הניסיון הזה להתפשר ולהסתדר ולהתגבר על הבדלים, שהוא חלק בלתי נפרד מהאופי של מדינת ישראל שהיא מדינת קיבוץ גלויות ושני עמים ועכשיו גם חיים בה הרבה זרים, מאפריקה ומאסיה ומאירופה שגם איתם צריך להסתדר, כי אי אפשר לסלק מפה את כל האנשים שבאים, שכולם הם בני אדם, עם בעיות ועם רגשות כמו שיש לכל האנשים, הניסיון הזה זר למתנחלים, שמקדשים את ההסתגרות וההתבדלות לא רק מהסביבה הערבית שבתוכה הם מתיישבים בכוח, אלא גם ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית, כי הם מינו את עצמם להיות חלוצים למשהו ששאר עם ישראל לא ממש שש אליו, שזה לגור בשטחים כבושים ממדינות ערב שמאוכלסים בצפיפות בערבים, בזמן שכל רעיון הציונות היה לאפשר ליהודים לגור בין יהודים, בתרבות יהודית ובשלטון יהודי, ולא להידחף בכוח בקרב עמים אחרים, ולכן הציונות היתה מוכנה תמיד לפשרות, כדי להקים את חלקת אלהים הקטנה שלה שתהיה קודם כל מקלט ליהודים הנרדפים, ולא כדי לשלוט בכל ארץ-ישראל ובוודאי לא כדי לשלוט בעמים אחרים. הציונות גם החשיבה מאד את הכרת העמים האחרים למפעלה ופעלה הרבה מאד כדי לשכנע בצדקתה את המעצמות הגדולות ואת עמי העולם בכלל, שזאת צורת חשיבה לגמרי זרה למתנחלים שחושבים שיש להם זכויות על ארץ ישראל מריבונו של עולם ואף אחד לא יגיד להם מה לעשות, ואם מישהו מנסה הם כבר ידאגו לסתום לו את הפה, או לפחות לשמוח לאידו, אבל ריבונו של עולם לא אוהב את בעלי הגאוה, ולא את הרשעים, וח"כ מוטי יוגב הוא קודם כל בן-אדם רשע, וגם השר יאיר שמיר שאמר משהו דומה הוא בעיקר בן-אדם רשע, ואצלם, כמו אצל רוב חברי הכנסת מישראל ביתנו ומהבית היהודי וגם לא מעטים בליכוד, הרשעות היא לא רק אופי, היא אידיאולוגיה והשקפת עולם: או שתחשבו כמונו ותשרתו אותנו, או שאנחנו נרקוד על דמכם, וגם נצחק לכם בפרצוף בזמן שתדממו, וגם אם נתנצל זה לא באמת ישנה משהו, כי על השקפת עולם לא מתנצלים.