מפחדת מנצחון טראמפ

 

  עכשיו כשהבחירות בארצות הברית כל כך קרובות אני שוב מתמלאת פחד כמו בפעם שעברה, פחד שדונלד טראמפ שוב ינצח ויעזור לנתניהו להמשיך לרדות בנו ולהפוך את ישראל לרפובליקת בננות. גם בבחירות הקודמות בארצות-הברית מאד פחדתי שטראמפ ינצח, אחרי שראיתי איך הוא ריסק את כל המועמדים של המפלגה הרפובליקאית, שרובם היו אנשים הרבה יותר טובים וחכמים ממנו, והוא פשוט דרס אותם, ודרס גם את הילארי קלינטון, וגם עכשיו החלאות שתומכים בטראמפ צועקים lock him up על ביידן, כמו שהם צעקו להילארי קלינטון. כל כך מפחיד לחשוב שיש בארצות הברית כל כך הרבה אנשים כאלה, שחוזרים אחרי טראמפ כמו תוכים שרק הסינים אשמים בקורונה וטראמפ בכלל לא אשם שיותר ממאתיים ושלושים אלף אמריקאים מתו מקורונה. ומה שהכי נורא בשבילנו בישראל זה שגם נתניהו, שהוא אדם הרבה יותר חכם מטראמפ, מחקה את טראמפ. למשל הוא למד מטראמפ לקרוא למפגינים אנרכיסטים ולומר שהם רוצים להרוס את המדינה. אני מתקשה להאמין שלולא נוכחותו של טראמפ בבית הלבן נתניהו היה מעז לפגוע כל כך בדמוקרטיה הישראלית ולהפוך את המשטרה לקגביבי שרודפת את המפגינים נגדו בשיטות של מדינות טוטליטריות, עוקבת אחרי מתנגדים פוליטיים ומתנכלת להם בשיטתיות וגם לכל מי שנמצא במקרה בסביבה. ומה שהכי עצוב בכל הסיפור הזה הוא שטראמפ בכלל לא מכבד את נתניהו, אלא רואה בו מנהיג של מדינת חסות שצריכה להכיר לו תודה על כל החסדים המפוקפקים שהוא מרעיף לכאורה על ישראל, כמו ההכרזה של איחוד האמירויות על שלום עם ישראל שטראמפ סחט מהם כדי למכור להם מטוסים שארצות הברית תרוויח מזה הרבה כסף, ובתמורה סחט מנתניהו הסכמה למכור להם מטוסים, שבלעדיה הקונגרס היה חוסם את העסקה, כי יש בארצות הברית חוק שמחייב את הממשל לשמור על יתרון איכותי של ישראל, ועסקת המטוסים הזאת מקעקעת לפחות במידה מסוימת את היתרון הישראלי וגורמת לפתיחת מירוץ חימוש יקר ומפחיד במזרח התיכון, שבמסגרתו כל מדינות ערב תרכושנה מטוסים אמריקאים מתקדמים וישראל תרכוש מערכות נשק עוד יותר מתקדמות כדי לשמור על יתרון. וכאילו לא די בנזק החומרי, ובתקוה שלא יהיה נזק בטחוני, טראמפ הוסיף גם השפלה ושאל את נתניהו האם "ג'ו הישנוני" היה משיג לו עסקה כזו, בתקוה שנתניהו יתמוך בו בפומבי במסע הבחירות שלו, דבר שלא היה מעז לעשות אילו כיבד את נתניהו באמת ולולא ראה בו מנהיג של רפובליקת בננות, שכל יום בשלטונם של טראמפ ונתניהו מקרב אותנו לשם. את אנשי איחוד האמירויות טראמפ מכבד יותר, כי הם עשירים, וטראמפ כמו מיקי זוהר מכבד כוח כבוד וכסף. כששאלו אותו על מכירת המטוסים לאיחוד האמירויות תשובתו היתה: they can surely pay for them, וזה הרי הדבר היחידי שחשוב.

בכל דבר שנתניהו וטראמפ עושים יש רוע, אפילו אם הם עושים דבר טוב. למשל הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודן הוא אולי דבר טוב, אבל נתניהו ביקש להשתמש בהסכם הזה כדי לגרש מישראל לסודן פליטים מסודן, גירוש שעלול לסכן את חייהם. הסכם שזה התוכן שלו לא מוסרי לשמוח עליו, והישג מדיני שמסכן חיי אדם ומפקיר אותם הוא מקור לבושה ולא לגאווה. אלה הסכמים שהיחידים שצריכים לשמוח בהם הם סוחרי הנשק, שהלובי שלהם תומך בטראמפ, ומונע מאבק יעיל במעשי טבח המוני של טרוריסטים פוליטיים או סתם מופרעים. ועכשיו העתיד של מדינת ישראל תלוי במצביעים האמריקאים, בתקוה שהבוחרים הצעירים, אלה שמעשי הטבח בבתי הספר הניעו אותם לפעול למען ארצות הברית אחרת, וכעת בהם תלויה תקוותנו לכך שגם ישראל תשתנה לטובה.