יום רביעי, 11 במאי 2016

פרידריך ריקרט / שירי מות ילדים 23, 24, 25






23. כְּפִי שֶׁהִגַּשְׁתְּ לִי לְפָנִים
מֵחָזֶה פּוֹעֵם בְּחֶמְדָּה
אֶת הַיַּלְדָּה:
אֹשֶׁר מָתֹק,
כָּאן בְּחָזֶה רוֹתֵחַ מֻכֶּה יְגוֹנִים
אֶת הַיַּלְדָּה אַחֲזִיר
לָךְ כְּשִׁיר.

אָב אֻמְלָל! בְּתִקְוָה הוּא שׁוֹזֵר
לַיַּלְדָּה
בְּתִקְוָה עוֹד זֵר,
אָב אֻמְלָל! יָדוֹ תִּקְצַר
כְּשֶׁהַמָּות בִּמְּחוֹלוֹ
אֶת הַיַּלְדָּה
קָצַר.

אָמְנָם הַמָּוֶת חָגַג נִצְחוֹנוֹ
אֶת הַיַּלְדָּה לָקַח
בְּלִי שִׂים לֵב לַתְּחִנּוֹת
אֲבָל רוּחִי הַבִּלְתִּי נִדְכֵּאת
מִן הַחוֹטֵף אֶת הַיַּלְדָּה
חָטְפָה כָּעֵת.


24. כִּי לֹא לַשָּׁוְא חֲיִיתֶם חַיֵיכֶם
מַה עוֹד אֶפְשָׁר עַל אֲנָשִׁים לוֹמַר?
עַל עֵץ לֹא נָשָׂאתֶם פִּרְיֵיכֶם
לִנְּשֹׁר הִקְדַּמְתֶּם כְּמוֹ הַנִּצָּנִים
אֲבָל בְּחֵן מַשָּׁבֵי-אֲוִיר מְקוֹנְנִים
אֲשֶׁר נוֹשְׂאִים אֶתְכֶם אֶל קִבְרְכֶם
כִּי לֹא לַשָּׁוְא חַיִּיתֶם חַיֵֹיכֶם.

סְפוּנִים בְּחַיֵּינוּ עָמֹק
מוֹתְכֶם הִכָּה שֹׁרָשִים
שֶׁל צַעַר מָתֹק
וְחָבִיב
בַּלֵּב, מִמֶּנּוּ אַתֶּם מִתְרוֹמְמִים
בִּיְּמֵי אָבִיב
כְּיַעַר נִצָּנִים שֶׁל קִינוֹת אַהֲבָתְכֶם
כִּי לֹא לַשָּׁוְא חַיִּיתֶם חַיֵּיכֶם.

אֲשֶׁר נָתַן לָנו אֶת עֹנֵג צַעַרְכֶם
בִּמְּקוֹם לָשֵׂאת אֶת צַעַרְכֶם עַל חָזֵנוּ
לְבָבוֹת זָרִים יְפַעֲמוּ אֶתְכֶם
מְפֻלָּחִים בְּחֶמְלַת הָאֲנָשׁים
שֶׁתַּרְעִיד קִינָתֵנוּ
מַה עוֹד אֶפְשָׁר עַל אֲנָשִׁים לוֹמַר?
כִּי לֹא לַשָּׁוְא חַיִּיתֶם חַיֵּיכֶם.


25. אֵיזוֹ רֶגֶל גַּסָּה כָּאן בִּיְּפִי פְּרָחַי דָּרְכָה?
אֵיזוֹ אֵימָה נִסְתֶּרֶת בְּמַקְהֵלַת שִׂמְחָתִי דָּרְכָה?

בְּקִירוֹתַי הַשְּׁלֵוִים חָגְגוּ אַהֲבָה וְשִׁירָה
אוֹרֵחַ לֹא קָרוּא, שַׁתְקָן, נִכְנַס בַּשַׁעַר.

הַאִם הָאֲפֵלָה סְבִיב עַצְמָה הִבִּיטָה, שֶׁכָּל הַנֵּרוֹת הִקְדִּירוּ לִבְעֹר
וּבִלְּחִישׁוֹת אֵימָה לְהַחֲריד לָאֹזֶן חָדְרָה.

הַדָּם הַמְּבֹעָת נִמְלַט חֲזָרָה לַלֵּב בְּכָל דֶּרֶךְ
וּמִכִּיסֵי הַדְּמָעוֹת גּוֹאֶה הַמַּבּוּל אֶל הָעֵינַיִם.

בְּאֵיזוֹ רְצִינוֹת נִתְפְּסָה יַד כְּבֵדָה לְמִשְׂחָק מֵיתָרִים קַלִּיל
כַּמָּה זָר הֶבֶל רוּחוֹת הַחוֹדֵר אֶל קְּנֵה הַשִׂמְחָה.

כֹּה בִּלְתִּי נִתְפַּס הַמָּוֶת פִּתְאֹם בְּאֶמְצַע מְלֹא הַחַיִּים
כְּמוֹ הַפְּרִי הָעֵירוֹם שֶׁמִתּוֹךְ הַנִּצָּן הֶעָטוּר עָלִים מוֹפִיעַ.

זֶהוּ מוֹתוֹ שֶׁל גַּרְעִין הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁהַפְּרִי הוּא גַּרְעִין הַפְּרִיחָה
מִלְכַתְחִלָּה הָיָה טָמוּן בָּה וְכָעֵת מִן הַפֶּרַח הוֹפִיעַ.


ערב יום הזיכרון תשע"ו